לאחר דורות רבים זכינו ושבנו לנחלת אבותינו, לאווירה המחכים של הארץ הטובה. כבר אין לנו צורך לטעום פירות יבשים כדי לזכור את ארץ ישראל, אפשר פשוט לצאת החוצה, להתבונן סביב וליהנות מכל טוב הארץ. פיוטים רבים נכתבו בשבח ארצנו הקדושה, והם מלווים את חיי הרוח בישיבת רועה ישראל בכל שבת ומועד.
לכבוד ט"ו בשבט – חגה של ארץ ישראל, בחרו בישיבת רועה ישראל להוציא מחרוזת קצרה, בסגנון שונה מהמוכר עד היום, בה משתפים בשני פיוטים אהובים עד מאוד: 'אז ירנן' שכתב הבן איש חי הקדוש, פיוט שהיה אהוב מאוד על הרב רזיאל שבח הי"ד, בוגר הישיבה; ו'ארץ הקדושה' לרבי אברהם סלאמה, בביצוע מקהלת תלמידי הישיבה, ובהפקה מוזיקלית של נתנאל חמו וידידיה קליין.
ט"ו בשבט חל בסוף תקופת השובבי"ם, ובכך הוא מהווה ציון דרך יקר בו נאספים אהבת הארץ וקדושת הברית. תלמידי הישיבה זוכים להתגורר וללמוד בנחלתו של יוסף הצדיק שדווקא בגלל שמירת בריתו זכה גם להודות בארצו – "וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי". הקשר אל יוסף הצדיק נוכח מאוד בישיבה- בשותפות של תלמידים בארגון הכניסות החודשיות לשכם, ובהגעה כחבורה לתפילה בציונו של יוסף הצדיק מספר פעמים בשנה. יחד עם זאת, החיבור לארץ בא לידי ביטוי בישיבה בכמה דרכים, ובין היתר באופן מעשי, גם ביציאה של חלק מהבחורים מידי ליל שישי, אחרי סיום ההתוועדות הקבועה עם הרב דודקביץ', לשמירה בחוות באיזור.
