למה הסטייפלער לא הסכים לגעת בכסף? | הרב יוסף זאב

הנכד בעל המעשה, הגאון רבי אברהם ישעיה קניבסקי שליט"א. מספר
מנהג קבוע במשפחה של אחד העשיר מחו"ל שולחים ל'קהילות יעקב' כספי מתנות לאביונים . כמה חודשים לפני בכדי שיפסיק לחלק את הכסף ביום הפורים עצמו . שנה אחת והמעטפה איחרה מלהגיע .
לרגע כבר חשבתי כי השנה הם חדלו ממנהגם הטוב זה שנים רבות, אך היום, ממש בערב הפורים, נוכח לראות כי אך עיכוב היה זה. למעטפה הזו הוא ציפה…

הוא מישש את המעטפה בהנאה, מתענג להרגיש את כמות הדולרים אשר בה וכתוצאה מכך את כמות האור שיזרח בבתי עניי בני ברק בפורים. שליח עושה שליחותו. הוא נכנס אל סבו מרן ה"קהלות יעקב" זצ"ל שישב כהרגלו ושקד על תלמודו, והניח לפניו את המעטפה עליה רשום 20.000 אלף דולר – מתנות לאביונים", כשהוא מציין כי משפחה פלונית שלחה את הכסף כהרגלם לחלקם לעניים .בפורים.

אולם תגובתו של רבינו היתה הפעם שונה ותמוהה, הסטייפלר העיף מבט בעיניו הטהורות על הכסף והפטיר: "זה לא כסף כשר, אני לא נוגע בכזה כסף", וחזר לתלמודו. הגראי"ש נדהם. המשפחה המקורבת לסבו היתה שולחת בכל שנה כסף למתנות לאביונים, ואף פעם לא נתקל בתגובה שכזו. הוא אסף את המעטפה אל חיקו בדממה, התקשר לחו"ל אל שולח המעטפה, ובחוסר נעימות סיפר לו כי המעטפה אינה יכולה להגיע ליעדה עקב סירוב הנמען, זה כסף לא כשר. הנדיב שמעבר לקו שתק. בעוד הגראי"ש מסתפק אם הוא פגוע או המום, אומר לו הגביר: "המתן רבע שעה ואני אסדר את העניין". כעבור שעה תמימה צלצל הטלפון בבית הסטייפלר, שיחת חוץ. הגראי"ש מיהר להרים, ועל הקו התורם מחו"ל. "עכשיו יהיה בסדר, לך תביא לרב את הכסף". באי ביתו של הקהלות יעקב ידעו כי לא כדאי להטריד את גדול הדור על דברים של מה-בכך. מוראו היה מוטל עליהם. אמנם הגראי"ש היה מקורב מאוד אל הסב הדגול ולאחר פטירתו אף כתב עליו את הספר המיוחד והנפלא "תולדות יעקב", ובכל זאת, זה היה סיכון להכניס שוב את הכסף אל הסב לאחר שדחהו בשתי ידיים.

"שמע נא אדוני", אמר הגראי"ש לבן שיחו, "אני מוכן להיכנס שוב אל חדרו של סבי ולהגיש לו שנית את הכסף, אך בתנאי שתספר לי לאחר מכן מה עשית בשעה האחרונה ואיך 'הכשרת' את הכסף". הגביר נענה בחיוב, והגראי"ש נכנס שוב אל הסב ואמר לו את אותן מילים שנאמרו על ידו לפני שעה: משפחה פלונית מחו"ל שלחה את הכסף כבכל שנה לחלקם לעניים בפורים.

הסטייפלר השיב "תמסור לו יישר כח", ומיהר להניח את הכסף במקום מוצנע. אחוז סקרנות חזר הגראי"ש אל שפופרת הטלפון, דיווח כי הכל עבר בשלום וביקש את התמורה: סיפור השתלשלות העניינים, איך הופכים תוך שעה כסף לא כשר לכסף ראוי והגון. "הסיפור מתחיל לפני פחות משנה", נאנח הגביר בתגובה. "אבי ז"ל נפטר לבית עולמו והשאיר אחריו ירושה של מיליונים רבים. אני ואחי החילונו לנסות לחלוק את הירושה, אך לא הצלחנו להגיע לעמק השווה עד שהתגלעה בינינו מריבה עמוקה שקרעה את משפחתנו לשנים. חודשים שכבר אינני מדבר עם אחי. "התקרב פורים" המשיך ההוא מעבר לקו, "ומאחר וכל שנה אנו שולחים ל'קהילות יעקב' כספי מתנות לאביונים, ואת אחי אינני יכול לשאול מאחר ואני ב'תענית דיבור' עמו, גמרתי בדעתי שאחי ודאי מסכים לשלוח גם השנה. לקחתי מכספי העיזבון המשותף עשרים אלף דולר ושלחתי בני-ברקה. "נראה", התחייך קולו של הגביר, "שסבך לא כל- כך הסכים עם 'פסק ההלכה' שלי, ומאחר וכך נאלצתי להתקשר אל אחי ואמרתי לו שאני מעוניין להשלים עמו, 'הכל יסתדר בעזרת השם' אמרתי לו, 'אבל תגיד לי קודם דבר אחד: אני יכול לשלוח 20.000 דולר לבני ברק כבכל שנה?' "
אחי נענה בחיוב, ואז התקשרתי אליך לדווח שהכסף הוכשר, ולספר לך איך דברי הסטייפלר השכינו שלום ביני לבין אחי".

וְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מָ֚ה יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ שֹׁאֵ֖ל מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֣י אִם־לְ֠יִרְאָה אֶת־יְקֹוָ֨ק אֱלֹהֶ֜יךָ לָלֶ֤כֶת בְּכָל־דְּרָכָיו֙ וּלְאַהֲבָ֣ה אֹת֔וֹ וְלַֽעֲבֹד֙ אֶת־יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ:
מפורסמת שאלת הגמרא: וכי 'יראת שמיים' הוא דבר זוטר, עד כדי כך שהתורה מתארת את הבקשה ליראת שמיים 'כי אם…'? נוסיף להקשות: הרי בפסוק ישנן דרישות נוספות, לא רק יראה, אלא גם 'לאהבה אותו ולעבוד את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך…' וזה כבר באמת דבר לא כל כך פשוט!?
אלא עפ"י דברי ה'אור החיים' נבין ששתי הקושיות הללו מתורצות אחת בחברתה. ישנן שתי דרגות בקיום רצונו של הבורא ית', המעולה שבהן היא ה'אהבה', ופחותה ממנה היא ה'יראה'. אינו דומה מי שעושה את מצוותיו כי הוא מפחד ממנו, למי שמקיים את רצונו כי הוא אוהב אותו בכל לבו ובכל נפשו. אם כן כלפי ה'אהבה', המעולה יותר, הרי ה'יראה' נחשבת פחותה ונחותה. ובכל זאת הדרך להגיע אל דרגת ה'אהבה' הגבוהה, היא ע"י ה'יראה'. רק מי שמתחילה יעבוד את בוראו מ'יראה', יגיע עי"ז גם ל'אהבה'. על פי זה, מתבאר הפסוק נפלאות, כי הוא פונה אל מי שבא לישא עליו את עול האלוקות, כלשונו של ה'אור החיים', ולו התורה אומרת: "וְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל" כאשר אתה בתחילת הדרך, לא מבקשים ממך רק כִּ֣י אִם־לְ֠יִרְאָה אֶת־יְקֹוָ֨ק אֱלֹהֶ֜יךָ '" ויראה זו אכן תגרום לך לָלֶ֤כֶת בְּכָל־דְּרָכָיו֙ '
אך דע לך שלמרות שאתה כבר הולך בכל דרכיו, עדיין לא הגעת אל התכלית, כי היראה היא רק פתח להיכנס אל שער האהבה, ועליך עדיין להגיע 'לְ אַ הֲ בָ ה אֹתֹו', ורק אחר שיהיו בך את שתי הדרגות, יראה ואהבה, אז אכן תגיע אל השלמות: וְלַֽעֲבֹד֙ אֶת־יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ

נמצא שדרגת ה'יראה' היא אכן זוטרה כלפי דרגת ה'אהבה' שהיא השלמות המתבקשת, אך כלפי האדם העמל עדיין להשיגה, אף היראה אינה קלה כלל וכלל.
עפי"ז מבאר ה'אור החיים' את המו"מ בגמ', בתחילה שאלה: 'וכי יראת שמיים מלתא זוטרתי היא ?' כי בערך משיגיה, האדם העמל להשיגה, היא אכן מדה גדולה מאוד
. והגמ' מתרצת 'אין לגבי משה רבינו מילתא זוטרתי היא', כי בערך מי שכבר השיג את הדרגות, כמשה רבינו, הרי ה'יראה' פחותה מה'אהבה'. ושני המצבים הללו, העמל ומי שכבר השיג, מתוארים היטב במשל שהגמ' מביאה: 'משל לאדם שמבקשים הימנו כלי גדול ויש לו, דומה עליו ככלי קטן, קטן ואין לו, דומה עליו ככלי גדול': ה'יראה' באמת היא כלי קטן, אך היא נדמית ככלי קטן רק למי שיש לו כבר יראה ואהבה, אולם כלפי העמל, שעדיין לא השיג הדרגות, הרי גם ה'יראה' נדמית ככלי גדול.
שלוש עשרה פעמים נצטוינו בתורה על מצות אהבת השם. אחת מהן מופיעה בפרשתינו: " וְאָהַבְתָּ אֵת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ " מצוה זו היא אחת המצוות החשובות, היסודיות והבסיסיות בהן מחוייב כל יהודי ויהודי, ואין לה גבול או זמן, בכל תנאי ומצב שיהיה. לדעת ה'חינוך'[בהקדמת ספרו] מצוה זו היא אחת משש המצוות החיוביות המוטלות על האדם באופן תמידי כל ימי חייו, ותוקף חיובה אינו פוסק מעליו אף לא לרגע אחד. בפרשה הקודמת [ו, ה] כותבת התורה בפירוט עד היכן אמורה להגיע אהבה זו:
הרב אברמסקי אמר : "אנחנו אומרים פעמיים בכל יום: 'ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך', וחז"ל דורשים: 'בכל נפשך – אפילו הוא נוטל את נפשך'. מכאן שצריך להגיע לכזו דרגה של אהבת השם, שנהיה מוכנים באמת ובתמים למסור את הנפש למען שמו יתברך
כשאדם מוכן להפסיד לכאורה כסף או כל דבר אחר שמגיע שעת הניסיון שלא דיבר עם אחי יותר משנה אבל לכבוד ה' יתברך הוריד מכבודו אכן כאן מתגלה אהבת ה' . .
הדברים לעילוי נשמת מור אבי מאיר חי בן גולי"ט זצוק"ל
שבת שלום ומבורך
הרב יוסף זאב שליט"א
הישיבה הגדולה תל ציון