בקול שבור מבכי משחזר האברך יאיר כהן (24) את המילים שאמרה לו רעייתו טרם נכנסה לניתוח שהסתיים בפטירתה הטראגית:
" היא פחדה מאוד מהניתוח, הלב שלה הרגיש שמשהו עומד לקרות ואז היא אמרה לי: יאיר, כשיכניסו אותי, תלך הביתה, הילדים צריכים אבא שישמור עליהם במקום אמא, אליהו עדיין טראומתי מהלידה, וציפורה רק בת חודשיים ,היא תחפש אותי, תרצה לאכול… יאיר, בבקשה לך תשמור עליהם עד שאחזור"
"המילים האלה רודפות אותי בכל רגע" מספר האברך הצעיר "הילדים אצל גיסי, מחכים לאמא שתבוא לקחת אותם, אני רוצה לחבק את אליהו, לשמור על ציפורה, להיות אתם כמו שאודליה בקשה אבל הבית ריק, אין לי מה לתת להם לאכול, אין לי כסף לשכירות של היחידה" הוא משתף בכאב.
יאיר ואודליה כהן נשאו לפני כשלוש שנים והתגוררו ביחידה בשכונת רמות בירושלים. בני הזוג חיו בצניעות אופיינית, כאשר יאיר לומד בכולל בוקר ואחה"צ ואודליה עובדת כמורה בבית ספר יסודי לבנות.
לפני כשנה וחצי נולד בנם הבכור, אליהו נ"י וכמה חודשים אח"כ התבשרו שוב בני הזוג בבשורות טובות.
נפילה שגרתית ברחוב קטעה את רצף חייהם השלווים, אודליה נחבלה בעמוד השדרה באופן קשה והרופאים המליצו על ניתוח שיתבצע רק לאחר הלידה.
חודשיים לאחר שנולדה ציפי, נכנסה אודליה לניתוח גב מורכב. במהלך הניתוח, פגע הצוות הרפואי בעורק ראשי בעורף וחייה נכנסו לסכנה. לאחר מאמץ ממושך הצליחו המנתחים להשתלט על הקרע ולעצור את הדימום, אך היה זה מאוחר מידי.
הרופאים שיצאו בעיניים מושפלות מהחדר דווחו לבעל הצעיר על נזק מוחי ומצב אנוש. במשך שבועיים נאבקה אודליה על חייה עד לפטירתה הטראגית שהותירה את שני הפעוטות שבביתה יתומים.
בעקבות האסון נערכת מגבית דחופה לאברך הצעיר שנותר להתמודד בחוסר כל, בקופת העיר מבקשים להירתם לעזרה בכל דרך אפשרית: " אסון כזה מחייב את עם ישראל להתעורר ולסייע לאברך הצעיר. אנחנו חייבים לתת לו גב, להראות לו שכל יהודי שרק שומע על המקרה יוצא מגדרו ומסייע כמיטב יכולתו, כדי שהוא והיתומים הרכים לא יישארו לבד."
יש אפשרות לשלוח את המס של האברך היקר?