דיווח: בשב"כ תומכים בייהוד הנגב והגליל

נציג שירות הביטחון הכללי השתתף אתמול (שלישי) בדיון בוועדה בכנסת על החוק להרחבת חוק ועדות הקבלה כשהוא מדבר מאחורי פרגוד, והציג את עמדת הארגון, שלפיה התיישבות יהודית בגליל מחזקת את ביטחון המדינה, כך חשפה לראשונה נעה שפיגל בהארץ. הנציג לא התייחס ישירות להצעת החוק, שנועדה להגדיל את מספר היישובים שבהם ניתן לערוך ועדות קבלה בנגב, בגליל ובגדה המערבית, אולם ציין כי "יצירת נוכחות פיזית במרחב באמצעות התיישבות היא אבן יסוד בהשגת ריבונות ומשילות בשטח".

הצעת החוק נועדה להגדיל את מספר היישובים עם ועדות קבלה ומאפשרת לערוך אותן גם ביישובים עד אלף מגרשים בנגב, בגליל ובגדה המערבית, וזאת בניגוד למצב כיום שבו הן מוגבלות ליישובים עם עד 400 בתי אב בנגב ובגליל בלבד.

בפתח דבריו, הנציג הבהיר כי הנושא שבו הדיון עסק אינו נמצא תחת האחריות הישירה של שב"כ. את השתתפותו בישיבה הוא נימק בכך שסוגיית ההתיישבות "בהחלט נוגעת למימדים הרחבים יותר של ביטחון לאומי", כדבריו, "ותחת הפריזמה הזאת נתייחס".

נציג שב"כ הציג שלוש דרכים שבהן התיישבות מסייעת לבסס ריבונות: רציפות טריטוריאלית, חיזוק האחיזה בשטח וחיזוק המשילות. "רציפות טריטוריאלית", הוא הסביר, משמעה "קרבה בין יישובים, צמצום האיים המבודדים שביניהם, אבטחת צירי תנועה ונגישות לכל חלקי הארץ".

את הרכיב השני של ריבונות שהציג איש שב"כ – חיזוק האחיזה בשטח – הוא תיאר כיצירת "מסה קריטית" של תושבים ביישובים קיימים. "ככל שהישובים יתרחבו, מספר התושבים בהם יגדל, האחיזה בשטח תועמק", הוא הסביר. הרכיב השלישי שהוא מנה – משילות – תורם לביטחון, לשיטתו, על ידי כך ש"ההתיישבות בשטח מביאה איתה גם קשב, והשקעה משמעותית יותר של משאבים ממסדיים כולל תקציבים, תשתיות, תעסוקה, כוחות שיטור ואכיפה, מוסדות קהילתיים, השכלה וכדומה",

נציג שב"כ אמר כי בראיית הארגון "יש קשר בין הרחבת הריבונות לביטחון מעצם העמקת האחיזה הממסדית בשטח". "לפיכך", הוא הוסיף, "הנחת העבודה שלנו היא שהרחבת ההתיישבות בגליל משרתת את התכלית של שיפור הבטחון בחבל ארץ זה". חבר הכנסת אביחי בוארון מהליכוד שאל את נציג שב"כ האם יש הבדל בין הגדה המערבית לבין הגליל והנגב, והנציג הבהיר כי חוות הדעת שהציג מתייחסת רק לגליל.