רבנים בציונות הדתית: טענת 'אדמות פרטיות' – הטעיית הציבור

הסערה סביב ההרס בבנימין: יומיים לאחר ההרס שביצעו כוחות משטרה ופקחי המנהל האזרחי בגבעת אעירה שחר הסמוכה לישוב כוכב השחר בבנימין, יצאו היום (רביעי) שורת רבנים בכירים בציונות הדתים במכתב חריג לנבחרי הציבור בעקבות ההרס.

במכתב החריג שמגיע על רקע האמירות שנשמעו לאחר ההרס – לפיהן הגבעה שוכנת ב"אדמות פרטיות ערביות" ועל כן דינה להתפנות, מותחים הרבנים ביקורת על האמירות הללו ומכנים אותן "הטעיה של הציבור הנובעת מאי הבנת המציאות המשפטית של אדמות יהודה ושומרון".

במכתבם מסבירים הרבנים כי קרקעות רבות ביהודה ושומרון המוגדרות כ"קרקעות פרטיות", לא נרכשו מעולם על ידי בעלים כלשהם, ומקורם ברישום שרירותי וחסר סמכות של השלטון הירדני ששלט בארץ בימי טרום מלחמת ששת הימים.
על המכתב חתומים בין השאר הרב דב ליאור, הרב שמואל אליהו, הרב דוד חי הכהן, הרב שלמה אבינר והרב אליקים לבנון, לצד שורת רבנים נוספים.

"לנבחרי הציבור היקרים, אנו פונים אליכם בדרישה לפעול בכל כוחכם נגד הריסות של נקודות התיישבות ברחבי יהודה ושומרון", כתבו הרבנים בפתח מכתבם.
"יש הטוענים שנקודות התיישבות מסויימות הן על אדמות 'ערביות פרטיות', ועל כן דינן להתפנות.
יש בטענה זו הטעיה של הציבור, הנובעת מאי-הבנה של המציאות המשפטית של אדמות יהודה ושומרון", קבעו הרבנים.

הרבנים הוסיפו והסבירו, כי "קצת לפני שיחרור יהודה ושומרון חילק חוסיין מלך ירדן, באופן שרירותי וללא כל סמכות, חלקים נרחבים משטחי יהודה ושומרון לחמולות השונות.
בעלות זאת מעולם לא מומשה, השדות לא נזרעו, ולרוב מדובר באדמות טרשים שאלו הקרויים 'בעליהן' כלל לא יודעים שהקרקעות רשומות על שמם.
אין כל סיבה שמדינת ישראל תכבד את החלוקה השרירותית של חוסיין, ותאפשר בכך השתלטות ערבית על חלקים גדולים מאוד משטחי יהודה ושומרון", קבעו הרבנים.

"חשוב לנו להבהיר שאנחנו כרבנים מתנגדים לבניה באדמות פרטיות של גויים שנרכשו כדין, ומול עיננו עומדים דברי חז"ל ש"גזל גוי אסור", הדגישו הרבנים, אך ציינו כי "האדמות הנקראות 'פרטיות' מכח חלוקתו של חוסיין אינן פרטיות כלל ועיקר, וכל השימוש במעמד של 'קרקעות פרטיות' הוא כלי פוליטי בלבד בידי מתנגדי ההתישבות."

"לכן חובה עליכם נבחרי הציבור לעמוד לימינם של המתיישבים החלוצים, שליחי-ציבור של עם ישראל כולו, שנצטווה לרשת את הארץ ולא לעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה, כלשון הרמב"ן בספר המצוות.
הרפואה לחולשות איננה בקבלת הנחות היסוד של האויב, אלא אדרבה – בזקיפות קומה וחיזוק אחיזתנו בכל רחבי ארצנו", חתמו הרבנים את מכתבם.