זה גם שמח, גם מהיר, גם מקפיץ ועם כל זאת גם עמוק ועם הרבה מקום למשחקים וביטויים אישיים. קבלו את ז'אנר ה: "רוק אנד רול", או אם תרצו את זה בסלנג הישראלי: "רוקנרול".
ההיסטוריה של הרוקנרול נעוצה בכך שמוזיקת הבלוז דיי גססה לה לאיטה, עד שהומצאו הגיטרה החשמלית והאורגן שלקחו את הבלוז הישן, ועם נגיעות של מוזיקת קאנטרי יצרו תת קטגוריה לרוק. וייקרא שמו בישראל: רוק אנד רול. מזל טוב.
הרוקנרול מאופיין במוזיקה אגרסיבית, שמחה ומהירה, עם הרבה דיסטורשן, תופים וגיטרות בס.
תשאלו מה זה דיסטורשן? תודה ששאלתם. דיסטורשן הוא בעצם צרימה. קחו לדוגמא כל נגן גיטרה חשמלית נורמטיבי, שימו לב לצלילים שהוא מפיק. וכעת קחו את הנגינה של עדי רן כפי שהוא מביא אותה בדרך כלל. שומעים את הצרימה בצלילים? זהו הדיסטורשן. שבעצם הוא מושג שנולד על ידי טעות של גיטריסט כל שהוא בשנות החמישים שהגביה את המגבר של הגיטרה חשמלית, נוצר לו צליל צורם מידיי ומשום מה הוא דווקא אהב את זה, מאז התחנכו דורות של מוזיקאים להביע את כל העוצמות שלהם דרך הדיסטורשן.
עדי רן – אל יתהלל:
בנגינת רוקנרול בדרך כלל קצב התופים הוא מהיר מאד, הפריטה מהירה מאד ועל אקורדים שנקראים שמחים יותר, מז'וריים, שזה לדוגמא מוטיב שהגיע אל הרוקנרול ממוזיקת הקאנטרי.
אחד הכלים של הרוקנרול זו גיטרת הבס, שהיא גיטרה בעלת ארבעה מיתרים ובעצם מחליפה את הקונטרה בס שזה הכלי הענק הזה שגודלו לוקח בכיס הקטן את הצ'לו.
מעבר לעדי רן שמשתולל הרבה על רוקנרול, זמרים רבים מהציבור שלנו נוגעים ברוקנרול. כמו לדוגמא האחים מרכוס מצמד 'יום השמיני' שמביאים רוקנרול בין היתר בשירם: Friends on a Hill.
או כמו אודי דווידי בשירו: 'לא מפסיק להודות':
עד כאן מאתיים שישים ושבע מילה על רוקנרול. תודה שהייתם איתנו והצטרפו אלינו גם בז'אנר הבא.
