היום בערב (שני), ערב ל"ג בעומר תשפ"ג, יתקיים מעמד הכנסת ספר תורה מרגש בשכונת הר נוף בירושלים. שני ספרי תורה לזכרם של שני נערים שלמדו יחד באותה כיתה. האחד, לזכרו של הנער הקדוש אריה שצ'ופק שנרצח בפיגוע מטענים בכניסה לירושלים, השני לזכרו של אליעזר יצחק קולטאי בן ה-13 במותו, אחד מתוך 45 הרוגים באסון מירון שאירע לפני שנתיים בדיוק.
לרגל המעמד המרגש שוחח כתב 'המחדש' עם הרב נועם, תושב השכונה, וחזר עמו לרגעים המטלטלים שעברה המשפחה בעת היוודע האסון הכבד. "מיד אחרי שהתחילו להגיע אלינו השמועות הראשוניות על האסון הנורא שקרה במירון, ולאחר שהתברר מי מהמשפחות שבשכונה נמצאות שם, התחלנו לברר את שלומם של החברים והמכרים" חוזר הרב לרגעים המצמררים שטלטלו עם שלם בארץ ובתפוצות.
"התכנסנו לכעין 'חמ"ל' וירטואלי והתקשרנו לכל המכרים שידענו שהיו על ההר. בגלל הקליטה המשובשת ורשתות הסלולר שקרסו בדיוק ברגעים הקריטיים הללו, היינו שרויים במתח רב, ואט-אט הורדנו נעדרים מרשימת החיפושים, לאחר שהצליחו ליצור קשר איכשהו עם משפחתם" משחזר הרב נועם. "יוצאת דופן הייתה משפחת קולטאי. בנם בן ה-13 שנסע למירון, לא יצר קשר מזה שעות ארוכות לאחר האסון, וכל הניסיונות לברר מה שלומו – עלו בתוהו".
"ככל שחלף הזמן, הדאגה התגברה יותר ויותר. לא ידענו מה לחשוב. אולי הוא נרדם באחד האוטובוסים? אולי סתם אין לו קליטה או שנגמרה לו הסוללה בטלפון? ואז, בערב שבת קודש, דקות לפני כניסת השבת, התבשרנו בגרוע מכל: מצאו את אליעזר יצחק, אבל הוא כבר אינו בין החיים" נזכר הרב נועם וחוזר לאבל הגדול ששרר בשכונה לאחר קבלת הבשורה הקשה.
"תחושות ההלם והאבל אפפו את כולנו. לא אוכל לשכוח את חוויית הלוויה הכואבת, כשמנהל תלמוד התורה שבו למד, קרא את הווידוי מעל מיטתו של תלמידו הצעיר שלא הספיק להתוודות בעצמו לפני מותו הטראגי. את הבכיות הנוראיות של בני משפחתו השבורים ושל חבריו הצעירים שלא ידעו שכול מהו" מתאר הרב נועם את הרגעים הקשים.
"בימי האבל, נחשפנו למידותיו התרומיות של אליעזר יצחק. על טוב ליבו, דאגתו לזולת, מעשי החסד הרבים שעשה ועל עמלו הרב בתורה. זמן קצר קודם האסון, אמר אליעזר יצחק למשפחתו בהתרגשות "עוד מעט כבר לא תראו אותי, אני הולך לישיבה!", והוא אכן הלך. לישיבה של מעלה" נאנח הרב נועם.
"והיום, שנתיים בדיוק אחרי האסון הכבד, אנחנו מכניסים ספר תורה לעילוי נשמתו" חוזר הרב נועם למעמד המרגש. "מוסיפים בתורה שאליעזר יצחק שאף להרבות, ומאירים את השכונה בלפידים של אור, בדיוק כמו האור שהוא הפיץ בחייו, כמו גם חברו הטוב אריה שצ'ופק שנרצח שנה אחריו, והמעמד מתקיים גם לעילוי נשמתו הטהורה. שני הנערים למדו באותה כיתה יחדיו, וכעת זוכים להכניס ביחד את שני ספרי התורה שנכתבו לזכרם".
