הלחצים על העובדות החרדיות: משכורות העתק, והסיפורים האפלים של ענף ההייטק

לאחר הפרק הראשון והאופטימי שעסק בכמיהה של בחורי הישיבות לקבל שידוך דווקא מתחום ההייטק שמביא הכנסה גבוהה ומאפשר לבן הישיבה לשקוד על תלמוד התורה בלי שום דאגות כלכליות, הגיע זמן שנעלה הילוך, ונחשוף גם את הקרביים הלא מחוספסים של ענף ההייטק שיעמידו בפרופורציות הנכונות את המוצר הנוצץ שמוכרים ומספרים לכם אודותיו.  

בפרק ב' ניתן לכם הצצה קטנה למשכורות העתק שמקבלים עובדי ההייטק בישראל, אך לצד שורה של תופינים נחשפנו גם לעולם אפל בחלק מחברות הסטארט אפ שחלקן פועלות בחלקן באופן דרקוני מול העובדות החרדיות, שחלקן או רובן נאלצות (תלוי בסוג העבודה) להקדיש מאמץ מחשבתי לא מבוטל לעבודה שבין היתר מצריך משאבים רבים.

תלונות רבות הגיעו למערכת 'המחדש', והם חושפות בפנינו את ההתמודדות הקשה בענף ההייטק הפורח. הכל כמובן תלוי בבוסים. ישנם מנהלים יותר אדיבים שמגלים התחשבות בעובדים, אך יש גם יש מנהלים קשוחים שמתעמרים בעובדים באופן שמביא את העובד למצבי קיצון – עד כדי כך שהוא מרגיש נעול בתוך כלוב.

  ראוי להדגיש כי בכל עבודה יש קושי, אבל בתחום ההייטק זה יכול להחמיר שבעתיים. הסיבה לכך היא בשל השקעות האסטרונומיות של בעלי החברה שגורמים גם להם וגם לעובדים ללחצים לא אנושיים בתוך החברה. מי שלא חזק – יתקשה לשרוד, במיוחד נשים חרדיות שבסוף יום צריכות גם לגדל ילדים, להעניק לכל אחד מהם יחס באופן שווה. אם תוסיפו לכך, את העובדה שחברות סטארט אפ רבות דורשים מהעובדים לעבוד שעות נוספות בהתאם לתנאי השכר הגבוהים אז תבינו כי הנשים לא באות ללקק דבש. "אני חזרתי כל ערב עם דמעות בעיניים", מספרת טלי, מתכנתת בכירה המתגוררת בעיר חיפה שעברה התעללות של ממש מצד המעסיק. צעקות והשפלות מול כל העובדים, וזאת למרות שניווטה ברוב תושייה את הצוות, ואף גרפה הישגים רבים. בסוף היא הניחה על השולחן מכתב התפטרות.

עם זאת יש גם עדויות לטובה על יחס מתחשב מצד מנהלים שיודעים לתמרן בין הלחצים שלהם לרגשות העובדים, אך חשוב לברר זאת מראש בפורומים השונים שנותנים אינדיקציות לגבי אופי העובדה.

איציק קרומבי, פעיל מרכזי לשילוב חרדים בתעסוקה, מודה: "העבודה בהייטק לא קלה לנשים חרדיות. עולם ההייטק מאתגר ודורש מצוינות. מקומות עבודה רבים הם תובעניים ודורשים שעות ארוכות והתמדה שלא תמיד עולות בקנה אחד עם ההעדפות של נשים חרדיות".

"מצד שני", הוא מדגיש, "העבודה בהייטק לנשים שמתחברות לתחום עשויה להיות מעניינת, מספקת ובעיקר, יש בה תמורה כלכלית גבוהה שהאישה מביאה הביתה. לא כל ההייטק זה חברות סטארטאפ. להפך, רק כ-8% מהמועסקים בהייטק הישראלי מועסקים בחברות סטארטאפ. נשים חרדיות יכולות להשתלב במגוון משרות פחות תובעניות בחברות טכנולוגיות ובתפקידי הייטק בגופים שאינם טכנולוגיים מובהקים כמו בנקים ומגזר ציבורי. בחברות בשלות ובגופים ציבוריים כנראה יהיו גמישים יותר לאיזון בית עבודה".

 הרפורמה המשפטית גרמה לקרע חסר תקדים בתוך קצוות החברה הישראלית. בחברות ההייטק ניתן לחוש במתחים בין העובדים החילונים הליברלים, לבין החרדים שנשארים נאמנים לרבותיהם. יש דיבורים גם על אנוסים חילונים שמעדיפים לשתוק. למרבה האבסורד, למרות שכלל העובדים מאוחדים בצרה ותומכים זה בזה בהתמודדות מול המעסיק התובעני, הרפורמה וחוק החמץ גרמו לעובדים החילונים לטפח גלי שנאה כלפי עמיתיהם החרדים שהפכו הרבה בזכות ההסתה התקשורתית לשותפים "למזימה ההרסנית". "הם חושבים שתקום מדינת הלכה אומר לנו אחד העובדים", ומכאן הדרך לויכוחים סוערים וטעונים – קצרה. "בבוקר אנחנו מנחמים אותם על הצעקות מהבוס, ובערב הם הולכים לכיכר וצועקים: "דמוקרטיה", "בושה" ו-"נפלתם על הדור הלא נכון". "בסוף, הם מוצאים את כל העצבים שלהם על הבוסים בהפגנות", מספר לנו עובד הייטק חרדי מירושלים.

קרומבי מתייחס לשסע שהוליד את מחאת ההייטקסטים: "מלבד אתגר איזון בית עבודה, קיים אתגר של עבודה בחברה מגוונת, שבה עובדים יחד אנשים מכל המגזרים. השאלה שלך מגיעה בתקופה שבה החברה הישראלית משוסעת כולה, ואפילו חברות הייטק, שבדרך כלל שומרות על איפוק, נוקטות עמדה פוליטית מובהקת. בתקופה כזו החשש לעבוד בחברה מגוונת מגזרית כבד אף יותר. למעשה, למרות קריאה פומבית של חלק מחברות ההייטק אודות הצד הפוליטי שלהן, בשטח לא נצפתה התפרצות של יחס עוין כלפי החרדים בחברות. חרדים שעובדים בחברות הייטק אינם מהווים בדרך כלל איום תרבותי על עמיתיהם לעבודה ולכן לא נוצרים עמם קונפליקטים והם מתקבלים במקום העבודה כפי שהם, חרדים. דווקא בעולם ההייטק התחרותי והשואף למצוינות, החרדים מוערכים בעיקר לפי תרומתם המקצועית למקום העבודה ולא לפי היותם שייכים למגזר זה או אחר. מההיכרות שלי עם תרבות העבודה והיחס לעובדים בחברות הייטק, אינני רואה את החשש כמוצדק.

"עם זאת", ממשיך קרומבי "לא מספיק לסמוך רק על מקום העבודה שיעשה את שלו ויקבל את החרדים כפי שהם. כבר כשהתחילו מגמות התכנות בסמינרים, הסמינרים מצאו לנכון לחזק אצל התלמידות את הזהות החרדית ולהכינן למפגש עם עולם העבודה הרב – תרבותי. היום בוגרות הסמינרים מגיעות לעבודה בחברות ההייטק כשהן מצוידות בכלים טובים להשתלבות מקצועית מבלי לוותר ח"ו על הזהות החרדית שלהן. ב"ה כבר למעלה מעשור שנשים חרדיות משתלבות בהצלחה וחוזרות בשלום מהעבודה הביתה. גם אצלינו בתוכנית מיגו להכשרת גברים להייטק, אנו שמים דגש על הזהות החרדית של התלמידים, ומעניקים להם כלים כדי שיוכלו להשתלב לבסוף בעולם העבודה מבלי לחשוש לשינוי בזהות שלהם. אנו מאמינים שהבוגרים שלנו יכנסו לחברות ההייטק עם איכות מקצועית גבוהה ועם כלים שמאפשרים להם לשמור על זהות חרדית, הם בהחלט יצליחו להשתלב יפה בחברות ולהיות מופת ודוגמה הן במקום עבודתם והן בקהילה החרדית".

אם כבר מפרגנים, צריך להחזיק טובה למשה פרידמן, שהקים את קמא-טק ביחד עם היזם הוותיק יוסי ורדי, ודאג לחרדים רבים להיכנס לתחום. פרידמן הסביר בשעתו את חזונו: "25 אחוזים מהילדים בישראל היום הם חרדים. הבנו שאם נצליח לחבר את ה-25 אחוזים האלה לעולם היזמות, החדשנות וההייטק, זה יהיה מדהים למדינת ישראל".

"כשהתחלנו את הפעילות, היו אפס סטארט-אפים חרדיים במדינת ישראל ומעט מאוד חרדים עבדו בחברות גדולות כמו גוגל, פייסבוק, אפל, מיקרוסופט וכו'", מספר פרידמן, "התחלנו את הפעילות של קמא-טק לפני שש שנים, ובמהלכן הכנסנו אלפי חרדים לתוך תעשיית הייטק".

משכורות העתק, הפיטורים, והקיצוצים

הרעיון לכתבה נולד במוחי כאשר עברתי בקריית המדע בהר חוצבים בירושלים. שם פגשתי חבר ילדות שלמד איתי בישיבה. החבר מעשן סיגריה בדיוק באותה פוזה שאני זוכר מהישיבה. "פה בירושלים", הוא ממתיק סוד, "מקבלים בערך בין 15 אלף – ל-30. וזה בגלל שיש היצע יותר מביקוש. הביקוש נוצר בשל המאסה הגדולה שהגיעה מהסמינרים בירושלים. בתל אביב יש פחות עובדים ויותר ביקוש אליהם, ולכן מקבלים שם בין 20 ל-40 אלף. אבל בחודשים האחרונים יש קיצוצים רבים ועובדים רבים פוטרו מהענף, וגם הצעות השכר נחתכו בגלל שהבועה די התנפצה".

 משיחות שערכנו עם עובדי הענף הם אומרים כי השכר יכול להתחיל משמונה ולטפס בהדרגה בהתאם להצלחה עד ל-15 ואף 20 אלף נטו בחברת הייטק חרדית. הערב יורד על בני ברק, וממגדלי ההייטק יוצאים עובדים רבים.

אם לסכם, לא בטוח שהכסף שווה את המאמץ הפיזי והנפשי, אך ההוצאות הכבדות לא מותירות להן ברירה אחרת אלא לקום כל בוקר עם כוחות חדשים כדי לחגור בעוז מתניהן ולאמץ זרועותיהן, על הנשים שעובדות בהייטק ונאלצות להשלים שעות נוספות גם לפעמים באישון לילה, אפשר להוסיף את הפסוק הבא: וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ.