"השף של פוטין": מי היה באמת יבגני פריגוז'ין?

שבוע האחרון העולם עצר את נשימתו בתדהמה משנודע שמטוסו של המקורב לשעבר של פוטין, יבגני פריגוז'ין, התפוצץ באוויר כשפריגוז'ין בתוכו. ההשערה הרווחת היא שפוטין אחראי למעשה אחרי שפריגוז'ין ניסה למרוד בו ולקחת מידו את השלטון, אך הדבר עדיין לא הוכח באופן ודאי.

פריגוז'ין נולד בסנקט פטרבורג ב-1 ביוני 1961 לאב יהודי. האב נפטר כאשר יבגני היה בן שנה, ואימו נישאה לגבר אחר, גם הוא יהודי. יבגני פריגוז'ין סיים את לימודיו בשנת 1977, ולאחר מכן היה מעורב בעסקי הסקי (אביו החורג היה מאמן סקי). בשנת 1979 נשפט על גנבה ונידון למאסר על תנאי, ובשנת 1981 נשפט ונידון ל-12 שנות מאסר בפועל על שוד והונאה. הוא שוחרר מהכלא לאחר שריצה תשע שנות מאסר.

בשנת 1990, לאחר שחרורו מהכלא, הקימו פריגוז'ין ואביו החורג רשת למכירת נקניקיות. הרשת זכתה להצלחה במהירות ופריגוז'ין עמד בראשה. הוא נכנס כשותף לחברת "קונטרסט", רשת המרכולים הראשונה בסנקט פטרבורג, שאותה ייסד בוריס ספקטר, בן כיתתו מהפנימייה שבה למד. ב-1995 נכנס פריגוז'ין לתחום המסעדנות, ושכנע את קיריל זמינוב לפתוח ביחד איתו מסעדה. השניים פתחו מסעדה ב"בית המכס הישן" (Старая Таможня), מסעדה זו הייתה אחת המסעדות המובחרות הראשונות בסנט פטרבורג. זמן קצר לאחר מכן פריגוז'ין פתח מספר מסעדות נוספות ברחבי סנקט פטרבורג. הבולטת ביניהן הייתה מסעדה יהודית כשרה בשם "רשת ה-40".

ב-1997, בהשראת מסעדות על גדת נהר הסן בפריז, השקיע פריגוז'ין 400 אלף דולר בשיפוץ ספינה חלודה על נהר ויאטקה. הספינה המשופצת שימשה לפתיחת מסעדה צפה בשם "ניו איילנד", שהפכה לאחד ממוקדי האוכל האופנתיים ביותר בסנקט פטרבורג. ב-2001 אירח פריגוז'ין אישית את ולדימיר פוטין ואת נשיא צרפת ז'אק שיראק על ה"ניו איילנד". פריגוז'ין גם אירח את נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש ב-2002. ב-2003 חגג פוטין את יום ההולדת שלו בניו איילנד.

החל מ-2003, פריגוז'ין נפרד משותפיו העסקיים, הקים מסעדות עצמאיות משלו, והפך לחביב על פוטין. עסקיו של פריגוז'ין התרחבו לשירותי אספקת ארוחות צהריים לבתי ספר. ב-2010, פוטין עזר לו לפתוח מפעל באמצעות הלוואות נדיבות בערבות המדינה. רק במוסקבה, חברת "קונקורד קייטרינג" שהייתה בבעלות פריגוז'ין הרוויחה מיליוני דולרים בזכות חוזים לאספקת ארוחות בבתי ספר ציבוריים. הוא נתן גם שירותי הסעדה לאירועים של הקרמלין למשך כמה שנים, ואף זכה לכינוי "השף של פוטין". ב-2012, במקביל קיבל חוזה לאספקת ארוחות לצבא רוסיה בשווי 1.2 מיליארד דולר במשך שנה אחת. חלק מן הרווחים מחוזה זה, לכאורה, שימשו כדי להתחיל ולקדם "הסוכנות לחקר האינטרנט".

בשנת 2014 הקים פריגוז'ין את "קבוצת וגנר" או "כוח וגנר", חברה צבאית פרטית רוסית של שכירי חרב. אולם רק שנים לאחר מכן הודה בקשר שלו לקבוצה הכוח פעל במקומות שונים בעולם, ביניהם סוריה ולוב. ב-22 באוקטובר 2018 פורסם ב"נובאיה גאזטה" (Novaya Gazeta) בו טען אדם שעבד בשירותו של פריגוז'ין במשימות חיסול במקומות שונים בסוריה ומקומות אחרים בעולם, בין השאר, באמצעות הרעלה.

לפני הפרסום העיתונאי המפרסם, דניס קורטקוב, קיבל זר פרחים ללוויה של עצמו ואף הוצב מחוץ לביתו ראש כרות של עז. ב-14 באוגוסט 2019 פורסם תחקיר עיתונאי ברשת CNN באשר לפעילות רוסיה במרכז אפריקה. לפי הכתבה, מאחורי הפעילות עומדת חברה בבעלותו של פריגוז'ין. ב-30 בספטמבר 2019 הודיעה ארצות הברית שהיא מטילה סנקציות אישיות על פריגוז'ין.

ב-23 ביוני 2023 האשים פריגוז'ין בפומבי את משרד ההגנה הרוסי, שלדבריו מנסה לרמות את הציבור ואת הנשיא. הוא דחה את ההצדקה הרשמית למלחמה, הטענה כי ב-2022 תכננה קייב התקפה על דונבאס ועל קרים. פריגוז'ין טען כי לוחמיו נהרגו במתקפת טילים של צבא רוסיה. הוא איים על שר ההגנה סרגיי שויגו ועל הרמטכ"ל ולרי גרסימוב. משרד ההגנה הרוסי הכחיש את ההאשמות, ושירות הביטחון של רוסיה החל בחקירה נגד פריגוז'ין בגין "מרד מזוין". בתגובה פתח פריגוז'ין במרד קבוצת וגנר: הוא נסוג מאוקראינה והשתלט על הערים הרוסיות וורונז' ורוסטוב על הדון. המרד הסתיים ב-24 ביוני, ופריגוז'ין עזב לבלארוס. האשמות במרד נגדו בוטלו.

השבוע, מטוסו הפרטי של פריגוז'ין התרסק ברוסיה וככל הידוע, פריגוז'ין עצמו היה בטיסה ומת בהתרסקות.