זהו ה'שלום כתה א' העצוב ביותר אי פעם בין עשרות התלמידות הנרגשות שבפעם הראשונה בחייהן לבשו את התלבושת הבית ספרית, ישבה גם יתומה אחת קטנה, שבדיוק אתמול קברה את אביה האהוב הרב שמעון מלחי שנפטר בדמי ימיו לאחר מחלה קשה ואינטנסיבית, והוא בן 39 שנים.
עכשיו היא כבר כאן, בבית הספר, אמה האלמנה לא יכלה לתת לה להפסיד את הרגע המיוחד הזה של תחילת כתה א', וכך, לאחר התייעצות עם אנשי מקצוע המבינים בנפש האדם, ועם רב מורה הוראה – מצאה היתומה הטרייה את עצמה בבגד החדש, במקום שאמור להיות חגיגי במיוחד.
הן מדי קטנות, החברות החדשות שלה, הן לא מבינות את משמעות היתמות. עולמו של המוות זר להן, וטוב שכך.
אבל היא מבינה, אולי לא את כל ההיקף, אולי לא לעומק, אבל היא כבר יודעת שהיא לא תראה את אבא יותר, עד שיבוא המשיח ותהיה תחיית המתים.
היא מבינה מצוין, כי כבר ארבעה חודשים שבהם היא כמעט ולא ראתה את אבא. תחילה לא רצה אבא שהילדים יראו אותו במצב כזה, הוא קיווה להחלים ולא רצה לגרום להם לטראומה קשה. בהמשך כבר הבינו כולם לאן זה הולך, והילדים נקראו להיפרד ממנו.
היא רואה את אמא בוכה, מנגבת את הדמעות ואז שוב בוכה, והיא יודעת: אמא אלמנה, אנחנו יתומים – אבא נפטר.
יחד איתה נשארו עוד ארבעה ילדים. אחותה הגדולה בת 11, אחריה אח בן תשע שאומר את הקדיש. אח נוסף, בן חמש שעליו היא משתדלת לשמור מכל משמר ולו היא דואגת בכל ליבה, ולבסוף התינוקת הרכה בת הארבעה וחצי חודשים, שנולדה רק שבועיים לפני שגילו את המחלה של אבא, ומאז שהיתה בת שבועיים לא ראתה אותו יותר!!!
הרב שמעון מלחי היה מתפרנס מיגיע כפיו כ'כלבויניק' ו'תיקונצ'יק', הוא היה עובד פיזית שעות רבות מדי יום, ומפרנס את משפחתו בכבוד. עם פטירתו, נותרת המשפחה ללא אב וראש משפחה, וגם ללא מפרנס. האם היא עקרת בית במשרה מלאה ואין להם מקורות הכנסה נוספים.
"המצב שם לא פשוט בכלל", מספרת דודתה של בת ה-6, גיסתה של אמה האלמנה, "היא שבורה ורצוצה, האלמנה, מרוסקת!".
"זה לא משהו שמתאוששים ממנו כל כך מהר", היא מוסיפה לאחר מחשבה, "אני מקווה שהיא תתאושש בהמשך, שהיא תצליח לחזור לשגרה כמיטב היכולת, כי הילדים זקוקים לאמא בריאה ושלמה, זה לא בריא לגדול בבית שבו יש רק הורה אחד שגם הוא שבר כלי. "אבל כדי שהיא תתאושש אנחנו חייבים להיות חזקים, לתת לה גב, לתת לה תמיכה, שלפחות המצב הכלכלי יהיה סביר, ובמקביל היא תזדקק גם להרבה שיחות של ריפוי. אני מאוד מקווה שנוכל לאפשר לה את כל זה, בעזרת ה', יחד עם הציבור כולו שיעמוד לימינה בעת צרתה ויסייע כמיטב היכולת".
אוי אוי גם אני שבור זה היה החברותא שלי באור החיים הקדוש בפעם הראשונה שלמדתי איתו קרתי במרוצה והוא צעק עלי מה חשבתה שכך לומדים אור החיים .אור החיים לומדים לעט הוא היה מלא בשמחת חיים ואני יודעה את המצב הקטסטרופה במשפחה בבקשה יתרמו מכל הלב והשם יהיה איתכם
חבר מהכולל שלו יאיר .י.