ועדת הכנסת, בראשות ח"כ אופיר כץ, אישרה הבוקר (שני) את בקשת הממשלה להקדים את הדיון בהצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל והארכת כהונה של חברי מועצת הרבנות הראשית), לפני הקריאה הראשונה.
ע"פ הצעת החוק, מוצע לדחות את מועד סיום כהונתם של הרבנים הראשיים עד ליום א' בניסן התשפ"ד (9.4.24). ובמקביל מוצע לדחות את מועד סיום כהונתם של חברי המועצות הדתיות הנבחרות המכהנות עד ליום ד' בסיון התשפ"ד (10.6.24).
משה כהן, יועץ השר לשירותי דת פירט את הסיבות לבקשה: ישנה עתירה נגד המשרד, של איגוד בתי הכנסת הציונים בבקשה לדחות את הבחירות משתי סיבות. הראשונה, שבערים הגדולות אין כרגע איוש של רב עיר או ראש מועצה דתית ובמקרים מסוימים אין איוש לשני התפקידים, והן מיוצגות ע"י ממונים. כך יוצא שלמעלה ממיליון אזרחים לא מיוצגים בבחירה לרב ראשי. נימוק נוסף מתייחס לחשש לפגיעה בטוהר המידות של בחירת רב ראשי תוך כדי תקופת בחירות ברשויות המקומית.
השר לשירותי דת לשעבר, ח"כ מתן כהנא, תהה מדוע הציונות הדתית תומכת במהלך: ״הדיון עוסק בגדולי תורה וצריך לתת כבוד, אבל צריך להגיד את האמת שלחבר הכנסת דרעי יש בעיה עם 2 רבנים הקרובים אליו, ולכן אנחנו דנים בניסיון לכופף את החוקים. למה הצינות הדתית נותנת יד לדחייה הזאת?"
ח"כ משה סעדה (הליכוד) הגן על עמדת דרעי ואמר: "האופוזיציה לוקחת את הדיון הזה למקום האישי. חשוב לנו שראש עיר החבר בגוף הבוחר יהיה ראש עיר שכבר נבחר".
ח"כ צביקה פוגל, מעוצמה יהודית המתנגדת לדחיית הבחירות אמר: "בתור חילוני שחושב שליהדות יש ערך, אני חושב שבכל פעם שנלך לבחירות כאלה, אנחנו פוגעים בעצם הבחירות. לא רוצה להביע דעה בעד או נגד, אני רוצה לראות רבנים שנבחרים בזכות כישוריהם ולא בזכות קשרים משפחתיים".
השר לשירותי דת, מיכאל מלכיאלי אמר ניסה להדוף את הטענות והשמיע את הטענה הלקונית: "ישנה עתירה שהוגשה נגד המשרד ע"י בתי הכנסת הציוניים בנושא. הליך הבחירות מבחינתנו חייב להיות נקי אין לנו שום שיקול זר בעניין הזה".
בסופו של הדיון, 8 חברי כנסת תמכו בהצעה וארבעה התנגדו.
