העיתונאי החילוני מתוודה: "לחרדים יש אתוס – לחילונים אין"

העיתונאי החילוני חיים לוינסון, פרסם פוסט בדף הטוויטר של ובו הוא מגן על הציבור החרדי שלא יכול לשרת בצבא. בפוסט הוא תוקף את יאיר לפיד על השטחיות שלו.

את הפוסט פותח לוינסון בזיכרון מימי הילדות שלו בירושלים. "אחד הזכרונות החזקים שלי מימי ילדותי היה אחרי אסון המסוקים. למדתי אז בתלמוד תורה בהר נוף, וכדי להגיע לשם נסעתי בקו 15 מתחנה מרכזית. אלו היו הימים שנהגי האוטובוסים היו מגבירים בחדשות, מי להתעדכן ומי לכוון את השעון קסיו על אחרון הפיפסים של רשת ב'. 10 דקות הקריין הקריא שם שם הצער היה משותף. 90 אחוז מהציבור החרדי מבין את חשיבות ההליכה לצבא ומה עושים החיילים. במובנים מסוימים, סיפורי הגבורה והחסמב"ה מהלכים עליהם הרבה יותר קסם מאשר בציבור הכללי. אחד הדברים שהתבררו במשבר המשפטי/פוליטי/החברתי הנוכחי הוא שאין בישראל אתוס משותף".

לוינסון סבור כי "לציבור החרדי יש אתוס אחר. הוא יותר מורכב מדפיקת הראש של יאיר לפיד בקריאה לשיוויון. היא לא תוביל לשום דבר והיא שטוחה ורדודה. לשיטתם, לצד ההגנה הפיזית על עם ישראל, יש את הרוחניות: את הקיום של העם. הם צרובים בהתבוללות של אירופה. לשיטתם, הלבוש המשונה וההקפדה הקיצונית על ערבוב מרק על הפלטה בשבת, שומרים על הרעיון של היהודים מדור לדור, והמיעוט החרדי הצליח להוביל את ספינת היהדות לישראל".

אפשר להסכים. אפשר לא להסכים. רצוי לדעתי, להבין, שהסיפור הציוני מורכב מהרבה סיפורים. לא רק מהסיפור של הפלמ"ח. יש פה הרבה אנשים שיש להם הרבה רעיונות וצריך למצוא את המכנה הגדול. נעשו עם השנים טעויות קשות עם הציבור החרדי. מתן הפטור הגורף לכל מי שרוצה ללמוד היא בכיה לדורות. אבל הטעות כבר נעשתה. הדרישה "לגייס את כולם" היא כמו לעשות הפלה אחרי שהילד כבר נולד. הערים החרדיות הבדלניות היא גם טעות. לצערי חוזרים עליה".

לוינסון, גם פירט שהחרדים נפלו בשנים האחרונות בפיגועים יותר מכל סקטור. "קודם כל, יום הזיכרון הוא גם לחללי פעולות האיבה. החרדים "נושאים בנטל" המוות בפיגועים אולי אף יותר מכולם, כי הם מסומנים ומזוהים כיהודים בקלות".

על הפוליטיקאים החרדים כתב "גולדקנופף וטסלר לא עשו צבא ולא מעודדים שירות בצבא אבל הם חלק מאנשים שמודים לכל חייל שעושה צבא, וליבם דואב על כל אחד שלא חזר מהקרב. אין לי ספק שכמשרתי ציבור, הם יעשו הכל להיטיב עם משפחות שכולות. הם רואים עצמם כחלק מהציבור הציוני והיהודי והישראלי שיש לו אתוס תרומה אחר. הטירוף הפוליטי לא יגמר עד שנבין את זה, ונכרות חוזה חדש שיצמצם את מספר האברכים אבל גם נותן את ההכרה והלגיטימיות לקיום החרדי".