העלאת הדתות תתחלק בין האברכים לראשי הכוללים

הנושא הלוהט ביותר בעולם הכוללים בתקופה האחרונה, הוא סביב התוספת של כמה מאות שקלים שנוספו למלגת הדתות הקבועה, וכמו כן  סביב מה שקיבלו ראשי הכוללים מענק חד פעמי על כל אברך, כהשלמה על המלגה החסרה מתחילת השנה הלועזית. דבר שיצר שיח ציבורי נרחב למי המלגה והתוספת החד פעמית שייכים, האם לאברכים החיים גם כך מתוך הדחק, או שזה מיועד לראשי הכוללים להקל מעליהם את עול גיוס הכספים, ואשר רבים מהם שרויים בחובות גדולים.

כמו רוב ככל השאלות הקשות בדורינו, המתנקזות לפתחו ולבית מדרשו של הגר"י זילברשטיין שליט"א, מגדולי וזקני פוסקי דורינו, כך גם שאלה זו הגיעה משואלים רבים לפתחו, ואכן בקובץ 'ווי העמודים וחשוקיהם' היוצא לאור ע"י כולל 'בית דוד' בחולון, פרסם עמוד ההוראה תשובה מסודרת וברורה בנושא.

בראשית הדברים נדפס מכתב ארוך ממנהלת עמותה המנהלת רשת כוללים, במכתב מפרטת המנהלת את כל הפולמוס הנרחב שהתעורר, ואת הקולות שהם מקבלים מאברכי הכוללים ומנשותיהם, וכי אינם מבינים כיצד יש זכות לראשי הכוללים לקחת את התוספת לעצמם ולגזול מהאברכים את פת לחמם, ומאידך מפרטת המנהלת את ההשקעה והעבודה הרבה שיש להם בניהול כל הכוללים, וגם בתקופות שהמלגה קוצצה הם הוסיפו מאמץ וכוחות נפש כדי להשלים את החסר כדי שהאברכים לא יפגעו. והמצב הגיע כעת שהם חשים שלא מכירים טובה לראשי הכוללים על כל מאמציהם בכל השנה, ואין ערך לעבודה המאומצת שלהם, עד כדי כך שעלה צד אולי לסגור ולצמצם חלק מהכוללים, בסיום המכתב היא מדגישה שהציבור רוצה לשמוע דעת תורה מעמוד ההוראה, בשאלה כבדת משקל זו, גם למי שייך התוספת, וגם בענין השיח הציבורי שנוצר סביב זה.

רבה של שכונת רמת אלחנן בתשובתו מתייחס לשלושה נידונים שונים, הראשון הוא לגבי מעלת החזקת כולל אברכים, ומאריך שכל המחזיק כולל הוא מהנה תלמידי חכמים מנכסיו, וגורם שתתרבה התורה בישראל, ואותם אברכים הם מגינים בתורתם על עם ישראל, ובוודאי שאין לסגור שום כולל ח"ו בשביל שיקולים צדדיים. כמו כן מתייחס עמוד ההוראה לנקודה שלא מכירים טובה לראש הכולל, ומאריך שזו זכות גדולה יותר לראש הכולל, שעושה לשם שמים בלי לקבל כבוד, ואם מבזים אותו זה מוסיף לו הרבה זכויות.

כמו כן תוקף עמוד ההוראה בחריפות את מה שכותבת אותה מנהלת בשם נשות האברכים, כי בוודאי אין זה נוסח הדיבור של נשות אברכים אלא אנשים שונאי תורה הם אלה שטוענים טענות אלו ומתקיפים כל דבר שיש לו ריח תורה, ואברכי כוללים בוודאי מכירים טובה לכל ראשי הכוללים, וחס וחלילה שידברו סרה בראש הכולל המוסר נפשו להחזיק תורה, ובוודאי שאינם מדברים בשפה רחובית כזו.

בסוף התשובה מתייחס עמוד ההוראה לשאלה הבוערת, למי הולך הכסף שהוסיפו כעת, וקובע כך: "הנה אם הכולל משלם לפי הדתות עם תוספת מסויימת, הרי שאת הכסף צריך להוסיף לאברכים. אך אם הכולל משלם מלגה קבועה ללא קשר לדתות, וגם כשמורידים אינם פוחתים מהמלגה, גם כעת התוספת שייך לראש הכולל".

אך מסתייג עמוד ההוראה ופוסק: "אמנם נראה, שבכל זאת גם מקום שהמלגה קבועה, ואין נותנים את המלגה לפי הדתות, יתחלקו האברכים וראשי הכוללים בתוספת, שני שליש יקבלו האברכים, ושליש לראש הכולל, כדי להוריד ממנו את העול".

ובסוף הדברים מנמק עמוד ההוראה את טעמו: "והטעם, כי היה סייעתא דשמיא גדולה כדי להגדיל את המלגה, והיה צריך לזה הרבה זכויות, זכות האברכים הלומדים תורה מתוך הדחק, וזכות ראש הכולל המוסר נפשו למען השגת המלגה, ואין ידוע זכות מי גדול יותר, ומסתבר שזה וזה גורם, ולכן יתחלקו בזה שניהם, ויוסיפו עוד קצת לאברכים, והסיבה כי ערך הכסף היום מאד נשחק, ויוקר המחיה עלה מאד, וכהיום יותר קל להשיג כסף אבל יותר קשה לקנות עם זה מוצרים, ולכן יוסיפו קצת לאברכים, כדי להתגבר על הפער הגדול של יוקר המחיה שעלה מאד בזמן האחרון", עד כאן דבריו הברורים של עמוד ההוראה.