נשלח למאסר: בג"ץ דחה עתירה של אדם ששכח תינוק בהסעה

שופטי בג"ץ דחו היום (שלישי) עתירה של אדם שנגזר דינו לשנתיים ושמונה חודשים מאסר, ופיצוי של 75,000 ש"ח. האדם הפעיל גן ילדים בבעלותו אשר נחלק לקבוצת תינוקייה וקבוצת "בוגרים". המערער איפשר לילנה, גרושתו, להתגורר במבנה בחצר ביתו, ובתמורה היא השגיחה מדי יום על ילדי התינוקייה. כחלק מהשירות שניתן לרשומים בגן, הוא הסיע כל בוקר ברכב הסעות מספר ילדים מביתם אל הגן ובחזרה.

באחד הימים, המפעיל לא וידא כי כל הילדים הורדו מהרכב והוכנסו לגן, ואחד התינוקות נותר ברכב. במהלך היום, בעוד הרכב חונה בחצר הגן, הטמפרטורה בחוץ הגיעה לכ-23 מעלות צלזיוס, ואילו הטמפרטורה בתוך הרכב עלתה לכ-53 מעלות צלזיוס. 

רק לקראת הצהריים, כאשר אחת המטפלות בגן ביקשה מהאדם להזיז את הרכב מאחר שהוא חסם את רכבה הפרטי, הוא הבחין לראשונה כי התינוק נותר ברכב הסגור כשהוא לובש מעיל לגופו. המערער הרים את התינוק והכניסו לגן, שם שהו ילנה ומטפלות נוספות. המערער הפציר בילנה לעזור לתינוק, ושיתף אותה בכך ששכח את התינוק ברכב. המערער, ילנה ומטפלת נוספת הבחינו כי מצבו של התינוק חמור – בהיותו מחוסר הכרה וראשו שמוט. על אף שלמערער ולילנה אין כל ידע רפואי או כלים מקצועיים לטפל בתינוק במצבו החמור, המערער וילנה ביצעו, יחד ולחוד, מעשים שונים בניסיון להשיב את התינוק להכרה. כל זאת כאשר התינוק לפרקים מחוסר הכרה, אינו מגיב, מצבו הרפואי חמור והוא מפרכס פרק זמן ניכר.

כל אותה העת, המערער וילנה לא דיווח להוריו של התינוק כי הוא נשכח ברכב או על מצבו החמור והפעולות שבוצעו בו על ידם ועל ידי המטפלת הנוספת. בצהריים, המערער התקשר לאימו של התינוק ומסר לה בכזב כי התינוק אינו חש בטוב, כי הוא הקיא פעמיים והוא חלש, עייף וסובל משלשולים. עוד מסר לה כי התינוק היה עייף וישן עד לשעה 10:00, שבה ניסו להעיר אותו והוא פתח מעט את עיניו. אימו של התינוק ביקשה להחזיר את התינוק לביתם.

בהמשך, הוא אכן החזיר את התינוק, אך לא סיפר לה מדוע התינוק נמצא במצב כזה. בשל כך, גם בבית החולים לא נתנו לתינוק תרופות נחוצות, ובהמשך, התינוק אובחן כסובל מפגיעה מוחית ועיכוב התפתחותי ניכר ונדרש לטיפול תרופתי קבוע למניעת פרכוסים.

בית המשפט גזר עליו עונש של 32 חודשי מאסר, ופיצוי כספי למשפחה בסך 75,000 ש"ח. והוא החליט לערער על העונש ופנה לבית המשפט העליון.

השופטים כתבו תוך שהם דוחים את הערעור: "העונש שנגזר על המערער אינו חמור כלל וכלל בהתחשב בחומרת מעשיו, ולטעמי אף מקל עמו במידה רבה לנוכח מכלול מעשיו ותוצאותיהם".

עוד ציינו השופטים בפסק, ותיארו את ההתרחשות במהלך המשפט עם סצנה קורעת לב במהלכו: "טרם סיום, במהלך הדיון בערעור ישבה האם עם בנה בן ה-3 – התינוק – באולם בית המשפט ושמעה את טיעוני באי-כוח הצדדים באיפוק רב. לא אחת ניגבה את דמעותיה במהלך שמיעת טיעוני בא-כוח המערער. משניתנה לה הזדמנות לומר דבר מה התבטאה באומרה "האיש הזה הפך את הילד שלי מילד בריא לילד נכה לכל החיים". די היה בכך כדי לבטא את כאבה למציאות חייה שהשתנו באחת מאז האירוע ועד היום".

השופטים מתחו ביקורת בסיום על רשויות המדינה על כך שהאמא לא קיבלה סיוע מספיק: "לאור הדברים שהשמיעה אמו של התינוק לפני בית המשפט המחוזי, נחתם גזר הדין בהערה שלפיה אין זה ברור מדוע התינוק ומשפחתו אינם זוכים לסיוע כספי משמעותי יותר מהרשויות. אין לי אלא להצטרף להערה חשובה זו. כל סיוע שהדין מעניק לתינוק ולהוריו – ראוי שיקבלו לאלתר, ככל שלא נעשה כן עד כה".