לפי ממצאי הסקר, שנערך על ידי "מאגר מוחות" בניהולו של פרופ' יצחק כ"ץ, שפורסם בישראל היום, 35% מהציבור מעדיפים ממשלת אחדות לאומית, 27% מעדיפים ממשלת מרכז־שמאל ו־29% מעדיפים ממשלת ימין על מלא, כפי שהיא כיום.
הדילמה של גנץ לא פשוטה. מצד אחד, הוא וחבריו מוטרדים מהמצב וטוענים שהמדינה מידרדרת לאסון, בעוד בציבור הליברלי כבר מתפתחת לאט־לאט לגיטימציה מסוימת להיכנס לממשלה.
מלבד בסוגיית האחדות, שבעה חודשים לכהונתה ובסוף מושב כנסת ראשון – בסקר "ישראל היום" זוכה הממשלה לציונים נמוכים מהציבור, לרבות זה שבחר במפלגות הקואליציה.
לפי תוצאות הסקר, הציון השלילי ביותר ניתן לממשלה בנושא הטיפול ביוקר המחיה. 79% אמרו שתפקוד הממשלה בנושא זה שלילי, 13% היו ניטרליים ורק 8% נתנו לה ציון חיובי. הציונים נמוכים גם בקרב מצביעי הממשלה: 66% מבוחרי הליכוד ו־67% מבוחרי יהדות התורה נתנו לממשלה ציון שלילי בנושא.
הממשלה קיבלה רוב שלילי גם בנושא הפילוג בחברה הישראלית. 75% מהציבור נתן לממשלה ציון שלילי על תפקודה בנושא, 15% ניטרליים ורק 10% נתנו לה ציון חיובי. בקרב בוחרי מפלגות הקואליציה, 50% (בממוצע) נתנו ציון שלילי לממשלה.
באשר לרפורמה המשפטית, 64% מהציבור נתנו לממשלה ציון שלילי על טיפולה בנושא, 13% ניטרליים ו־23% נתנו ציון חיובי. מנגד, רוב מצביעי הקואליציה דווקא נתנו לממשלה ציון חיובי בסוגיה: 44% מבוחרי הליכוד, 64% מהציונות הדתית ועוצמה יהודית ו־71% מש"ס – אולי בשל הליך ההידברות בבית הנשיא, או משום שהדברים נעשו לבסוף בהדרגה ועם יותר הסברה.
לעומתם, מחצית ממצביעי יהדות התורה נתנו לממשלה ציון שלילי – מה שמתחבר לכעס של נציגי המפלגה על כך שהממשלה לא מקדמת עבורם את חוק הגיוס חרף תמיכתם ברפורמה, ועל כך שלמרות זאת – כל האש מופנית אליהם.
מי שקיבלו את הציון השלילי הגבוה ביותר היו בן גביר (65%) סמוטריץ' (64%), נתניהו (59%) ולפיד (52%). על רקע עזיבת מנכ"ל משרד החינוך אסף צלאל בשל המצב החברתי, בלט גם השר קיש בציון השלילי שנתנו לו 49% מהנשאלים. גם כלפי היועמ"שית בהרב־מיארה ציינו 45% לשלילה את תפקודה, לעומת 32% שנתנו לה ציון חיובי.
באשר לאמון הציבור במוסדות המדינה, צה"ל הוא עדיין בעל האמון הרב ביותר: 73% בוטחים בו. לעומתו, 60% הביעו מידת אמון נמוכה בממשלה, בכנסת (57%) ובמשטרת ישראל (47%).
לגבי בית המשפט העליון הדעות חלוקות: בעוד 40% הביעו אמון נמוך כלפיו, 35% נתנו בו את אמונם. הפער ניכר בפילוח לפי הנטייה הפוליטית.
בעוד מידת האמון בביהמ"ש היתה נמוכה ביותר בקרב מצביעי הקואליציה (79% מבוחרי הציונות הדתית ועוצמה יהודית, 74% מיהדות התורה, 73% מש"ס ו־54% מהליכוד), אצל בוחרי מפלגות האופוזיציה היא היתה גבוהה ביותר (74% ממצביעי העבודה, 68% מיש עתיד ו־64% מהמחנה הממלכתי).
