אמש, סיכמו יהדות התורה והליכוד על התפקידים שתמלא המפלגה החרדית בממשלתו המיועדת של בנימין נתניהו. בסיכום, שעליו חתומים ראשי יהדות התורה ויריב לוין, נקבע כי יהדות התורה תקבל את ראשות ועדת הכספים (למשה גפני); את תפקיד שר הבינוי והשיכון שכולל את רשות מקרקעי ישראל (ליצחק גולדקנופף); סגן שר במשרד ראש הממשלה וסגן שר במשרד התחבורה (אורי מקלב) ושר לענייני ירושלים ומסורת (מאיר פרוש).
בנוסף תקבל המפלגה סגן שר במשרד הרווחה "או במשרד אחר", וכן את ראשות ועדת הפנים והגנת הסביבה, ועדת העבודה והרווחה, והוועדה לפניות הציבור. בסך הכול מדובר בשמונה תפקידים למפלגה שקיבלה שבעה מנדטים
בפגישה הלילית שהתקיימה ביום ראשון השבוע, עוד בטרם הוחלט להתעסק בנושאי התפקידים, העלו חברי אגודת ישראל בפני ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו, את התעקשותם בנושא חוק הגיוס, שיהיה דומה במתכונתו לחוק טל, ללא יעדים וללא סנקציות.
נוסף לכך, העיתונאי ארי קלמן מפרסם כי בליכוד הביעו נכונות לחוקק את 'חוק יסוד ערך לימוד התורה', מה שייתן מענה בפני בג״צ בשאלת הפגיעה בחוק יסוד 'כבוד האדם וחירותו' בהתייחס לערך השיוון, כך שלראשונה חוק יסוד יכיר בערך של לומדי תורה ויעגן את אי השיוון של בחורי ישיבות.
על פי הדיווח, במהלך הפגישה בה גם לקח חלק עורך הדין עמית חדד, פרקליטו האישי של נתניהו, הוצג נוסח פשרה לפיו יקבע בהסכמים הקואליציוניים כי 'לא ייעצר או יכלא בישראל אדם בעוון לימוד תורה', מה שייתן מענה לכך שלא יהיו סנקציות.
במהלך היום צפויים בליכוד להשיב על דרישת החרדים, מה שיביא לסיום הסאגה והתקדמות משמעותית ביניהם, לקראת חתימה סופית על הסכם קואליציוני, אחרי שגם נושא השוואת תקציבי החינוך ושאר הנושאים הוסכמו בין המפלגות.
בריאיון ל-ynet radio הדגיש אברהם יוסטמן, חבר צוות המשא ומתן מיהדות התורה, כי השיחות עם הליכוד טרם הסתיימו: "מה שסיימנו איתו זה נספח התפקידים ובמקביל מתחילת השבוע דובר גם על הנושאים העקרוניים. מה שיהיה בהסכם הקואליציוני המורחב זה שני דברים עיקריים שחשובים ליהדות התורה – עניין השוואת תקציבי החינוך ועניין חוק הגיוס. הנושאים הללו יסוכמו בוודאות לפני הקמת הממשלה ויהיו חלק בלתי נפרד מקווי היסוד של הקואליציה".
יוסטמן ציין כי "יש שיחות על איך לעשות את זה נכון. הרעיון המרכזי אומר שלא להכניס את זה למכסות וליעדים כמו שהלכנו אליו בתקופה הקודמת, אלא לחזור לכיוון חוק טל, אולי בסגנון של חוק אחר, חוק יסוד, שיאפשר את הדבר הזה ואז לא יהיה ניתן לפסול אותו. כי הרי גם כשמחוקקים משהו צריך לוודא שזה יעמוד במבחן בג״ץ, שכבר כמה שנים טובות עוסק בעניין. יכול מאוד להיות שהפתרון יהיה חוק יסוד: לימוד תורה או משהו דומה, שיכיר בערך לימוד התורה כערך עליון בלימוד התורה בישראל. אין עדיין נוסחאות מוסכמות אבל זו אחת ההצעות שהועלו".
הוא הבהיר כי "זה לא סוד שיהדות התורה רוצה שהמצב הסטטי יימשך ומי שרוצה ויכול ללמוד תורה, ימשיך ללמוד תורה. איך זה יוצג בחוק בצורה שזה לא ייפסל על ידי בג"ץ זה כבר עניין לניסוחים וטיוטות – אבל המסגרת הכללית היא לאפשר לימוד תורה למי שמעוניין בכך".
אבל לחוק יסוד צריך 80 ח’’כים לא?
מה עם ביטול סנקציות כלכליות ?למה רק פליליות
מה הכוונה עוון למוד תורה זה עוון מדאורייתא או מדרבנן?
זה הלכה לליברמן מהמזבלה.