רעידות אדמה וישראל-האם או מתי

בעקבות רעידות האדמה הגדולות שהתרחשו ביממה האחרונה בטורקיה, יצאנו לבדוק מה הסיכויים שרעידה כזו תתרחש אף בישראל.

כידוע בארץ ישראל התרחשו לא מעט רעידות אדמה לאורך ההיסטוריה, חלקן רבות עוצמה ואף קטלניות.

הניסיון בעולם מלמד כי בכל מקום שבו התרחשו רעידות אדמה בעבר, צפויות להתרחש רעידות אדמה גם בעתיד. לכן, ככל הנראה צפויה להתרחש בישראל רעידת אדמה חזקה נוספת, אולם לא ניתן לצפות מתי ובאיזו עוצמה.

אמנם, לא ניתן למנוע את רעידת האדמה הבאה, אולם בכוחנו לצמצם את שיעור הנפגעים. וזאת מכיוון שרעידת האדמה כשלעצמה איננה אסון טבע כפי שהיא נתפסת בעיני רבים, אלא תופעת טובע. ורק צורת החיים בה אנו חיים, עם עצמים ומבנים שונים בסביבתנו, גורמת לרעידה להפוך להיות קטלנית ומסוכנת. המבנים עלולים לקרוס ולפגוע בנו. כפי שאכן כרגע בטורקיה, וכמות ההרוגים הגדולה נגזרת בעקבות קריסת המבנים על יושביהם.

לדברי ד"ר אבי שפירא "התרחשות רעידת אדמה חזקה בישראל היא שאלה של "מתי?" ולא של "אם", וצריך להיערך לקראתה בהקדם, התקן הישראלי 413 הוא תקנה (משנת 1975), וכל מהנדס בניין חייב לפעול על פיו. התקן מגדיר את דרישות המינימום כדי למנוע אבדן בנפש אך לא בכדי למנוע נזקים. הבנייה על פי התקן מיועדת למנוע את התמוטטות הבניין בעת התרחשותה של רעידת אדמה חזקה, על כל המשתמע מזה, אך אינו מבטיח שלא ייגרמו נזקים. גם בבניין המתוכנן על פי התקן יהיו נזקים ברעידת אדמה חזקה, אך הם בוודאי יהיו פחותים מאלה שייגרמו לבניין שלא נבנה על פי התקן. לצערנו, ישנם בישראל בניינים רבים שאינם בנויים לפי התקנים המודרניים כדוגמת ת"י 413" כל שהמבנים שלנו לא בהכרח מוגנים מפני רעידה חזקה.

לכן, ביצוע פעולות היערכות לרעידת אדמה והתנהגות נכונה בזמן רעידת אדמה, מצילים חיים.

דווח על וידאו זה

הסיכון לרעידת אדמה בישראל:

וכעת לנקודת הסכנה, מקור הסיכון העיקרי לרעידות אדמה בישראל הינו מיקומינו בגבולות הלוחות הטקטוניים, המוכרים בשם "השבר הסורי-אפריקאי". העתקים אלו מהווים גבול בין שני לוחות, הנעים אחד אל מול השני: הלוח הערבי (שעליו נמצאת רבת עמון והשטח שממזרח לירדן), שנע צפונה יחסית ללוח של סיני-ישראל (שעליו נמצאים ירושלים והשטח ממערב לירדן). גבול לוחות זה עובר בחלקה המזרחי של ישראל לאורך מפרץ אילת, הערבה, ים המלח, בקעת הירדן ואצבע הגליל. קצב התנועה הממוצע שבין הלוחות הוא כ-5 מ"מ בשנה.

עדויות היסטוריות , ארכיאולוגיות וגיאולוגיות רבות מלמדות כי מערכת העתקי ים המלח הביאו לאורך ההיסטוריה, להישנות של רעידות אדמה הרסניות וקטלניות, וגרמו לקורבנות והרס בכל היישובים בארץ ישראל וסביבתה.

העתקי ים המלח בנויים מקטעים וקצב התרחשות רעידות אדמה שונה ממקום למקום.

לאורך גבול הלוחות, שאורכו כ-1,000 ק"מ, יש מקטעים שלא נעו כבר למעלה מ-500 שנים.

עם זאת, דווקא העובדה שלא הייתה רעידת אדמה חזקה מזה זמן רב, מגדילה בחלק מהמקרים את הסיכוי שבמקטעים אלו ייוצרו רעידות אדמה חזקות נוספות, שכן מקטעים אלו צוברים במהלך השנים אנרגיה רבה, שסופה להשתחרר ברעידת אדמה.

העתק משמעותי נוסף בישראל הוא העתק הכרמל (שבר יגור), הנצפה דרומית ליוקנעם ועד למפרץ חיפה. מיקומו בסמוך לאזורים עירוניים צפופים ואזורי תעשיה כבדה, עלול ליצור סיכון משמעותי במקרה של רעידת אדמה.

כיום מבצע המכון הגיאולוגי לישראל מעקב אחר תנועת היבשות בעזרת לוויינים ומעקב אחר רעידות אדמה בעזרת רשת של תחנות סיסמיות.

רעידות אדמה משמעותיות שהתרחשו בישראל:

בארץ ישראל קיימות עדויות לרעידות אדמה חזקות כבר מתקופת המקרא. גם בתקופת בית שני קיימת עדות לרעידת אדמה חזקה.

יוסף בן מתתיהו, בספרו קדמוניות היהודים, מספר על רעידת אדמה שהתרחשה בשנת 31 שלפני הספירה הנוצרית, שהביאה לכ-30 אלף הרוגים: "בשנת שבע למלכות הורדוס, והיה רעש בארץ היהודים שכמוהו לא נראה מעולם, והרעש גרם להרג רב בבהמות הארץ. גם כשלוש ריבואות אנשים נהרגו תחת מפולת הבתים, ואילו הצבא שחנה תחת כיפת הרקיע לא ניזק כלל באסון".

העדויות לרעידות אדמה חזקות בישראל, ממשיכות לאורך השנים:

בשנת 749 – מתועדת רעידת אדמה חזקה בבקעת הירדן. בה בית שאן וחמת גדר נהרסו, ונגרם הרס כבד לערים נוספות בכל הארץ, בעיקר בטבריה, ירושלים, לוד, יריחו.

בשנת 1033 – התרחשה רעידת אדמה נוספת וחזקה בבקעת הירדן. הנזקים היו ממצרים ועד סוריה. יריחו נהרסה, ונגרם הרס כבד לרמלה ולשכם. כמו כן נהרסו מבנים אפילו בירושלים, חברון, עזה ובעכו.

בשנת 1068 – רעידת האדמה נוספת, שהתרחשה לפי ההערכות במפרץ אילת או בערבה. נגרם הרס כבד בכל רחבי הארץ, ובעיקר ברמלה וסביבותיה. למעלה מ-15,000 אנשים נהרגו.

בשנת 1202 – רעידת אדמה בעוצמה של יותר מ-7 באצבע הגליל-בקעת הלבנון. מצד עתרת על גדות הירדן הוסט 1.6 מטרים אופקית ברעידה זו. הרס ונזקים כבדים באזורים שכיום הם סוריה, לבנון וישראל. למעלה מ-30,000 אנשים נהרגו.

בשנת 1546 – רעידת אדמה בעוצמה משוערת של יותר מ-6 בבקעת הירדן. הרס כבד ומאות הרוגים בשכם, יריחו, ירושלים, חברון, עזה, רמלה ויפו.

בשנת 1759 – רעידת אדמה בעוצמה משוערת של יותר מ-6.5 בבקעת הלבנון. רעידת האדמה יצרכה תזוזה אופקית של פני השטח, שהסיטו בחצי מטר את מצד עתרת שעל גדות הירדן. הרעש הורגש ברוב שטחי ארץ ישראל, ירדן וסוריה ונגרם הרס בצפת, טבריה, סאסא, גוש חלב, עין זיתים סג'רה, עכו ונצרת. לפי הערכות שונות, נהרגו 40,000-10,000 אנשים.

בשנת 1837- רעידת אדמה בעוצמה משוערת של 7-6.5 פגעה בעיקר בצפון ישראל ובלבנון. הרס כבד בכל הגליל, בעיקר במרכזי האוכלוסייה בצפת, טבריה, שכם, עכו, נצרת וצור. בתי רבים קרסו על יושביהם ולמעלה מ-7,000 אנשים נהרגו. בצפת, מרבית הפגיעות היו בשל גלישות קרקע שהתרחשו כתוצאה מרעידת האדמה.

בשנת 1927 – רעידת אדמה בעוצמה של 6.2 באזור ים המלח. נזקים בערים בכל רחבי ישראל. למעלה מ-300 אנשים נהרגו וכ-10,000 בניינים נהרסו.

בשנת 1995 – רעידת האדמה החזקה ביותר שנמדדה בישראל – בעוצמה של 7.2, במפרץ אילת, 100 ק"מ מדרום לאילת ועקבה. בשל המרחק הגדול יחסית מאזורים מאוכלסים, לא נגרמו נזקים חמורים בהיקפם והרוגים רבים. עיקר הנזק נגרם לכפרים הקטנים לאורך חופי סיני במצרים ובערב הסעודית, עם הרוגים בודדים. באילת קרס מלון שהיה בשלבי בנייה, ללא אבדות בנפש, ונפערו סדקים בכבישים ובקירות בתים.

הערב דווח שראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה את היועץ לביטחון לאומי וראש המל"ל צחי הנגבי, לקיים הערכת מצב בנושא "מוכנות מדינת ישראל לרעידות אדמה". הבעיה העיקרית היא שההתעסקות בנושא זה מתעורר רק כשהאסון קורה במקומות אחרים ואם הזמן עלולים הדיונים להתמסמס. לנו נותר רק לקוות ולהתפלל שאם וכאשר תתרחש רעידה נהיה ערוכים ונצא מכך בשלום.

הנתונים באדיבות פיקוד העורף.