תושבי נתניה מתלוננים: "חוף כמו במדינת עולם שלישי"

"מי שיגיע ביום שישי לא יצליח להיכנס לחוף מרוב עומס", "חוף מיושן, מוזנח, צפוף ומטונף", "אפס מענה מצד הרשויות והנציגים החרדים בעירייה" – אלו רק חלק מהטענות ששוטחים לפנינו תושבי נתניה על החוף הנפרד הקיים בעירם, ששמו יצא לפניו בכל הריכוזים החרדיים – ולא לטובה, כחלק מסדרת כתבות ב-'המחדש' שעוסקות במצב החופים הנפרדים בישראל.

החוף הנפרד בנתניה, זה שכולם מכירים כחוף צאנז ואליו מגיעים מכל קצוות הארץ, הוקם על ידי חסידות צאנז עם ראשיתה של ההתיישבות החרדית במקום. החוף שהפך לתל תלפיות עבור המוני הטובלים, סובל מזה שנים רבות מצפיפות רבה, מחוסר תחזוקה ומהזנחה קשה, שיש שיאמרו – מכוונת. זאת, לעומת החופים המעורבים בנתניה שהמשתמשים בהם נהנים משטחי חוף מרווח ונקי, דרכי הגעה נוחות וכל מה שמתרחץ בים צריך ביום קיץ חם.

החוף הנפרד בנתניה שוכן בסמיכות לקריית צאנז, ולפי גורמים בעיר החוף הנפרד נשלט על ידי עסקני החסידות באופן מוחלט. בעבר, עונת הרחצה בחוף נפתחה רק אחרי חג השבועות בהוראתו הישירה של האדמו"ר, אולם אחרי הלחץ הציבורי החל מלפני שנתיים החוף נפתח באופן רשמי מיד אחרי ל"ג בעומר. בנוסף, בעבר החוף היה פתוח במסגרת רוטציה; כלומר, החוף היה פתוח בבוקר לגברים ובצהריים לנשים ולהפך, מה שמטבע הדברים עורר בעיות צניעות שונות כך שלפעמים נוצר מצב שגברים ונשים שהו על החוף באותו הזמן. החל מתקופת הקורונה העניין שונה, וכיום בימים זוגיים שוהים הבנים בחוף, ובימים אי-זוגיים הנשים – מה שעורר בעיות נוספות.

כמו בכל החופים הנפרדים בארץ, הבעיה היסודית והעיקרית היא גודלו של החוף. "אם אתה הולך לשם בקיץ אתה בטעות יכול לדרוך על ילד מרוב עומס" מספר יעקב, תושב העיר שמכיר היטב את האזור. תושבים נוספים שאנחנו משוחחים עמם מספרים גם הם על צפיפות איומה, בעיקר בימי שישי "לא פעם ולא פעמיים הגענו לחוף, שהינו בו מספר דקות ומיד ברחנו. פשוט לא היה אפשרי להישאר בו רגע אחד נוסף מרוב צפיפות" מספר אלעזר. באי החוף הקבועים יודעים לספר שבכל שנה המצב מחריף ונהיה גרוע יותר ויותר. בשנה שעברה, החליטה העירייה להגביל את מספר המתרחצים, אך בהיעדר אכיפה – הצעד לא הועיל במאום.

בנוסף, מצב התשתיות בחוף נמצא מתחת לכל ביקורת. "לפני שנתיים התקינו על החול, שזו בעיה בפני עצמה, 20 עמודי מקלחות בלבד – לחוף שמתרחצים בו בימי העומס אלפי אנשים" מספר יעקב. "הבעיה היא שמתוך ה-20, יש רק 3 מקלחות שעובדות בזרם מים נורמלי. מכל השאר, יוצא זרזיף קטן, ולא צריך לתאר מה קורה בימי שישי העמוסים שיש רק 3 מקלחות תקינות לחוף שלם".

"המקלחות, החדשות יש לומר, נבנו ברשלנות נוראית. כל שני וחמישי מתפוצצים הצינורות כך שקורה שלעיתים קרובות אין בחוף מקלחות פעילות בכלל" טוען אלעזר. וזה לפני שנכנסים לעניין המלתחות והשירותים: "השירותים פשוט מטונפים – אין מילה אחרת" קובל יעקב, "כמובן שאין מה לדבר על נייר טואלט וכדומה. גודלו של חדר המלתחות הוא בערך 6 מטר מרובע – צפיפות, סירחון ודוחס שאין לתאר".

"אני מתנדב באיחוד הצלה" מספר יעקב, "וככזה, יוצא לי לעיתים רחוקות להגיע לחופים החילוניים בנתניה – ורק אז אני מקבל מושגים על איך חוף במדינת ישראל אמור להיראות. אצלנו המלתחות והמקלחות נמצאות על חלק חול וחלק אבנים, ואילו בשאר החופים הכל מוסדר, נמצא על משטח בטון תקין כדי שאלו שיוצאים מהחוף לא יתלכלכו אחרי שהם שוטפים את עצמם. בחופים הכלליים יש סככות מובנות" ממשיך יעקב, "אצלנו בשנה האחרונה התחילו בתהליך הבנייה של הסככות, אבל למרבה החכמה התחילו את העבודות אחרי שנפתחה עונת הרחצה" מספר יעקב על המחדל החדש. "כיוון שהזמן לא בוער לאף אחד, החוף הפך לאתר בנייה אחד גדול. בכל מקום אפשר למצוא קרשים, מסמרים וברזלים שהם פשוט סכנת נפשות לכל דבר. עבודות התחזוקה בחוף נעשות בצורה שהיא מתחת לכל ביקורת".

ומה באשר לניקיון? "נראה כמו 'חוף הזבל'" מתאר אלעזר. "לפני כמה שנים התקינו עמודי ברזל שאמורים לשמש כפחים, אך מפעילי החוף 'שכחו' שכדי לזרוק זבל – צריך שקיות, ונוצר מצב שעומדים בחוף שני עמודי ברזל שהפכו אט-אט לחלודים, שאף גרמו לפציעתם של מספר אנשים, בלי שיביאו תועלת, וכך החוף מלא באורח קבע באשפה: בשקיות חטיפים, באבנים גדולות ובסתם לכלוכים".

ומה באשר למנקה? "יש מנקה אחד שמסתובב פעמיים ביום בחוף" אומר יעקב. "פעם אחת לפני שמתחיל יום הרחצה, ופעם שנייה בסיומו, וברור לכל בר דעת שלחוף כזה, שמגיעים אליו אלפים לא מספיק רק מנקה אחד שלא עובר כלל על החוף באמצע יום הרחצה".

ועל דרכי ההגעה לחוף אין בכלל מה לדבר. "קודם כל, יש רק 40 מקומות חנייה מוסדרים. כל השאר נאלצים לחנות על החול" מספר מאיר, תושב בני ברק שנוהג להגיע מידי שבוע לחוף. "אחרי זה, צריך לרדת בגרם מדרגות ארוך וצר, שמכיל קרוב ל-100 מדרגות כדי להגיע עד לקו החוף עצמו, בערך 10 דקות הליכה. בגלל שזו הדרך היחידה להגיע לחוף ואין ירידה או משהו דומה, תינוקות בעגלות או נכים על כיסא גלגלים פשוט לא יכולים להגיע לחוף". אך זה לא עצם העניין. "בכל החופים הכלליים יש 3 דרכי הגעה לחופים: מדרגות, ירידה ומעלית" טוען אלעזר. "רק בחוף החרדי העירייה לא טרחה לדאוג לנגישות" ויש לו גם סיפור שממחיש את גודל העוול. "לפני מספר שנים ליוויתי לחוף את אחד הרבנים הגדולים שבדורנו שהיה קצת קשה לו ללכת. הירידה לחוף לקחה לנו חצי שעה, כל גרם מדרגות היה עלינו לעשות הפסקה, להתאושש ולשתות מים, והעלייה חזרה מהחוף לקחה לנו קרוב לשעה" משחזר אלעזר.

בעיה נוספת, היא הרבה מעבר לניקיון. לעיריית נתניה אמנם אין חובה להנגיש באופן מלא את החוף הנפרד מפני שכבר יש חוף שכזה בעיר, אך לפי תקנה 13(ב) בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, נדרשת הנגשה חלקית, שכוללת את הנגשת עורף החוף: "עורף החוף הכוונה לשטחים הבנויים שלאורך החוף, המהווים חלק מהחוף. הנגשת עורף החוף כוללת דרך נגישה אל הכניסה העיקרית לחוף, הנגשה של חניות, קופה אם קיימת, כל בתי האוכל והבילוי ובית שימוש נגיש" לשון התקנות. כלומר, לפחות הכניסה הראשית לחוף צריכה להיות מונגשת. בחוף צאנז בנתניה, גם זה לא קיים. מה שאומר, שגם על החוק יש מי שמצפצף לכאורה.

מי אשם במצב לו 'זוכים' משתמשי החוף הנפרד? נדמה שכולם. "צריך לומר ברורות: לעירייה ונציגי הציבור החרדי בעיר פשוט לא אכפת מהסבל שעובר על משתמשי החוף הנפרד" חורץ יעקב. "כשאנחנו פונים לנציגים שאותם אנחנו בחרנו, ונתעלם רגע מהעובדה שברוב הפעמים הם פשוט לא עונים ואין להם עוזרים שיענו במקומם, הם אומרים ש'הנושא מוכר להם' והם יטפלו בו. הבעיה היא שזה נאמר שנה אחרי שנה, ולא זז כלום".

אלעזר מבקש להוסיף זווית נוספת: "החוף בעצם מנוהל ומפוקח על ידי חסידות צאנז, אמנם זה מתחת לפני השטח, אבל התחושה הכללית היא שהם קובעים בכל דבר שקשור לחוף ולמעשה החוף נשאר מאחור בגלל ההתנהלות שלהם. למשל עניין המעלית, השמועות אומרות שהאדמו"ר מצאנז מתנגד להקמת המעלית בגלל שלדבריו, זה יביא פריצות לחוף – ועם זה באמת שאין לנו מה לעשות".

לדברי אלעזר, אם רק העירייה הייתה רוצה – הכל היה נראה אחרת. "היה משהו שהציק לי בחוף" מספר אלעזר, "התקינו לא מזמן שני עמודים גדולים שאיתם אפשר לשחק 'כדור עף' וכדומה, אבל הם לא טרחו לשים שם רשת. הדבר הפריע לי מאוד. חבר טוב פנה לעירייה למספר גורמים שאמורים לטפל בעניין וכל אחד הפנה אותנו למישהו אחר, עד שנמאס לו והוא פנה לעסקן שיש לו קשרים בעירייה, ותוך שעתיים העניין סודר. כלומר, אם הם רק רוצים – הם יכולים".

מתברר שבכמה צעדים פשוטים אפשר לפתור את רוב הבעיות בחוף. "בשני צידי החוף יש שטחים ריקים לחלוטין, שבדרך כלל יושבות בהם משפחות" אומר יעקב. "אפשר פשוט לפתוח חוף נוסף בסמוך לחוף הקיים, או לכל הפחות להרחיב בכמה מאות מטרים את הגדר ולהוסיף עוד סוכת מציל, והעומס הרב שיש היום בחוף יצטמצם באופן משמעותי. העניין הוא שכל שנה מדברים על זה, וטוענים בעירייה שזו אחריותם של אנשי משרד הפנים ולא קשור אליהם".

מה שהופך את העניין לעלום יותר, הוא הסיפור הבא: "אני יודע שלפני תקופה מישהו מתושבי נתניה החליט שהוא נכנס לעניין ופתח קבוצת וואטסאפ עם תושבים, בה התחילו להציף בעיות שיש בחוף וכדומה" מספר אלעזר. "ככל שעבר הזמן השיח בקבוצה נהייה מעשי יותר, ואותו אדם סיפר שהוא הצליח לקבוע פגישה עם גורמים בעירייה. מיד אחרי הפגישה שהוא קיים בעירייה – הבן-אדם נעלם. הקבוצה חדלה להיות פעילה. עכשיו, זה או שהשתיקו אותו, או שהבטיחו לו דברים. מה שבטוח שהעירייה עושה מאמצים כדי לא לטפל בחוף נפרד".

בינתיים, עונת הרחצה מתקרבת לימי השיא, ונדמה שהגורמים המוסמכים לא עושים דבר כדי לספק לתושבים חוויית שהייה נוחה בים. "מישהו פה צריך להתעורר" קובע יעקב. "אחרת, שוב ושוב נחזה במראות של עומס מטורף, לכלוך וטינופת, וכל זה בעוד שבחופים החילוניים הכול עובד חלק".

פנינו לעיריית נתניה, שם מכחישים בתוקף את הנטען כלפיהם: "לקראת פתיחת עונת הרחצה ביצעה עיריית נתניה עבודות נרחבות במסגרת תחזוקת החופים ובהם שדרוג חוף צאנז, החוף הנפרד היחיד שפועל בעיר".

בעירייה מפרטים: "בין העבודות: תוספת של כ- 160 מ"ר של הצללה חדשה, תוך החלפת כיפות העץ וזאת מעבר להצללה הקיימת בחוף; התקנת מתקן כושר חדש; חידוש מגרש הכדורעף והצבת שולחן טקבול (שמשלב בין פינג פונג לכדורגל).

"כמו כן" מדגישים בעירייה, "נעשה שיפוץ של המלתחות, השירותים והמרפאה כולל החלפת הגג למבנה; הוחלפה מקלחת חוף אחת בחלק הדרומי של החוף; חדר ההלבשה שופץ; שופצה וחוזקה רחבת הגישה למלתחות ולמרפאה וכמו כן בוצע שיקום נקודתי של מדרגות חוף צאנז".

"טענותיכם כי אין בחוף פחי אשפה ומקלחות אינן נכונות. בחוף צאנז כמות מקלחות הגדולה משמעותית מכל חופי הרחצה בעיר. לצערנו – מדי יום אנו נחשפים למקרי ונדליזם בחופים ובפרט בחוף צאנז".

לסיום, מבקשת העירייה להדגיש: "אל חוף צאנז מגיעים רבים מנתניה ומחוצה לה ובהזדמנות זו נבקש מבאי החוף להקפיד להישמע להוראות המצילים, לרחוץ בים רק בשעות בהן סוכת ההצלה פעילה, באזורים המותרים לרחצה ולשמור על ניקיון החוף".

מהנציגות החרדית בעירייה, שאליה פנינו, לא התקבלה תגובה.

תגובת הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות תובא לכשתתקבל.

כתבה זו היא ראשונה מתוך סדרת כתבות מיוחדת המסקרת את מצבם של החופים הנפרדים בישראל. משתמשים בחוף הנפרד ולא מרוצים מרמת התחזוקה, הניקיון או הנגישות? שלחו הודעה או התקשרו ל- 0533057480, או במייל moshenoi10@gmail.com.