לאחר הכישלונות שספגו בשבועיים האחרונים תומכי הרפורמה בבחירת ח"כ קארין אלהרר, מ'יש עתיד' ולאחר מכן בתבוסה הצורבת בלשכת עורכי הדין, נעה המטוטלת בשבוע האחרון לטובתם.
זה החל בסוף שבוע שעבר עם קריסת סעיף השוחד בתיק 4000 (מכה קשה לאנשי השמאל, התקשורת והמחאה), עוד קודם עם קריסת תיק הצוללות, והשבוע הגיע לשיא עם האמירה של מפכ"ל המשטרה אלשיך, לפיה "הייתה ציפייה שנתניהו יתפטר בעקבות כתב האישום", דבר המעיד על הסימון מראש של נתניהו כדי לגרום להתפטרותו (נרחיב בהמשך).
לכל זה הצטרפו גם איומי הסרבנות והקריאה למרי אזרחי של אהוד ברק ויאיר גולן, כאשר האחרון הוסיף גם את המילים "באמצעים בלתי חוקיים". כאשר יוצקים לתוך כל זה את ההפגנות האלימות מול ביתו של שר המשפטים יריב לוין, בעיר מודיעין כולל שריפת הצמיגים, דבר שעורר ביקורת רבה גם בקרב מתנגדי הרפורמה, אי אפשר שלא לחוש שהמחאה בדעיכה.
יעידו על כך מספרי המפגינים בקפלן שצונחים משבוע לשבוע, למרות הניסיון של המארגנים לשגר נתונים מופרכים (ומופרחים) באמצעות הרחפן התקשורתי, שנוהג להוסיף אפסים למספר המפגינים ללא שום קשר למציאות.
כל זה הביא השבוע אפילו את ח"כ אביגדור ליברמן, להודות שיש כאן משהו בעייתי. ליברמן, שמהווה אופוזיציה של הקואליציה והאופוזיציה גם יחד, קורא תיגר זה מכבר על לפיד וגנץ, בעיקר על השיחות שקיימו בבית הנשיא. כאשר הודיעו על הקפאת השיחות, היה משוכנע שהדבר יתבטא סוף סוף בסקרים לטובת מפלגתו, שהרי זו הייתה עמדתו העקרונית – נגד השיחות. אולם הסקרים אינם משתנים בכל הקשור אליו והוא נותר עם 5-6 מנדטים.
לפני כשבועיים, לאחר התבטאותו של אהרון ברק, נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר, לפיו יהיה מוכן לקבל את חוק עלית הסבירות, אם זה מה שירצה את לוין, אמר ליברמן, כי "אהרון ברק הצטרף לצוות ההסברה של נתניהו". השבוע לפי ליברמן הצטרפו לצוות הזה עוד שלושה אנשים בלתי צפויים.
"מעולם לא האמנתי בקונספירציות, אבל בימים האחרונים שיניתי את דעתי", כתב ליברמן, "זה קרה כששמעתי את אהוד ברק, יאיר גולן ורוני אלשיך. אני סבור שהם התגייסו לטובת נתניהו".
את כישרון הניתוח הפוליטי אי אפשר לקחת לליברמן. הוא הרי היה צמוד לנתניהו שנים ארוכות. היה לו ממי ללמוד.
האמירה והסערה
יצא המרצע: דבריו של רוני אלשיך הסגירו את מאחורי הקלעים של תיקי האלפים
הסערה השבועית של השבוע שייכת ללא ספק למפכ"ל המשטרה לשעבר, רוני אלשיך. האיש כבר אינו בתפקידו אך מסרב לרדת מסדר היום. מדובר כנראה בחסך מהעבר שהוא מנסה להשלים בהווה. במשך שנים שימש בתפקידים בכירים בשב"כ, ולאחר שנחשף פומבית בתפקידו כמפכ"ל המשטרה, התאהב כנראה באור הזרקורים, וגם לאחר שסיים את תפקידו והלך הביתה, הוא מסרב להיעלם. אלשיך מפציע מיד פעם בתקשורת, ומספק את הסערה התורנית, כפי שעשה השבוע.
בפעם הראשונה מאז החלו חקירות נתניהו, מבטא "מישהו בכיר מבפנים" את מה שחשים רבים זה שבע שנים: החקירות והתיקים נועדו לגרום לנתניהו לפרוש מתפקידו. אלשיך, שבתקופת כהונתו המליצה המשטרה להגיש את כתב אישום נגד ראש הממשלה, חשף בדבריו את הנחת היסוד שלו לפני המהלך: "אף אחד לא יכול היה לנחש שראש הממשלה נתניהו, לא יתפטר ויבחר להילחם מתוך המערכת".
אלשיך סיפר כי בהערכות מצב פנימיות, נלקחו בחשבון הדברים שאמר נתניהו בעבר לאהוד אולמרט כאשר (אולמרט) כיהן כראש ממשלה והוגש נגדו כתב אישום. נתניהו קרא לו אז להתפטר משום שאינו יכול גם להחזיק בתפקיד וגם להתמודד על חפותו בבית המשפט.
"אני חושב שחצינו בעניין הזה קו אדום. אף אחד לא באמת ידע שזה יגיע למקום הזה. איש לא באמת חשב שניתן לנהל את הסיטואציה הזו של משפט נגד ראש ממשלה מכהן, לאורך שנים", אמר אלשיך. "המחשבה הייתה שבליכוד ידרשו מנתניהו להתפטר אחרי הגשת כתבי האישום לטובת המדינה כפי שעשה אולמרט".
מדבריו של אלשיך (בטרם הכחיש והתפתל) עולה, שזו הייתה מעין תכנית עבודה סדורה, מתוך מחשבה שלאחר כתב האישום, כאשר יהיה לנתניהו תיק ועוד תיק הוא יפרוש תיק-תק. בפועל זה לא קרה, לא בתיק-תק וגם לא לאחר זמן. נתניהו השיב מלחמה וזה מה שקלקל להם את התכנית ו"שיבש" את המשפט.
הדברים הללו אינם באים על חלל ריק. אלשיך התבטא בעבר כי הוא מכיר על בורים את כל תיקי נתניהו ומצוי עד עמקי צווארו בחקירות. בראיון לתקשורת הצהיר כי קרא "כל פרט ופרט בתיק", מה שמחזק יותר את האמירה שלו השבוע ונותן לה תוקף משמעותי יותר.
"מר כוסברה"
הפיכה שלטונית בחסות משפטית: איזה ריח עלה באפו של אלשיך טרם הריאיון השבוע?
אין זה מקרה שדווקא רוני אלשיך, פלט את האמירה השבוע, בה ביטא את הלך הרוח סביב תיקי נתניהו. בתקשורת אמנם ניסו להגן עליו והתפתלו להסביר את כוונותיו, אבל כל הניסיונות היו לשווא. התחושה בגדול הייתה, שנחשפה בפני הציבור "המזימה הגדולה" של תפירת התיקים על מנת להוריד את נתניהו מהשלטון ובעצם לבצע הפיכה שלטונית בחסות משפטית.
אלשיך שחשף כאמור את הדברים כמסיח לפי תומו, אינו רק מפכ"ל לשעבר, אלא שירת גם כסגן ראש השב"כ, והוא מכיר היטב כוונות נסתרות ושותף בפועל לדברים שמתוכננים מראש. ההיסטוריה שלו מעניינת: כאשר נבחר לתפקידו כמפכ"ל, זוהה על ידי התקשורת כאיש ימני, סרוג כיפה ומתנחל (למרות מגוריו בגבעת שמואל). היחס אליו היה בהתאם והוא ספג ביקורת תקשורתית מכל עבר.
עד מהרה הבין היכן מרוחה החמאה ושכר יועץ פוליטי – יחצ"ן בכיר, ששינה את עורו מקצה לקצה בכל הקשור לנתניהו, דבר שיצר לו גלי אהדה תקשורתיים. אולם היחצ"ן המוכשר (ליאור חורב) לא הצליח לשנות את אופיו הזחוח של אלשיך ואת פליטות הפה שלו. בראיון (שהוזכר לעיל) בו ציין כי הוא מכיר את כל פרטי הפרטים בחקירות נתניהו, היה חשוב לו לספר כי יש לו חוש ריח מפותח לשלושה דברים: תבלין הכוסברה, פרי הגויאבה ו…שקרנים.
לא ברור אפוא, מה הריח השבוע כאשר התבטא באופן מוזר ותלוש, תוך שהוא מסב נזק רב למתנגדיו של נתניהו: השמאל, התקשורת ואנשי המחאה.
דובר הליכוד שהגיב בחריפות על דברי אלשיך וזכר את הריאיון לעיל, לא החמיץ את ההזדמנות וציין כי "במשך שנים אנחנו אומרים שבפרקליטות לא יושבים אנשים חסרי שכל. אין שום סיכוי שהם ציפו לגשת עם כתב האישום ההזוי וחסר הראיות הזה לבית המשפט ולנצח. הכול נעשה במגמה לגרום לנתניהו לפרוש. עכשיו אחרי שנים, גם 'מר כוסברה' מודה בזה בקולו".
זכות השתיקה
התלבטות: האם אמירה של אלשיך הייתה פליטת פה או אמירה שתוכננה מראש?
אם בוחנים לעומק את דברי אלשיך השבוע, אפשר בהחלט להאמין לו. הפרקליטות לא האמינה שהיא תגיע למשפט ולכן לא השקיעה ביסודיות בתפירת התיקים. תחת זאת נהגה ברשלנות, כפי שמתברר יום אחרי יום במהלך המשפט עם קריסת התיקים ועם עדויות העדים, שלפתע אינם זוכרים דבר.
מעבר לתגובות הפוליטיות, שקראו לחקור את שלושת "חתני כתב האישום", שי ניצן, אביחי מנדלבליט ורוני אלשיך ואפילו להקים ועדת חקירה ממלכתית בנושא, נשמעו גם תגובות מקצועיות של משפטנים בכירים, שהמליצו לאלשיך לשמור על זכות השתיקה, תוך ציון העובדה שבכל פעם שהוא פותח את הפה, הוא רק מסתבך.
היו גם שהזכירו כמה אירועים בעבר הקשורים לאלשיך ולתיקי נתניהו תוך שהם קושרים הכול יחד. כזכור האשים אלשיך את נתניהו, כי שכר חוקרים פרטיים לעקוב אחרי חוקרי המשטרה שניהלו את תיקיו. בהמשך כאשר הוגש כתב אישום, חשב כאמור אלשיך, כי נתניהו יודיע על פרישה ויגיע להסדר טיעון. המטרה הסופית הייתה להימנע מהגעה בפועל לבית המשפט כדי לא לחשוף את כל מה שנעשה סביב התיקים, ולכל מה שקורה היום סביב (קריסת) התיקים. הכול משתלב זה בתוך זה.
בכל מקרה אם מדובר רק בפליטת פה של אלשיך, אין מנוס מלקבוע כי שוב נהג בטיפשות ובזחיחות. אולם אם באמת התכוון לדברים שאמר, מדובר בדברים חמורים ביותר של הגשת כתב אישום מתוך תקווה ומחשבה שנתניהו ייסוג ויפרוש. "יצא המרצע מהשק. זה היה התכנון להפיל ראש ממשלה. מדובר בניסיון הפיכה שנכשל", אומרים תומכיו של נתניהו.
שר המשפטים יריב לוין משוכנע שלא מדובר בפליטת פה מקרית. "זה לא יצא לו בטעות. הוא חושב שכך באמת צריך להיות. אם ראש הממשלה לא מוצא חן בעיניהם, יש להם משימה להזיזו מתפקידו, לתפור לו תיקים. הם לא בוחלים בשום דבר כדי לעשות את זה. יושבים להם פרקליט המדינה, היועץ המשפטי ומפכ"ל המשטרה ופשוט תופרים תיקים".
חשיפה מוקדמת
נתניהו ואנשיו חבים תודה גדולה לתקשורת, שמנעה וטרפדה בזמנו את עסקת הטיעון
הפרקליטות שהבינה את הנזק שעוררו דברי אלשיך, מיהרה לפרסם תגובה רשמית לדברים וציינה כי אלשיך כלל לא היה שותף לדיונים על הגשת כתב האישום. גם מנדלבליט פרסם הודעה לפיה דברי אלשיך לא משקפים את הגשת כתב האישום. אז מי משקר: אלשיך שאמר כי הוא מכיר את כל הפרטים, או מנדלבליט והפרקליטות?
"באורח פלא הצדק יוצא לאור הישר מהפה שהביא את העוול לכדי ביצוע", התבטא גם השר מיקי זוהר. "אלשיך שרקם את העוול נגד נתניהו, חשף במהלך הראיון את כל מה שהיה שם, והוא ייכנס להיסטוריה כמי שעמד מאחורי ניסיון הפיכה".
ואכן כאשר מביטים לאחור, אין מנוס מלקבוע שהמדינה נכנסה לסחרורי בחירות מיותרים כתוצאה מתיקי נתניהו. מחד, הדבר גרם גם לבוחרי ימין מתונים, שלא להצביע עבורו עקב כתבי האישום, וזה מה שמנע הכרעה בסבבים הקודמים. מאידך, הוכרז עליו חרם פוליטי מצד מפלגות המרכז כל זמן שהוא נאשם.
מה שברור הוא שנתניהו ותומכיו צריכים לומר תודה גדולה לאנשי התקשורת (ובעיקר בן כספית), שמנעו את עסקת הטיעון שהוצעה לפרקליטיו כאשר היה באופוזיציה. העסקה הייתה קרובה מאד להיחתם ורק כספית וחבריו מנעו אותה לאחר שחשפו אותה בפומבי וכך טרפדו אותה טרם זמנה. אם עסקת הטיעון הייתה נחתמת, הרי שכל קריסת התיקים וכן דבריו המדהימים של אלשיך, היו נמנעים מאתנו.
וכרגיל יש גם קונספירציה אפשרית לה אחראי הפרשן יעקב ברדוגו. לדבריו, זו לא הייתה אמירה שנשלפה מהמותן אלא אמירה מתוכננת של אלשיך. בדבריו אלו העביר מסר חד לפרקליטות ולבג"צ: אם אני מסתבך, בוועדת חקירה סביב פרשת פגסוס, בה האזינו לשיחות טלפון של אנשים מעבר למה שמתיר החוק, אז כולם מסתבכים בפרשת תיקי נתניהו. בין אם זה נכון או לא נכון, יש כאן כיוון מעניין.
החייאה מלאכותית
זלזול בקוראים: כותרות יומיות לאורך כל השבוע – "המחאה מתחדשת, המחאה חוזרת"
מספרי המפגינים של אנשי המחאה בקפלן ובכל הארץ יורדים ויורדים, אבל התקשורת ממשיכה לדווח על מספרים גבוהים בהתאם לנתונים "האובייקטיבים" שהיא מקבלת מהמארגנים. בשטח עצמו המצב שונה עובדתית לחלוטין, וזו הסיבה שהתקשורת מנסה באמצעות החייאה מלאכותית להפיח וללבות את המחאה הדועכת.
מידי יום מדווחת התקשורת, באופן כמעט זהה עם כותרות קבועות ורצופות, במטרה להראות כאילו אכן קורה משהו. לקט מהיר של הכותרות מוכיח עד כמה מדובר בניסיון להנדוס תודעה תוך זלזול מוחלט בקוראים.
הכותרת שניתנה אתמול לכתבה שסיקרה את המחאה בעיתון המתיימר להיות "הנפוץ במדינה" הייתה: "החקיקה מתחדשת, המחאות מחריפות". יום קודם (רביעי) הייתה הכותרת: "המחאה חודשה, המחאה מסלימה". יום נוסף לאחור (שלישי) עם כותרת דומה: "הקואליציה מקדמת במרץ שורת הצעות חוק שנויות במחלוקת". עוד יום לאחור (שני): "עילת הסבירות חוזרת". יום קודם (ראשון): "המחאה גוברת ברחובות, החקיקה מואצת בכנסת". תקשורת מגויסת על מלא.
עיתונים אחרים לא היו יותר טובים. "ההפיכה המשטרית חזרה לכנסת", כתב "כלכליסט". "אם תתקדם החקיקה, סבב א' ייראה כמו משחק ילדים", ציטט "מעריב" את איומי "כוח קפלן". וכך נמשכו להן כל השבוע הכותרות, שנועדו לעלות הילוך במחאה במטרה להחיותה מחדש.
הנימוק הפעם: ביטול עילת הסבירות. אף שמדובר בסעיף הכי זניח ברפורמה, אנשי המחאה מקדשים עליו מלחמה. הרוב המוחלט בציבור מתקשה להבין על מה המהומה, אבל לאנשי המחאה פתרונים. בקטע הבא.
איילון והחידלון
בין "נוער הגבעות" ל"מחאת הגבולות": הפורעים ביו"ש מחקים את אלימות המחאה
במטרה לעורר פרובוקציה הם פרסמו מודעות הסתה פרועות, בנוסח: אם תבוטל עילת הסבירות יחייבו את ילדיכם להניח תפילין מידי יום בבית הספר. או מודעה בנוסח: ביטול עילת הסבירות יאפשר למירי רגב לאסור נהיגה בשבתות.
כמובן שאין שום קשר בין ביטול עילת הסבירות למודעות, אבל מה לא עושים כדי להתסיס את הרוחות ולהכניס בתווך גם את החרדים. כאשר אנשי המחאה, נשאלו על כך ישירות, הם השיבו ללא ניד עפעף: "אנו מדגישים את מקרי הקיצון, כך זה בכל תעמולה".
וכך בשם "השמירה על הדמוקרטיה" מותר להם להסית, לשבש ולפגוע, בחסות תקשורתית מליאה. מצד אחד הם מגנים את הפעולות האלימות של "נוער הגבעות", בעוד הם עצמם אנשי "מחאת הגבולות", עוברים כל גבול בנאצות, גידופים, הבערת צמיגים וחסימת כבישים. חציית הגבולות מתבטאת גם בפעולותיהם בחו"ל.
כמה ציני ואבסורדי לראותם אפוא מגנים את "נוער הגבעות" כאשר הם עצמם נוהגים כמותם ויותר. אלו עולים על הגבעות ואלו חוצים גבולות. השם שהם זכאים לו אינו "אחים לנשק" כפי שהם מציגים עצמם, "פחים לנשק", מתאים יותר.
אחד מרבני ההתיישבות, שנשאל השבוע על המעשים של הפורעים היהודים ביו"ש, גינה תחילה את המעשים החמורים, ולאחר מכן הוסיף תובנה, שקשה שלא להזדהות עמה. לדבריו, מעשי האלימות של אנשי המחאה באיילון, חסימת הכבישים, ההסתה, הקריאות למרי אזרחי ועבירות על החוק, נותנות לגיטימציה לפורעים ביו"ש לבצע את מעשיהם. איילון מוביל לחידלון (ולאבדון)
סבירות וסרבנות
בין הבליץ לסלאמי: בהתנתקות ביזו את הסרבנים. עכשיו מנרמלים אותם
השיח בשבועות האחרונים בקבוצות הטלפוניות של פעילי המחאה עוסק בעיקר בהפגנות הדועכות ובניסיון להפיח בהם רוח חיים. הפעילים מזהירים זה את זה ממה שארע בפולין ובהונגריה. לדבריהם, הממשלה הרדימה שם את המחאות, רק כדי לחזור עם חקיקה נוספת כעבור תקופה.
כאשר אנשי המחאה ובעיקר 'אחים לנשק' עולים לראיונות ונשאלים שאלות, הם מתקשים להסביר כיצד ביטול עילת הסבירות תגרום לחוסר דמוקרטיה. השבוע עלה אחד מהם לתקשורת, וביקש להסתמך על היועמשי"ת, שציינה כי ביטול עילת הסבירות, משמעותה "חור שחור בדמוקרטיה", ולכן הוא יוצא להפגנות. הכתב (עמית סגל) הקשה עליו: האם יצאת להפגנות כאשר אותה יועמשי"ת, קבעה אך לפני חצי שנה, שההסכם בין ישראל ללבנון, שלא הובא לכנסת גובל בקשיים ניכרים. האיש התבלבל, גמגם, והתקשה לענות. "אני לא מצוי בפרטים", הודה לבסוף. "זה בדיוק מה שרציתי להוכיח", אמר לו סגל.
כאשר מנסים בכל זאת ללחוץ על אנשי המחאה, הם מודים שאמנם לא מדובר ב"בליץ חוקתי" כפי שהיה בתכנית המקורית של לוין, אבל בהחלט מדובר ב"שיטת הסלאמי" – פרוסה ועוד פרוסה. וכך בשם הסלאמי קוראים אהוד ברק, יאיר גולן ובוגי יעלון, למרי אזרחי. גולן אף מדבר על "פעולות באמצעים בלתי חוקים". ח"כ מיכל שיר (ה"גוטליב של האופוזיציה") קוראת להבעיר רחובות ממש. אחרים חוזרים ומדברים על סרבנות צבאית.
השבוע אמנם פורסם כי המשטרה "תבחן" את הקריאות הללו, אך יש להניח שלא נראה אף אחד מהם בתא מעצר. הראייה: בדיון שהתקיים השבוע בכנסת על מדיניות המשטרה על חסימת כבישים, עלה כי אחרי חמישה חודשים של מחאה, שכללה אינספור חסימות. הועבר לפרקליטות רק תיק אחד על סיכון חיי אדם בנתיב תעבורה. תיק אחד מכל עשרות (ואולי מאות) התפרעויות.
"כמה תמימים היינו בהתנתקות", התבטא השבוע אחד מפעילי הימין, לאחר ההתפרעות האלימה של אנשי המחאה מול ביתו של יריב לוין. מהר מאד הופיעה תגובה של אחד השוטרים ששירת בתקופת בהתנתקות: "אם הייתם עושים עשירית ממה שעושים כעת אנשי המחאה, היינו תולשים לכם ידיים ורגלים".
בד בבד גם הסרבנות זוכה ללגיטימציה תקשורתית מליאה. הסרבנים מקבלים כותרות גדולות דוגמת "המחאה נוסקת: טייס בדרגת תא"ל הודיע על הפסקת שירותו". שום גינוי לא נשמע ולא נכתב. סרבנות לגיטימית. בהתנתקות ביזו את הסרבנים. עכשיו מנרמלים אותם.
מינויים לא ראויים
שיא האבסורד והצביעות: חגיגת המינויים בממשלה הקודמת ללא שום סבירות
אם לא די במה שקראתם עד עתה סביב השקרים בסוגיית ביטול עילת הסבירות, לפניכם שיא הצביעות. "אם תבוטל הסבירות אפשר יהיה למנות את יאיר נתניהו לשר", קבעו לא מכבר אנשי המחאה, שחשבו כי די להם באיזכור שמו של הבן יאיר, כדי להסביר את גודל העיוות.
הדבר חזר על עצמו השבוע בדיוני ועדת בחוקה. נציגי האופוזיציה התמקדו בעיקר בנושא המינויים. הראשון היה בני גנץ, שאמר "היום זה החוק הזה, מחר זה החוק הזה, לכן אנחנו מתנגדים". אלא שגנץ עצמו מינה בשלהי כהונתו את הרמטכ"ל, רגע לפני הבחירות ללא שם התחשבות באיש. כמו כן ביצע מינויים בתחנה הצבאית גל"צ, ללא ועדת איתור ובניגוד להחלטת הוועדה שהמליצה על מועמד אחר ומתאים בהרבה.
ח"כ מרב מיכאלי, אינה שונה בכל הקשור למינויים. לאחר הבחירות האחרונות, בעודה מכהנת עדיין כשרת התחבורה, בחרה למנות בעיתוי חריג מנהל חדש לרשות הספנות. קודם לכן מינתה פעיל ממפלגתה ללא רקע בתחבורה כמשנה למנכ"ל. ח"כ נוספת, קארין אלהרר, ציינה בוועדה כי "הממשלה תוכל להביא כל החלטה וכל מינוי, לא משנה כמה הוא רע למדינת ישראל". מגוחך לשמוע זאת דווקא ממנה, לאחר שלפי ה'דה-מרקר', היא קידמה במשרד האנרגיה "שרשרת בלתי נגמרת של 14 מינויים בעייתיים, פסולים או תמוהים".
אם מחפשים את שיא האבסורד והצביעות, מוצאים אותו בשפע אצל לפיד. בתקופת כהונתו הוא סידר לגיסתו תפקיד בכיר בקק"ל, בת-דודה של רעייתו קיבלה מקום בשורות הנהלת ההסתדרות הציונית, שני חברי מפלגה מונו לשגרירים, ואי אפשר לשכוח כיצד ניסה לפתות את חברת הכנסת זועבי עם מינוי יוקרתי בסין. כמו כן הדיח את ראש מערך ההסברה ומינה במקומו מקורב, וכן מינה את נעמה שולץ למנכ"ל משרד ראש הממשלה, אף שכהונתה הקצרה הייתה ידועה מראש.
אם מחפשים הלאה את הצביעות השבועית, אפשר לראות כיצד אנשי ופרשני השמאל והתקשורת תוקפים את בית המשפט והשופטים, מאז הפרסום על פנייתם לתובעים בתיק 4000, כשהעירו להם כי יתקשו להוכיח את סעיף השוחד. "האם שופטי נתניהו מנסים להלבין שחיתות"? תקפו אותם ב"הארץ". "מי בכלל שמכם לקבוע מה צפוי? תשפטו בשקט!", החרו אחריהם פרשנים אחרים.
רק חסר היה שאנשי השמאל יודו בפני אנשי ימין: צדקתם! בית המשפט אכן בבעיה! השופטים לא רציניים! צריך לעשות רפורמה.
הבלונים והדייסה
כך הפכה הכנסת לבימת סיפורי ילדים, וכך שכח לפיד את הדייסה שבישל בעבר
הכנסת הפכה השבוע לבמה נוסטלגית של סיפורי ילדים. לא היה מדובר במחווה מיוחדת ל"שבוע הספר", וגם לא בהקראה סתמית של סיפורים לפני השינה. היו אלו סיפורים ילדים בניחוח פוליטי בעיצומו של דיון 40 חתימות שכפתה האופוזיציה.
מי שנכנס באותו רגע למליאה, לבטח חשב שהגיע לפרלמנט בשוויץ או בפינלנד. שום בעיות, שום צרות, הכל רגוע ונחמד. על הבמה עמד יהודי בן 74 עם שיער כסוף, בנימין נתניהו שמו, והקריא בקול הבריטון העמוק שלו סיפור ילדים – "מעשה בחמישה בלונים". הקראת הסיפור לא נועדה לנכדיו או לנכדותיו (החרדים). הם לבטח היו באותה שעה בתלמודי התורה שלהם.
נתניהו ייחד את הסיפור לאופוזיציה, תוך שהוא משייך כל בלון ליושב ראש מפלגה מהגוש האופוזיציוני, שמשמיע טענות פייק נגד הממשלה עד שהבלון מתפוצץ. ללפיד ייחד בלון כחול, שהתפוצץ על רקע טענותיו בעניין כישלון דירוג האשראי. גנץ קיבל בלון צהוב שהתפוצץ לנוכח הקריאות "הלכה הדמוקרטיה". מירב מיכאלי קיבלה בלון (בלונה) סגול, שהתפוצץ כאשר דיברה על היעדר זכויות אזרח. איווט קיבל בלון ירוק שהתפוצץ כאשר דיבר על חיסול הנייה תוך 48 שעות.
הבלון האחרון האדום נשאר למנסור עבאס, 50 מיליארד שקל משקלו בזהב. "אמר מנסור בקול שבור: איך הסתבכתי עם חברים טירונים, שכל הבלונים שלהם רק מתפוצצים".
"כל יום מתפוצץ לכם עוד בלון" סיכם נתניהו את נאומו והביט לעבר ספסלי האופוזיציה: "אתם לא תפסיקו לנפח בלונים יומיים שיתפוצצו, ואנחנו נמשיך להוביל את המדינה להרבה שנים".
מדובר כמובן בסיפור ילדותי (ואפילו טיפשי). אולם נתניהו רצה להתאימו לאופוזיציה וביקש ללעוג להם דרכו. לא היינו מביאים כאן את כל הסיפור הזה, אם לא מה שקרה לאחר מכן. היה זה כאשר יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד עלה לבימת הנואמים והחל לענות לנתניהו: "ראיתי דברים משונים אבל זה היה משונה במיוחד, אדם בן 74, ראש ממשלת ישראל עומד ומקריא פרודיה בחרוזים על ספר ילדים, באיזה עולם אנו חיים".
לכאורה, לפיד הפעם צודק. אפשר בפעם הראשונה (והאחרונה) להזדהות עם דבריו. אין זה יאה ונאה לראש ממשלה לרדת עד כדי כך ברמה. אלא שלפיד (כמו תמיד), שוב ביקש להסתמך על הזיכרון הציבורי הקצר. עד מהרה היו מי שהזכירו לו את נאומו במליאת הכנסת לפני כמה שנים, כאשר הקריא בעצמו נאום עם סיפור ילדים פארודי על "סבתא בישלה דייסה", בו הכריז כי "ביבי בישל דייסה, נתן לליצמן, נתן לדרעי, נתן לסמוטריץ' ולכל עם ישראל לא נשאר".
לפיד שבישל לעצמו את הדייסה הזו, מוזמן לאכול את מה שבישל.
אידיאולוגיה להשכיר
הנאים השכנים בעיניך: כך הצליח ח"כ הרב ברוכי להוציא את ליברמן משלוותו
ח"כ הרב אליהו ברוכי, שנוכח לראות כיצד בימת הכנסת הופכת להיות בימת סיפורי ילדים, החליט גם הוא לצעוד באותו כיוון. בדיון שנערך ביוזמת 'ישראל ביתנו' בנושא "שוויון בנטל" (כצפוי, אין שום דבר אחר שמעסיק את המפלגה הזו) אמר כי הוא נזכר בסיפור ילדות ישן נושן שנקרא "אידיאולוגיה להשכיר". מיד לאחר מכן החל לקרוא את הסיפור בהטעמה.
"בעמק יפה בין שדות וכרמים, עומדת מפלגת עם ששה חברים. ומי במפלגה ומה האידיאולוגיה של העומד בראשה – איש אינו יודע. בכל פעם מחליפים חברים ומשנים מסרים. תקעו מסמר מעל הדלת וקבע שלט: אידיאולוגיה להשכיר.
"פעם נגד שמאלנים, פעם נגד ערבים, פעם נגד מתנחלים ופעם נגד חרדים. ובכל פעם אומרים ב'ישראל ביתנו': 'הפעם זו האידיאולוגיה שלנו'. מיד לאחר הבחירות, כאשר רוצים להקים ממשלה, באים מכל מפלגות השכנים, עומדים סביבה ומסבירים לה פנים.
"הנאים התנאים בעינייך? שואלים. נאים נאים, עונים. אם כן שבי אתנו 'ישראל ביתנו'. לא. לא אשב. למה. האם השכנים אינם טובים בעינייך? אני רוצה את תיק הביטחון כדי לבצע חיסולים, ובמיוחד תוך 48 שעות את רב המרצחים.
"הלכה הממשלה ובאה ממשלה אחרת, נתנה ל'ישראל ביתנו' בדיוק את מה שהיא מבקשת. הנאים התפקידים בעינייך? נאים. אם כן שבי עמנו. לא. לא אשב. למה? להתמודד עם הטרור זה לא מעניין. 'רק לא ביבי', זה הזמן להתעדכן.
"הלכה הממשלה ובאה אחרת. נתנה ל'ישראל ביתנו' בדיוק את מה שהיא מבקשת. הנאים התפקידים בעיניך? נאים. אם כן שבי עמנו. לא אשב. למה? החרדים אינם שותפים בשבילי. אני רוצה מריצה להשליך את כולם לפח האשפה.
"הלכה הממשלה ובאה אחרת עם ערבים. נתנה ל'ישראל ביתנו' ממשלה ללא חרדים. הנאים התפקידים בעינייך? נאים. אם כן תואילי לטפל ביוקר המחייה, כשאת שולטת גם בוועדת הכספים וגם בקופת המדינה. לא. לא אטפל. למה? כי לפעול איני יודעת, רק לשתות קפה ולהציע למורי הדרך המסכנים למצוא פרנסה ממקומות זרים.
"התקיימו שוב בחירות ו'ישראל ביתנו' נותרה ללא חברים. בשמאל הפנו לה עורף, וחברים לשעבר בימין הצליחו להשיג רוב של 64 מנדטים ולהקים ממשלה בלי תחנונים ובלי שאלות על 'התנאים הנאים'. והנה 'ישראל ביתנו' שרק לפני שנה ישבה בממשלה עם ערבים ולא דיברה על חי"ר וסדיר, מקיימת היום דיון מיוחד ומנסה שוב אידיאולוגיה להשכיר".
בסיום הנאום חייכו הח"כים בהנאה. אחד מהם (תנחשו מי) קם זעוף פנים לבימת הכנסת: "שמעתי את דברי הבלע של ח"כ ברוכי", אמר בכעס בלתי עצור (כשהוא מבטא את ה-ב' של ברוכי בשווא נח). לאחר מכן המשיך ליברמן בנאומו כשהוא מלא רוגז, תוך זיוף ומתן פירושים משלו לדמויות מהתנ"ך. אידיאולוגיה להשכיר על מלא.
הטור פורסם לראשונה בעיתון 'יתד נאמן'
נכון
תכלס