הייתי שם: קבלת התורה במחלקת טיפול נמרץ

בניסיוני להעלות על גבי הכתב את מילות הפרידה ממרן ראש הישיבה, אני נתקל בדמעות שזולגות מאליהן ומפריעות למלאכת הכתיבה.

אני נמצא יחד עם כל בית ישראל תחת האבל הכבד על סילוקו של מנהיג הדור מרן ראש הישיבה הגאון הגדול רבי גרשון אדלשטיין זצוק"ל נשיא מועצת גדולי התורה, ואני חייב לשתף בזכות עצומה שנפלה בחלקי וזכיתי לראותה, ולולא הייתי רואה בעיני לא הייתי מאמין.

בליל חג השבועות – חג מתן תורה למדתי יחד עם עמך בית ישראל במשך כל הלילה, ולפנות בוקר, לאחר המשמר של הלילה הלכתי להתפלל שחרית, ובדרך לתפילה אני פוגש את אחד המנהלים בבית החולים מעיני הישועה שמגיע אלי "בהצעה שלא כל אחד זוכה לה" כלשונו, "מרן ראש הישיבה אושפז במחלקת טיפול נמרץ ואני מחפש כהן שיעשה למרן ראש הישיבה ברכת כהנים" לכזו הצעה מפתה אי אפשר לסרב, ואז הוא מספר לי שמרן ראש הישיבה הכריע שהוא רוצה שהמניין יהיה ב7 וחצי בבוקר.

ניצלתי את הזמן שהיה לי לומר תהילים לרפואתו של מרן ראש הישיבה, ובזמן שנקבע קראו לי יחד עם כמה בעלי זכות נוספים למנין מצומצם שמנה עשרה נכדים ומקורבים להתפלל במחלקה, ובסמוך לחדרו כבר ראיתי שהכניסו מגילת רות וספר תורה בשביל הקריאה.

התפילה החלה, חרדת קודש נישאה באוויר, להתפלל את תפילת חג מתן תורה בחדר אשפוזו של מרן ראש כל בני הגולה זו תחושה שקשה להעבירה במילים, וכולנו כולל החזן מיהרנו בתפילה בשביל שלא להכביד על מרן ראש הישיבה, אבל אז הגיע ההפתעה הגדולה שלא חלמתי עליה, מרן ראש הישיבה מתפלל כרגיל "כמונה מעות" מעביר את היד על הסידור כהרגלו שנים רבות ומתפלל מילה במילה. בקריאת שמע מתפללי המניין כבר סיימו, אבל החזן חיכה עוד שמונה דקות עד שמרן ראש הישיבה יסיים להתפלל, וכך קרה בשמונה עשרה, וכך בקריאת תורה ובמוסף. ראש הישיבה ממרום גילו המופלג מאושפז במחלקת טיפול נמרץ ועדין לא מוותר על קוצו של יוד מדברים שהיה מקפיד עליהם שנים רבות.

המראות האלו, שאם לא הייתי רואה בעיני, היה לי קשה לי להאמין שקרו, גרמו לי דווקא בתוך מחלקת טיפול נמרץ ל"קבלת התורה מאהבה כנתינתם בסיני".

והלוואי שמישהו יתחזק מהדברים ללכת בדרכיו של מרן ראש הישיבה זצוק"ל בתפילה מתוך הסידור "כמונה מעות", ויהא אלה הדברים לעילוי נשמתו הטהורה של רבינו ירחמיאל גרשון ב"ר צבי יהודה אדלשטיין זצוק"ל.