היכן אתם? 'המחדש' במעקב אחר אבודי מירון

ל"ג בעומר.

אי אפשר להוציא את צמד המילים הללו, מבלי לחוש התרגשות. יום קדוש ונשגב מאין כמותו, היום שבו אנו מצייינים את הסתלקותו של רבי שמעון בר יוחאי. רבבות בני אדם עושים את דרכם למירון ביממה הזאת, מבקשים לגעת בשיפולי הגלימה שעל ציון אדוננו בר יוחאי.

אבל לא רק בל"ג בעומר, מהווה היישוב מוקד עלייה לרגל, אלא גם לאורך כל ימות השנה. נדכאים ושבורים, שמחים ומהללים, כולם כאחד באים להעתיר בתפילה על ציונו של התנא האלקי. חסידים ואנשי מעשה נוטלים אף הם חלק בפקידת הציון, אך גם סתם עמך ישראל.

אם יש משהו משותף לכל העולים ציונה, הוא שכולם מבקשים לחוש את הקדושה שנשפכת במורד ההר ממנו נשקף נוף עוצר נשימה. כל יהודי הזקוק לישועה, בא לרבי שמעון וסיפורים על ישועות הן לא אגדה. נשים רבות שחיכו לפרי בטן, עלו לציון והבטיחו לו כי יקראו על שמו ולאחר שנה נושעו וזכו להכניס את בנם בבריתו של אברהם אבינו. ויקרא שמם בישראל: שמעון.

לצד סיפורי הישועות הרבים שמתגוללים באתרא קדישא, יש גם סיפורים מטרידים על כאלו שמתגוללים ואיש לא יודע היכן.  

"אני מחכה למוישי"

לפני כשנה קיבלתי טלפון מאברך בקריית ספר, אחד ממשתתפי שיעור הדף היומי בו גם אני נטלתי חלק. הוא היה בהול וביקש שאתארגן לצאת מהבית לצורך משימה. כמו באווירת מסתורין, הסכמתי מבלי לדעת במה מדובר ומה היא המשימה.

הוא לקח אותי עם הסובארו אברכים לבית משפחת קליינרמן ברחוב רשב"י בעיר. האמא – גיטי – עמדה מאחוריה הווילון והאבא – הרב שמואל, אברך משכמו ומעלה, רעד. "אני מחכה למוישי ואין אף אחד שיעזור לי" הוא אמר ואני תיעדתי. למחרת היום כבר הפניתי את הסרטון לקולגות מהתקשורת החרדית, אחרי שאלו מהכללית לא ראו בכך אפילו אייטם. העיתונאים החרדים לא יכלו להתעלם וכך החל התיעוד לצבור תאוצה.

אחד מאלו שהושיטו יד היה אריאל אלחרר, כיום דוברו של ח"כ אלמוג כהן. אלחרר לקח את הסיפור כפרויקט חייו והדהד את הסיפור בכלי התקשורת וכך בתוך זמן קצר, לא היה חרדי שלא קרא, שמע, על סיפורו של מוישי קליינרמן.

הנער הסתופף יותר מכל סביב ציון הרשב"י – ובוקר אחד נעלם בתוך יערות מירון. אבל הוא לא לבד, עוד 2 נעדרים, צעירים פחות, נבלעו להם בתוך היער. רצף המקרים הוליד שמועות ובעיקר בדיחות פנים מגזריות על כך שיער מירון הפך לבולען.

היה זה לאחר עוד סיפור על יהודי הנושק לשנות החמישים של חייו וכבר בלעה"ר הינו אב ל-22 ילדים. הלה שמתגורר בנתיבות, אמר לאשתו ביום חמישי, שהוא יוצא לכמה ימים להתפלל במירון, וחזרתו התאחרה והתאחרה. גל מקרי ההיעדרות באתרא קדישא הכניסו את בני המשפחה לתזזית, אולם ב"ה לאחר שעות ארוכות הוא אותר. דווקא לא במירון, אלא שרוע על דף גמרא בבית הכנסת המקומי. 

"לא מתייאש"

אהרן שטרייכר, דובר יחידת הכלבנים לישראל (יכ"ל) לא אמר נואש. מאז היוודע דבר היעלמותו של מוישי, הוא תר אחריו מאות שעות ומתכוון להמשיך עוד בחיפושים. אחרי שסרק כל תא מערה או גבעה או סימן לעצמו בנק מטרות חדש. "מושי אהב להתבודד בקברי צדיקים, אנחנו מחפשים בחצור הגלילית בתקווה שנצליח לאתר אותו סוף סוף", הוא מספר להמחדש.

אבל קליינרמן לא לבד. מושי אילוביץ, יצא ב- 2019 למירון, התבודד -ומאז לא שב. הוריו באו אף הם לישראל כדי לחפש אחר עקבותיו, אך לא מצאו דבר. על השלישי פחות שמעתם, חביב בן אבו. בחודש אייר 1995, הגיע להילולת רבי שמעון  בר יוחאי, חביבי היה בן 85, ועד עצם היום הזה לא אותר. ככל הנראה הוא נפטר. "במירון יש שמורת טבע מוגדרת, אך מסביב יש כל מיני מערות ומדרונות מסוכנים שם יכולים ללכת לאיבוד. 

"יש במדינת ישראל מאז היווסדה 600 נעדרים", הוא אומר בכאב, "כך שהנעדרים שלנו יכולים להסתתר בתוך נקיקים או מערות חשוכות. הצעתי לו להתקין מצלמות באזורים בהם יש נעדרים והוא לא שולל. "נכון", הוא מסכים, "זה רעיון שיכול להקל עלינו באיתור הנעדרים. רק בשבת האחרונה מצאנו נעדרת", הוא מספר בהתרגשות. המדינה צריכה להכיר בחשיבות היחידה ולהשקיע יותר משאבים באיתור נעדרים". 

"תתפללו על מוישי שלי"

השבוע, שבנו אל הבית ברחוב רשב"י במודיעין עילית. פגשנו שם את גיטי קליינרמן, אמו של מושי, שאומרת ל'המחדש': "אנחנו, כהורים, נמצאים במקום כל כך מוגבל, כביכול, כשבעצם אין לנו שום דרך טכנית לעזור לבננו בשעה שהדאגה לשלומו משתקת ומטריפה את הדעת. מה שמחזיק אותנו בימים קשים אלו זה האמונה והזכויות שאנחנו יכולים להעניק לו גם מרחוק. כיהודים מאמינים ברור לנו שזה הדבר האמיתי שבאמת יכול לעזור לו".

גיטי פונה אליכם, להתפלל על מוישי ביום הילולת רבי שמעון בר יוחאי: "עזרו לנו לאסוף זכויות עבורו, עזרו לנו ולו בשעה הקשה הזו, שתיהפך לשעת רחמים ולעת רצון מלפניו יתברך. אני מבקשת מכל אמא תתפללי  גם על בני האהוב מוישי, שהפך להיות הילד של כולם, בקשי עבורו ועל כלל עם ישראל, שיזכה לישועה ולגאולה בקרוב". 

כשתמצאו את אלוביץ'

סיפור מסתורי ומרתק לא פחות היה עם תחילת מסע החיפושים של מושי, ניגש אדם תמהוני באיזור מירון למחפשים ואמר להם מספר מילים שעוררו את חשדם. "הוא אמר להם כשתמצאו את משה אילוביץ – תמצאו את קליינרמן", אמר ולא פירט, כך סיפר בשעתו אביו של הנער מושי קליינרמן.

הסיפור הגיע לידיעת משפחת קליינרמן והם עירבו בתחילה את המשטרה במידע, אך בהתחלה כידוע היא לא התאמצה במיוחד בחקירת הנעדר. אולם, כאשר הפרשה תפסה תאוצה ופתחה מהדורות, החלה המשטרה לחקור את החשד והיא עצרה את האיש שפלט את המשפט התמוה. החשד הראשוני היה שהוא מחביא את מושי, ואף גרוע מכך.

גל המעצרים לא הניב תוצאות, וככל הנראה החשוד הראשי ששוחרר אמר את המשפט בכוונה לכך שלא פשוט למצוא נעדרים באיזור מירון.

 שמועות רבות גם נפוצו בהר שהפך לכר פורה עבור הומלסים שמנצלים את המרחב העצום לצרכיהם. חקירת המשטרה בינתיים העלתה חרס וצווי איסור פרסום  הרבים עוד יותר הכניסו את המערכת כולה לטרלול ולדיס אינפורמציה -שמידי פעם נפוצה שמועה על מציאת גופה באיזה נחל ומפיחה תקווה בקרב בני המשפחה והציבור שכבר מחכה לשמוע בשורות טובות, נתפלל כולנו, ומי ייתן, בזכות האור העצום של רבי שמעון יתגלו הנעדרים בקרוב.