יצירה של אמן היא תמונת מצב למתרחש בתוך לבו. ישנם אמנים המנסים להפריד בין חייהם המקצועיים לאלו האישיים. את המקצועיים הם יגישו לנו בעטיפה יפה ומסוגננת, לאחר אינספור נגיעות ועריכות של אנשי הפקה ועיבוד, עד כי לא יוותר מן המקור כמעט מאומה. ישנם כאלו שדווקא בטוחים כי עולמם האישי הוא הנושא המעניין ביותר את המאזין הממוצע, הם ישתדלו לחשוף בכל שיר ויצירה את מלוא תוכנם ופנימיותם, עד לזרא.
אך יש את המאסטרים. אלו שמחד אינם מנסים להסתיר ולעטוף את אישיותם, אך מאידך לא מכריחים אותנו להתהלך בחדרי לבם כבני בית וכבני ערובה. הם פשוט מוציאים חוצה את מה שבוער להם בפנים, מחצינים את טוב לבם, זועקים את מר נפשם, תוהים בעדינות את נבכי נשמתם ונוגעים לא נוגעים בסערות חייהם. מגישים את החוויות, מציגים את הרגשות, אך אינם מציקים ודוחקים אותם בכוח אל תוך ליבנו. המאסטרים לוקחים אותנו יחד אתם אל מסע שבו נרצה, נחווה. לא נרצה, ניסוג.
ליפא שמעלצר עבר תהליך ארוך מאד בחיים המוזיקאליים. ככוכב שאין שני לו כבר מרגע פריצתו, הוא היה בשיא כבר למן הרגע בו החזיק מיקרופון בידו. וככוכב הוא חייב כל הזמן לשלוח נצנוצים לכל עבר, ולכן מרגע שכבש את גבולות הקהילה הוא כבר הסתער על כל המרחב החסידי. מהר מאד נעשה הראשון גם שם וכבר אץ לכבוש את כל המרקע המוזיקאלי הכלל חרדי.
גם את העולם הזה הוא כבש ועד מהרה כבר היה המאסטר בדיסקים, בהופעות, בקליפים, באירועים, ומה הלאה?!
כעת, לאחר תהליך ממושך ביותר, הוא הגיע סוף סוף אל עצמו. הפעם הוא אינו יוצר ושר עבור קהילה, חסידות, מגזר, או מטרה. כעת הוא יוצר ומוציא בפשטות את מה שהלב שלו אומר, מביע, צועק.
וזה בהחלט הולך להיות מעניין מאד. בפרט כשזה קרה אצל אדם שקיבל מתנת שמים גם בהלחנה, גם בעיבוד, גם בשירה, גם בהבעה ובעצם, במה לא?! אכן אפשר לומר שהאלבום הוא בשורה לכל עולם המוזיקה החרדית.
אז מה יהיה באלבום אתם שואלים?
בבקשה!
רצועה 1 – הקדמה
רצועה 2 – געוואלדיג
רצועה 3 – בך בטחו
רצועה 4 – החוט המשולש
רצועה 5 – הן קל כביר
רצועה 6 – ירידה צורך עליה
רצועה 7 – חתם סופר
רצועה 8 – משקה
רצועה 9 – ציקערעל
רצועה 10 – איך האב לוב דעהם באשעפער
רצועה 11 – הזכירו
רצועה 12 – ונשמתם
רצועה 13 – ניסוך – נוסח הימים
צפו בטעימה מהאלבום:
קבלו את עטיפת האלבום.
וקבלו גם גטע מתוך הופעה של ליפא מבצע את שיר הנושא של האלבום "גוועלדיג.
אין כמו ליפא אני מת עליך