ימים שמחים ונרגשים עוברים בתקופה הנוכחית על משפחת גיאת, שהתייתמה מאמה לפני כשנתיים, בחודש אב תשפ"א. הבת נעמי עומדת להתחתן בשעה טובה עם חתן ירא ושלם, תלמיד חכם אמיתי, ולהקים בית שיתבסס על אדני התורה והיראה.
אבל הכלה נעמי, לא רגועה. לעת עתה, אין לה שום יכולת לממן את הוצאות החתונה. אביה, אברך כולל. כל השנים הוא סמך על רעייתו המנוחה, שעבדה בהוראה בסמינר 'אור החיים' ובמסגרות נוספות, והביאה משכורת נאה שאפשרה למשפחה להתקיים בכבוד.
מאז חלתה האם, המצב הכלכלי החל להתדרדר, ועם השנים הוא רק הלך ונעשה גרוע יותר.
בחודש אב תשפ"א נפטרה האם, המורה חנה גיאת ע"ה, וכל בית ישראל יבכו השריפה של משפחה שלמה שהיתה משפחה למופת, והפכה למשפחה מתמודדת עם קשיים עצומים של חולי, כאב, מוות ויתמות.
"אני לא מעזה לבקש מאבא שלי כסף כדי להזמין שמחת כלה", מספרת נעמי באומץ. "אין לו מאיפה להביא לי, זה סתם יפריע לו ללמוד, ולא יניב שום תועלת".
בצר לה היא פונה לעזרת הציבור.
במשך שנים התמודדה עם אמה החולה, היא כל כך רצתה שאמה תראה אותה לובשת את השמלה הצחורה וצועדת אל תחת החופה. היא כל כך רצתה שברגע שהיא תצא מהחופה, כשהיא נשואה כדת וכדין, תתנפל עליה אמה בחיבוק ממושך ותעתיר עליה נשיקות לרוב.
"אמא שלי חיכתה לא פחות", היא מציינת. "היא כל כך חיכתה לרגע הזה. לראות אותי מתארסת, מתחתנת, מקימה בית. זה היה לה מאוד מאוד חשוב, ואני ניסיתי, הייתי יוצאת לפגישות שידוכים גם בתקופות הכי קשות של אמא, אבל לא כך רצתה ההשגחה העליונה. עכשיו אמא תשתתף בלבוש רוחני, אני לא יודעת איך זה ירגיש, אבל אני בטוחה שהיא תהיה שם".
שבעה ילדים היו לה, לגב' גיאת. שלושה זכתה לחתן בחייה, מתוכם אחת שהתחתנה ממש חודשים ספורים לפני פטירתה של האם הסיעודית.
בשנה שחלפה, לאחר שנפטרה, התחתנה עוד את מהבנות.
בבית נותרו כעת שלושה יתומים לא נשואים. שתי בנות שכבר הגיעו לפרקן וצריכות להתחתן בקרוב מאוד בסייעתא דשמיא, ובן אחד הלומד בישיבה וגם הוא כבר מתחיל להתקרב לגיל השידוכים. עכשיו מתחתנת הראשונה מבין השתיים.
אבל כדי להתחתן היא חייבת לקבל עזרה. כי בבית אין להם כלום. אמה היתה המפרנסת העיקרית, האבא לומד בכולל. הם נותרו עם מעט מאוד יכולות פיננסיות, בקושי מצליחים להתקיים, המינימום ההכרחי. אבל כשמגיעה החתונה, היא חייבת לקנות נדוניה, היא לא יכולה להימנע לחלוטין מרכישת בגדים.
"מאבא שלי אני לא מבקשת כלום, כי אני יודעת שאין לו", היא אומרת. "אין לי ברירה, אלא לבקש את עזרת הציבור. אני מברכת כל מי שיתרום ויסייע, שיזכה שלא יחסר לו דבר כל ימי חייו, לו ולזרעו אחריו בעזרת ה'. אני בטוחה שהזכות של אמא שלי הצדיקה, בוודאי תגן על מי שיעזור לי להתחתן. זה לא נעים לבקש עזרה, אבל אני חייבת לקבל את העזרה הזאת, רגע לפני שאני מקימה בית משלי, בית חדש על אדני התורה והיראה".