לא חושש מההשלכות הכלכליות של הרפורמה

שר הכלכלה ניר ברקת אומר הבוקר בריאיון ל'ישראל היום' כי הוא לא מוטרד כלל מההשפעות של קידום הרפורמה המשפטית על הכלכלה הישראלית.

ברקת אמר כי הוא לא אוהב את המילה "רפורמה" ומעדיף לומר תיקונים במערכת המשפט, לדבריו, "רפורמה זה נשמע וואו וואו. אבל אני רק רוצה לתקן, אני לא רוצה להרוס את מערכת המשפט",

ברקת הוסיף: "המהלך המקורי שהיה הבריח לנו קהלים. אני תומך בשינוי הכיוון של רה"מ לעשות דברים בהסכמה רחבה. רה"מ קובע וכולם צריכים ליישר איתו קו – ומי שלא, מוזמן ללכת הביתה", כשהוא מכוון הרמז לשר המשפטים יריב לוין.

על ההשפעה הכלכלית של הרפורמה לאחר פיצוץ השיחות בבית הנשיא אמר: "אני ממש לא מודאג. רוב הציבור מבין שהמערכת המשפטית לא מושלמת ודורשת תיקונים. הייתי מאוד מעורב בשיחות בבית הנשיא מאחורי הקלעים, והובלתי מפגשים של אנשי עסקים שדואגים לכלכלה כדי לראות על מה אנחנו מסכימים, מה המכנה המשותף הרחב.

אני אומר לכם באחריות שההסכמות הרבה יותר גדולות ממה שאנשים חושבים. חוץ מבחירת שופטים, כמעט על הכל אפשר להגיע להסכמות".

ברקת הסביר: "הסכמה רחבה היא לא עם האופוזיציה, אלא עם דעת הקהל בישראל. זו הסכמה עם הציבור. הייתי שותף לשיחות ונציגי האופוזיציה הסכימו על הרוב, היו פערים קטנים. הגענו עד לסף חתימה. לצערי זה התפוצץ. האינטרס הלאומי הוא להגיע להסכמות רחבות. צר לי שבמקום לגלות אחריות לאומית, יש באופוזיציה מי שבוחר בפוליטיקה הקטנה.

לכן הציפייה שלי מהחברים באופוזיציה – שימו את הפוליטיקה הקטנה בצד. תנצלו את עצירת החקיקה, תנצלו את העובדה שראש הממשלה הסכים ללכת בוועדת בחירת השופטים על נציג קואליציה ונציג אופוזיציה. במקום לנצל את זה ולהגיד 'בואו נאיץ את שיתופי הפעולה לחקיקה מוסכמת', האופוזיציה עשתה בדיוק הפוך. זה חסר אחריות".

שר הכלכלה טען עוד: "מאז שראש הממשלה נכנס לתמונה שינינו פאזה, הוא שינה כיוון. ראש הממשלה אומר 'הסכמה רחבה'. אנחנו יודעים שאהרן ברק תומך ובבית הנשיא הייתה הסכמה – זוהי המשמעות של 'הסכמה רחבה'. האם זה אומר תלות מוחלטת בכל אצבע של האופוזיציה – התשובה היא ממש לא".

על החשש מהיחלשות השקל ובריחת המשקיעים אמר: "יש לי אמירה לגבי כסף חכם וכסף טיפש. כסף חכם מסתכל על היתרון היחסי של המדינה, אם כדאי להשקיע פה. כסף טיפש לא בודק אסטרטגית על מה מדובר ויגיד 'יש פה פחד משדים'. אני לא יודע להגיד לאנשים מה לעשות.

כשישבתי עם מנהלי הבנקים בניו יורק, לא עניינו אותם השאלות האלה. ממש לא. הם מבינים שאנחנו ממשלה אחראית, שאנחנו מאמינים בדמוקרטיה, רוצים תיקונים בדמוקרטיה, והציבור מבין שצריך לעשות אותם.

יש מישהו בציבור בימין או בשמאל שלא מבין שצריך להתעסק בעילת הסבירות? רובם מבינים. רוצים לדבר איך נעשה את זה? תשבו בוועדת חוקה. רוצים לחדש את השיחות בבית הנשיא? אהלן וסהלן. בוא נתחדד ונגיע בהסכמה. זה מה שרוצה ראש הממשלה".

על האמירה של שר האוצר להפסיק להתייחס לברומטר של הדולר והשקל אמר: "הטיעון שעליו מתבססים הוא כאילו יש פה איזו הפיכה משפטית, ולכן הדולר עולה. אני לא קונה אותו. את השפה הזאת אני לא מקבל. ברגע שראש הממשלה מתחיל להתעסק עם נושאים שבקונצנזוס כמו יוקר מחיה ודברים אחרים, אז תשתפו איתנו פעולה. אני מאוד מאוכזב מההתנהלות של האנשים היותר מתונים במחנה השמאל".

על יוקר המחיה ועל השפעת הצעדים של הממשלה אמר: "נתחיל לראות שינויים בשנת 2024, כי החקיקה תסתיים לקראת סוף מושב החורף. היבואנים יכולים בינתיים להכין את הצעדים שלהם, לתכנן את המלאים שלהם, להתחיל להתקשר עם אנשים בחו"ל ולהגדיל את הקיבולת של המוצרים שמגיעים מחו"ל. כל מוצר שיביאו מחו"ל יהיה בסבירות גבוהה ב־40%-25% יותר זול ממה שהיה לפני זה".

ברקת נשאל בכמה יוזל הסל הממוצע ואמר: "היום כ־25% מהמוצרים בארץ הם יבוא שעומד בתקן הישראלי, ולכן מחירו יותר גבוה ממה שיהיה לפי התקן האירופי. היעד הוא להגיע, בטווח של 5 שנים, ל־50% יבוא לפי התקן האירופי. כשזה יקרה, אני מעריך שההוזלה של הסל הממוצע יכולה להגיע ל־10% בסוף התהליך".

ברקת אמר על המאבק בחברות הפרטיות והדרישה לחשות את הרווחיות שלהן: "החברות הציבוריות כן מדווחות, ולחברות הפרטיות יש כנראה סיבה לא לפרסם את כל המידע.

החשש הוא שהמונופולים עושקים את הציבור, כי המוצרים שלהם ב־40%-30% יותר יקרים מאירופה. אני רוצה לראות את המידע כדי לדעת למי באמת קשה ולמי לא. אני רוצה לדעת כרגולטור אם להטיל פיקוח או לא, ועל פי החוק חובה לתת לנו את המידע. חלק מהחברות מסרו לנו את המידע כבר, חלקן עתרו לבג"ץ".

לדבריו, "אני איש השוק החופשי, אין לי בעיה עם החברות הפרטיות, בשוק פתוח ותחרותי נחה דעתי. אבל אין כמעט מקום בעולם עם שוק יותר ריכוזי מישראל, והמונופולים התרגלו שהם יכולים לגבות איזה מחיר שהם רוצים. אני רוצה להגיד לציבור, ביושרה ובאתיקה יש פה חברות שהן בסדר, ויש כאן חברות שממש לא בסדר".

על הפגנות מתנגדי הרפורמה אמר: "בהתנתקות היו כ־700 כתבי אישום, ולכן לצערי אנחנו רואים עכשיו פער בלתי הגיוני ולא מוסבר מבחינת התנהגות הפרקליטות והמשטרה. זה מטריד".

לדבריו, "לי אין בעיה עם הפגנות כל עוד כולם ינהגו לפי החוק. העובדה שהמשטרה מאפשרת בקלות כזו סגירות כבישים, מייצרת תהליך הכלה – ויש לזה השלכות רוחב קשות. כולם מרגישים שמותר להם לעשות אותו דבר. אם בתל אביב מותר לסגור כביש מתי שרוצים, אז גם הדרוזים בצפון. אם כללי המשחק במדינה מאפשרים לאנשים לעבור את הגבול, זה ייגמר לא טוב.

ראיתי פעילות ברוטלית מולי מצד מפגינים. בסניף כפר סבא עובדת שלי נדרשה לטיפול רפואי. הם באים לפעול באלימות, הם לא באים להפגין. מספיק טמבל אחד שיחשוב שבחסות האווירה הזו הוא צריך לגבות מחיר – וזה עלול להיגמר ברצח".