על פי חוק יסוד הממשלה, בתוך שבעה ימים מפרסום תוצאות הבחירות הכלליות יטיל הנשיא על אחד מחברי הכנסת את הרכבת הממשלה. החוק קובע כי על הנשיא לבחור את חבר הכנסת שירכיב ממשלה "לאחר שהתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת". במקרה זה, נראה שהמלאכה תוטל על בנימין נתניהו, שזוכה לרוב של מעל ל-61 חברי כנסת.
לחבר הכנסת עליו תוטל מלאכת הרכבת הממשלה מוקצבים בחוק 28 ימים. במידה ולא יצליח, הנשיא רשאי להאריך את תקופת הזמן ב-14 ימים נוספים. כלומר, לנתניהו יהיו כ-42 יום לאחר פרסום התוצאות להקים את הממשלה החדשה.
במהלך תקופה זו יקיים נתניהו דיונים על חלוקת התפקידים והדרישות של הסיעות שיצטרפו לקואליציה. לאחר שיגיעו להסכמות יחתמו הסכמים קואליציוניים ובהם קווי היסוד להקמת הממשלה, ונתניהו יודיע לנשיא ש'עלה בידיו' להקים ממשלה.
במידה ולא תהיה הסכמה והקמת הממשלה לא תצליח, יכול הנשיא להטיל את המלאכה על חבר כנסת אחר, שיקבל גם הוא 28 ימים ללא הארכה.
כיצד מתחלקים המנדטים?
הדרך מתוצאת בחירות באחוזים לחלוקת 120 המושבים בכנסת בין הרשימות שהתמודדו היא אתגר מתמטי מורכב, שנוסחאותיו יכולות להשפיע על גורלן של סיעות ואף קואליציות. אלו השלבים בתהליך:
קביעה מי מהמפלגות עברו את אחוז החסימה: אחוז החסימה הנוכחי בישראל הוא 3.25% מסך הקולות הכשרים – כלומר סך הקולות, בניכוי הקולות הפסולים (פתקים לבנים או לא תקינים). רק מפלגות שקיבלו מעל ל-3.25% מסך הקולות הכשרים ייכנסו לכנסת.
קביעת המודד למנדט: 'המודד למנדט' הוא מספר הקולות הנדרש כדי לקבל מנדט אחד. הוא נקבע מחלוקת מספר הקולות הכשרים לרשימות שעברו את אחוז החסימה ב-120.
חלוקת המנדטים השלמים: הסבב הראשון של חלוקת המנדטים לרשימות מתבצע ע"י חלוקת מספר הקולות שקיבלה כל רשימה ב'מודד למנדט'. המספר השלם שיתקבל (ללא השארית) הוא מספר המושבים הראשוני שכל מפלגה תקבל.
חלוקת המנדטים הנותרים ע"פ נוסחת באדר-עופר: לאחר השלב הקודם, סך המנדטים שיחולקו יהיה נמוך מ-120 מנדטים, מכיוון שהם חולקו רק על פי המספר השלם ללא התחשבות בשארית. כדי לחלק את המנדטים שנותרו, נכנסת לתמונה הנוסחה של חברי הכנסת באדר ועופר משנות השישים. הרעיון של הנוסחה הוא שכל מנדט יחולק למפלגה שהוספתו למניין המנדטים שלה תהפוך את היחס בין הקולות למנדטים שלה יהיה הגבוה ביותר. בפועל, הנוסחה מיטיבה עם המפלגות הגדולות יותר. בנוסחה זו נכנסים לפעולה הסכמי העודפים שחתמו המפלגות בטרם הבחירות. 2 רשימות שעברו את אחוז החסימה וחתמו על הסכם עודפים יחושבו בשלב זה כרשימה אחת.
במידה ונותרו 6 מנדטים פנויים לאחר חלוקת המנדטים השלמים, הם יחולקו כך:
לגבי כל רשימה (או גוש של 2 רשימות שהתקשרו בהסכם עודפים), מחלקים את מספר הקולות הכשרים שקיבלה הרשימה למספר המנדטים השלמים שקיבלה +1. הרשימה שעבורה תתקבל התוצאה הגבוהה ביותר, תזכה במנדט הראשון.
לאחר מכן מחלקים שוב את מספר הקולות הכשרים שקיבלה כל רשימה למספר המנדטים שלה, כולל המנדט הראשון שהוספנו בשלב הקודם. הרשימה שעבורה תתקבל התוצאה הגבוהה ביותר, תזכה במנדט השני, וכן הלאה עד המנדט השישי.
חלוקת מנדטים בין סיעות שהתקשרו בהסכם עודפים: בשלב הבא מחלקים את המנדטים בין רשימות שהתקשרו ביניהן בהסכם עודפים, בדומה לחלוקת המנדטים הכללית. תחילה נקבע מודד אחיד לשתי הרשימות, שמחושב ע"י חלוקת מספר הקולות הכשרים שקיבלו שתיהן למספר המנדטים הכולל שקיבלו שתיהן. לאחר מכן מחלקים את מספר הקולות הכשרים של כל רשימה בנפרד במודד האחיד, ומתקבל מספר המנדטים השלמים שלה. את המנדטים שנותרו מחלקים לרשימה ש'ערך' כל מנדט שלה בקולות יהיה הגבוה ביותר – כלומר חלוקת מספר הקולות שקיבלה כל רשימה במספר המנדטים שקיבלה בסיבוב הראשון של שלב זה +1. הרשימה שעבורה היחס יהיה הגבוה ביותר, תזכה במנדט הראשון, ובמידה ויש עוד לחלק בין שתי הרשימות, חוזרים שוב על התהליך.
המדריך מבוסס על הנתונים של המכון הישראלי לדמוקרטיה שהובאו באתר 'דבר'
