יום השואה: בין אור לחושך – יום שהוא לילה • טור דעה מאת ישראל ברגמן

קרב יום אשר הוא יום ולא לילה, רם הודע כי לך היום אף לך הלילה, שומרים הפקד לעירך כל היום וכל הלילה, תאיר כאור יום חשכת לילה.

לכל אותם הניצולים אשר עדיין חיים בינינו היום הזה הוא עוד לילה, עוד לילה אפל ושחור, כי אצלם כל יום הוא יום השואה, וכל לילה הוא ליל שימורים, אבל האנושות המגושמת שלא עוצרת לרגע חייבת זיכרון פיזי ולכן נקבע יום השואה.
יום השואה הוא יום שבו נעצור לחלוטין, ונחשוב כמה דקות מה הייתה השואה? מהם סמלי השואה? למה בני האדם עשו את השואה? והאם אנחנו באמת יודעים את ההבדל בין הטוב ובין הרע, בין האמת לשקר?
ובעיקר האם אנו בכלל יכולים להגיד לעצמנו לא עוד!

נאתגר את עצמנו בשאלות על הגרועים שבאויבינו
האם היטלר ימ"ש רצח רק את הנפשות או חמור מכך קרא תיגר גם על הנשמות?
האם באמת זכרנו את אותם ששת המיליונים ואת הסיבה בגללה נרצחו?
האם כשנשבענו לעצמנו להמשיך את מה שהם רצו, התכוונו לעשות כך?
האם באמת אנו מתכוונים כשמבקשים נקום לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך?

מה שבטוח שזהו לא עוד יום, זהו יום שבו העולם אמור לעצור מלכת ולדפוק לעצמו על הראש ולהגיד השתגעת לגמרי, אתה מסתובב בדיוק באותו כיוון ממנו באת. היהודים אותם יהודים והמים אותם מים, הנהרות שבלעו בשקט את עפרם של אבותינו הם המים שיבלעו ח"ו בשקט את הוריהם של העתידיים, לא השתנה כלום…
כי האנטישמיות לא בטלה וגם לא השתנתה.

ואתה עולם זה היום שלך! קח אותו כיום הולדת נסה לחשוב מה עתידך ומה עברך ובן כמה אתה, ויותר מכל נסה לחשוב מה תרצה להיות כשתהיה גדול.
יום השואה הוא יום שאני אנסה לעשות זאת במקומך, אעצור אדפוק על הראש ואנסה לברר עם עצמי האם אני עושה כל שביכולתי לזכור את השואה, את שרידיה, את מניעיה, את מבצעיה, את מורשתם, ומורשת הניצולים,
ובעיקר אחשוב האם אנחנו כעם מקיימים בעצמנו את צוואתם של הנרצחים על קידוש ה' ומקדשים את שמו של הקב"ה באחדות ואהבת הזולת או שחלילה לא?

זכור את אשר עשה לך עמלק!!!

זכור אזכור את טורי צריפי האבן באושוויץ בירקנאו אשר נבנו ע"פ תוכנית אדריכלית לאורוות סוסים, ובדיוק גרמני אופייני יש בתוכנית תנור חימום בכל צריף כי גם לסוסים אסור שיהיה קר, אך באורוות הללו שוכנו בעלי צלם אנוש, בני האדם, בני העם הנבחר, העם שנבחר על ידם להשמדה ותנור החימום שנבנה שם על פי התוכנית לסוסים לא הוסק תנור מעולם…

עבור דיירי הצריפים הללו היו תנורים מסוג אחר, חומר הבעירה גם הוא היה אחר וכבשני האש פלטו ללא סוף את טוהר הבריאה והעשן צרב בעיניהם של המרצחים כקורא להם ראו ראו את מי כיליתם…

בשולי הדברים ראוי לציין שיום השואה הוא יום ללא משמעות רוחנית ויום הקדיש הכללי לאלו אשר לא נודע עת פטירתם נקבע לעשרה בטבת אך זהו יום חשוב לעצור ולזכור ובעיקר לחשוב

ת.נ.צ.ב.ה