לרגל יום ירושלים, בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמים נתונים מעניינים על העיר ירושלים, בירת ישראל.
על פי הנתונים, ירושלים היא העיר הגדולה במדינה וביום ירושלים תשפ"ג עומד מספר התושבים בה על
כ-984,500 נפש. בסוף שנת 2022, 60.8% מתושבי ירושלים היו יהודים ואחרים, ו-39.2% ערבים. כ-29% מכלל תושבי העיר חרדים, והם היו כמחצית מהיהודים והאחרים בעיר.
במהלך שנת 2022, גדלה אוכלוסיית ירושלים בכ-13,200 תושבים. לאוכלוסייה נוספו כ-20,200 איש כתוצאה מריבוי טבעי ועוד כ-8,500 איש כתוצאה ממאזן הגירה בין-לאומית. 15,500 איש נגרעו מאוכלוסיית העיר כתוצאה ממאזן הגירה פנימית שלילי, מה שאומר שמספר העוזבים את ירושלים ליישובים אחרים בישראל עולה על מספר העוברים אל ירושלים.
בלמ"ס בדקו גם מי הם המהגרים מירושלים ואליה. על פי הנתונים, בית שמש, תל אביב-יפו ובני ברק הם היישובים העיקריים שמהם עוברים לירושלים, מה שעשוי ללמד על התחרדותה של העיר. בית שמש, תל אביב-יפו וגבעת זאב, הם היישובים העיקריים שאליהם עוברים העוזבים את העיר.
משק בית ירושלמי מונה 3.75 נפשות בממוצע, לעומת ממוצע ארצי של 3.19 נפשות. אחוז המשתתפים בכוח העבודה בירושלים ב-2022 היה 50.4%, לעומת 63.3% בממוצע הארצי. 86.2% מהמועסקים תושבי ירושלים עובדים ביישוב מגוריהם. כשני שלישים (65%) מתושבי ירושלים בני 20 ומעלה גרים בעיר מאז לידתם, לעומת 34% בממוצע הארצי, מה שמצדיק את התחושה שהירושלמים לא יכולים לוותר על העיר הזו.
נתונים מעניינים נוספים מלמדים כי 89% מהירושלמים בני 20 ומעלה מרוצים מחייהם 93% מהיהודים ו-82% מהערבים. מישהו אמר מחבל מתאבד?
ועכשיו לשאלת דור ההמשך. על פי נתוני הלשכה, בשנת הלימודים תשפ"ב (2021/22) למדו בבתי הספר היסודיים בחינוך העברי בירושלים 85,144 תלמידים, מהם רוב מוחץ של כ-58 אלף תלמידים בחינוך החרדי, כ-15 אלף בפיקוח הממלכתי-דתי וכ-12.2 אלף בחינוך הממלכתי.
בנוגע למצב הרווחה בעיר, מהנתונים עולה כי בשנת 2021, 103.1 אלף תושבי ירושלים היו רשומים במחלקות לשירותים חברתיים במשרד הרווחה והביטחון החברתי, ושיעורם בקרב כלל אוכלוסיית תושבי ירושלים עמד על 107.5 ל-1,000 נפש (נמוך מעט משיעור הרשומים בקרב כלל אוכלוסיית ישראל – 111.1 ל-1,000 נפש).
ויש גם בשורות מעניינות: נכון לאמצע שנת 2022 מספר הדירות למגורים בירושלים עמד על 241,118. מאמצע שנת 2022 עד אמצע שנת 2021 נוספו 2,597 דירות (גידול של 1.1% בירושלים לעומת גידול של 1.9% בכלל הארץ). גידול זה משקף בעיקר בנייה חדשה, אך עשוי לכלול גם פיצול של דירות קיימות לכמה יחידות דיור, גריעת יחידות דיור עקב הריסה של מבנים, או שינוי הגדרות השימוש בנכסים.
על פי הנתונים, 28.0% מהמבנים בירושלים הם בני 2-1 דירות, 25.7% מהמבנים הם בני 5-3 דירות, 42.6% מהמבנים הם בני 30-6 דירות, 1.8% מהמבנים הם בני 40-31 דירות ו-2.0% מהמבנים הם בני 41 דירות ויותר.
בירושלים היחס בין גודל האוכלוסייה לכמות הדירות הוא 4.0 נפשות לדירה, לעומת 3.3 בממוצע הארצי.
בשנת 2022 הונפקו היתרי בנייה עבור כ-7,280 דירות בירושלים, כ-9.3% מכלל הדירות בהיתרי הבנייה שהונפקו בישראל. זהו שיא במספר ההיתרים שהונפקו בעיר ובארץ, גידול של פי 2 לעומת שנת 2021. בשנת 2022 החלה בנייתן של 4,460 דירות בירושלים, עלייה של 41.0% לעומת שנת 2021. לשם השוואה, בכלל הארץ הייתה עלייה של 5.3%.
אומרים שהמים בירושלים, פחות טעימים. האם זה נכון? בלשכה בדקו כמה מים תושבי ירושלים צרכו בשנת 2021 ומתברר כי הנתון עומד על כ-68.2 מ"ק מים לנפש, פחות מהממוצע הארצי שעומד על כ-80.0 מ"ק לנפש.
ולסיום, ב-2022 נחקרו על ידי משטרת ישראל 791 תאונות דרכים עם נפגעים (מסוג ת"ד מורחב) שאירעו בירושלים, ונפגעו בהן 1,295 אנשים, ירידה של כ-2.2% במספר התאונות וירידה של כ-2.9% במספר הנפגעים בהן לעומת 2021. לשם השוואה, בכל הארץ באותה תקופה הייתה ירידה של 10.0% במספר התאונות וירידה של 8.8% במספר הנפגעים.