היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט: הסיר את התנגדותו למינוי דן אלדד למ"מ פרקליט המדינה, לאח"כ אושר מינויו של דן אלדד לתפקיד מ"מ פרקליט המדינה: היועמ"ש אביחי מנדלבליט קבע כי אין מניעה משפטית למינוי.
כזכור, היועמ"ש הבהיר לאוחנה שיש מניעה משפטית למנות את דן אלדד לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה.
פומבית מנדלבליט לא אמר מילה. לפני 3 ימים הכריז אוחנה על המינוי, אך מנדלבליט שומר על דממת אלחוט.
אם יתנגד פומבית, יערער עוד יותר את היציבות בתוך המערכת ויעצים את האיבה והסכינאות במשרד
מראש לא ברור מה המקור החוקי לטענתו המשפטית של מנדלבליט. כל שכן כאשר מדובר על פרקליט בכיר ביותר כמו דן אלדד. מילא נלחם נגד המשנה לפרקליטת המחוז, אבל עכשיו מסתכסך גם עם מנהל המחלקה הכלכלית, עם נימוק משפטי ערטילאי.
אם יברך את אלדד – ייאלץ להסביר איך המניעה המשפטית נעלמה פתאום
מה שהיה לא חוקי עד לפני רגע, פתאום נעשה חוקי? איך התהפכה חוות הדעת הנחרצת שלו? זה היה מסמך משפטי רציני או נשיאת שם המשפט לשווא? ומה זה אומר על יתר "המניעות" שנטענו בעבר?
לכן מנדלבליט בוחר לשתוק. תקשורתית – צעד חכם. ברמה המהותית – מעלה תהיה על התנהלותו. אירוע מקרין על אירוע.
אירוע זה מצטרף לחוות דעתו בעניין ח"כ יזבק, ובקשת "הבהרה" שהיוותה סולם לצורך הכשרתה.
אתמול חברי הכנסת מהאופוזיציה, בעיצומו של קמפיין בחירות שעוסק במאבק בשחיתות, בטוהר שלטון החוק ובחיזוק שומרי הסף ומערכות החוק – הצביעו נגד מנדלבליט, ואיפשרו את החסינות של כץ.
זו הייתה הבעת אי אמון
מנדלבליט נתפס לדברי חלק מחברי האופוזיציה לא מוכן ולא הצליח לשכנע אותם. צבי האזור. ו-מיכאל ביטון גילו מנהיגות ראויה להערכה, והצביעו נגד האינטרס המפלגתי הצר שלהם ובניגוד לקמפיין האגרסיבי נגדם, בהתאם לצו מצפונם.
לאחרונה יותר מדי אירועים נותנים את התחושה שמנדלבליט איבד כיוון. חבל.
יש לציין שאף אחת מהעמותות, שבדרך כלל מתחרות ביניהן מי תגיש את העתירה ראשונה, לא מתכוונת לעתור נגד מינוי אלדד.
גם האופוזיציה מקבלת את המינוי הזה בשקט גמור. שר המשפטים ממנה פרקליט מדינה כאשר היועמ"ש טוען שהמינוי לא חוקי.
והאופוזציה מתעלמת מטענת היועמ"ש. יש יותר אי אמון מזה?
