ועדת העבודה והרווחה החלה בדיוני החקיקה להקמת "רשות לאומית למאבק בעוני", בהכנה לקריאה ראשונה. בדיון השתתף שר הרווחה יעקב מרגי. בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר: "כולם זועקים את זעקת יוקר המחייה והריבית המתייקרת, הבנקים מרוויחים מיליארדים ממצוקת האזרחים משלמי הריבית האכזרית ואין איך לגמור את החודש. מדינת ישראל הייתה פעם מדינת רווחה, המדינה הייתה ענייה אבל האזרחים היו עשירים, המדינה דאגה לצרכיהם הבסיסיים. לא יודע איך הייתה אז המדינה במדדי העוני של ה-OECD אבל לאזרחים היה מה לאכול ועם מה לשלם. קצבאות הילדים, קצבאות לנכים ולקשישים, היו כלים שמוציאים את האזרחים מעוני, לא העלאת הריבית שגורמת לרווחים של מעל שני מיליארד ש"ח לבנק ברבעון אחד".
שר הרווחה יעקב מרגי אמר: "תמיד ניסינו לטפל בבעיה האזרחית ותמיד השתיקו אותנו. קראו לנו בכיינים. כולנו ביחד מקבלים החלטות חשובות אבל לפעמים שלא במכוון אנחנו מחזקים את העוני לצערי. לכן אני שמח שהיום אנחנו מביאים לקריאה ראשונה את הקמת הרשות למאבק בעוני הגיע הזמן לטפל במחוללי העוני, פערים בבריאות, פערים בתעסוקה במיטבית, פערים בחינוך, פערים בשיכון, הכנת התקציב, השירות הצבאי. הכל פקטור בהעצמת הפערים".
על פי נתוני דו"ח ממדי העוני ואי השוויון בהכנסות של המוסד לביטוח לאומי לשנת 2021 שהוצגו בדיון, ניתן להצביע על עלייה של כחצי אחוז במספר העניים ב-2021 ביחס לשנת 2020. בשנת 2021 היו בישראל כמעט 2 מיליון עניים, כ-850 אלף מתוכם ילדים, וכ-200 אלף קשישים. אחוזי עוני גבוהים נרשמים בחברה הערבית (כ-46.3%) ובחברה החרדית (כ-42%).
ח"כ ינון אזולאי מיוזמי החוק, הודה לעמותות הפועלות לסיוע לעניים ולמיגור העוני ואמר: "הרשות קמה לא כקופת צדקה ולא כמעשה חסד אלא כרשות מובילה שתיתן מענה לארגונים, למשרדי הממשלה, בהבנה ובשיתוף פעולה של כל המשרדים.
ח"כ עאידא תומא סלימאן מיוזמי החוק: "תופעת העוני רק הולכת ומתרחבת. פערים וחסמים הם מילים ניטרליות, כאילו הם נוצרים מעצמם אבל הם תוצאה של מדיניות, אפליה שמבססת מעגל שלאנשים אין הזדמנות לצאת ממנו וצריך שתהיה מדיניות – איך להוציא אותם מהעוני. חשוב להגדיר את סמכויות הרשות ולקבוע עד כמה ההמלצות מחייבות, ייצוג של כלל המשרדים, נציגי ציבור, להבטיח ייצוג הולם ותקציב ברור לרשות".
ח"כ נעמה לזימי מיוזמי החוק: "יש נטייה לחשוב שעוני הוא דבר רחוק, שולי ובקצה, אבל עוני הוא היום יום והמציאות הרווחת לצערי. יש בישראל מלכודות עוני בחסות מדיניות הממשלה, ולא פעם אנחנו מאלצים אנשים לבחור בין התקדמות לבין רווחת הילדים. אם הרשות הזאת תדע להתריע מפני גורמי סיכון לעוני ותוכל לסייע במניעתו זו תהיה הצלחה גדולה. ענייני הסמכויות והתקציב הם קריטיים, אם נעמוד על הגדרות ברורות ועל סעיף תקציבי ברור- הרשות הזאת תהיה בת קיימא, תוכל לפעול ולהשפיע".
ח"כ עופר כסיף, אף הוא מיוזמי החוק: " צריך לקחת בחשבון גם את פילוח העוני, כי יש אוכלוסיות שהעוני אצלהן גבוה יותר. זה בעיקר הציבור הערבי אבל גם בקרב האוכלוסייה החרדית".
ח"כ מאיר כהן, לשעבר שר הרווחה, בירך על המהלך ואמר: "אין דבר חשוב יותר מהקמת הרשות הזאת. כתבנו את דו"ח אלאלוף ב-2014 והסבלנות משתלמת. משרדי הממשלה עוסקים בנושא גם היום ואני משער שכ-3.5 מיליארד ש"ח מכוונים לטיפול בבעיות של עוני ומסביב כבר היום. אני חושב שהרשות צריכה לפעול תחת משרד הרווחה ובשילוב כוחות של כל המשרדים. עוד יש לקבוע שוועדת הרשות תיפגש אחת לחודשיים- שלושה עם ראש הממשלה לדיווח".
אלי כהן, מנכ"ל עמותת 'פתחון לב' בירך על הצעות החוק ואמר: "נתוני העשור האחרון מראים כי המדינה לא יודעת להתמודד עם העוני במבנה הקיים וכדי להביא לשינוי- צריך לשנות משהו, כי אנחנו נמצאים על נתיב שאם לא נעשה שינוי אנחנו בדרך לקטסטרופה. החוק צריך להגדיר מי אחראי להוציא אנשים מהעוני, יעדים מדידים ותקציב. אני שמח לשמוע שיש 15 מיליון ש"ח ראשוניים להתנעה, זה כנראה לא יספיק אבל זו התחלה".
ערן וייטרוב, מנכ"ל ארגון 'לתת': "מדובר ברגע היסטורי. הקמת הרשות תהיה בשורה גדולה מאוד. עד כה לאף אחד בממשלה לא הייתה אחריות על צמצום העוני. יש המון משרדים שפועלים בתחום וכבר במשאבים הקיימים אפשר לעשות הרבה יותר אם יהיה גורם מתכלל. אם יהיה יעד רב שנתי לצמצום העוני יהיה לאן להגיע".