הנשיאה חיות: הפגיעה בשלטון החוק – דרמטית"

15 שופטי בג"ץ מתכנסים בשעה זו לדיון מורחב בהרכב של כל שופטי העליון, כדי לדון בעתירות שהוגשו נגד חוק יסוד לצמצום עילת הסבירות. זוהי הפעם הראשונה בה עולה חשש מהותי מפני בריונות השופטים, שתביא לפסילה של חוק יסוד, בניגוד לפסיקות עבר של בית המשפט העליון.

נגד הצעת החוק שאושרה הוגשו 8 עתירות, שאוחדו לדיון אחד ואת הממשלה מייצג עורך דין פרטי, אילן בומבך, בשל פערי עמדות מול היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שעד כה לא מצאה אפילו עניין אחד להכשיר את עמדת הממשלה, מאז הקמתה.

היועצת שמונתה על ידי שר המשפטים לשעבר גדעון סער סבורה כי אין מנוס מכך שבג"ץ יתערב ויבטל את התיקון לחוק היסוד, בעוד שהממשלה טוענת שלבג"ץ אין סמכות להתערב ולבטלו. מנגד, הייעוץ המשפטי לכנסת הגיש תגובה שמגנה על החוק וקובעת כי אין מקום לפסילתו.

הדיון צפוי להתחיל בטיעוני נציג הכנסת, אחר כך יטען יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, אחריו עו"ד בומבך שכאמור מייצג את הממשלה ולאחר מכן נציגה של היועצת המשפטית לממשלה. בהמשך הדיון צפויים להישמע גם טיעוני העותרים וגורמים נוספים שנוספו להליך, ולבסוף ייערך סבב תשובות של המשיבים מטעם הכנסת, יו"ר ועדת החוקה, הממשלה והיועמ"שית.

היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה הבהירה את התנגדותה להצעת החוק וקביעתה כי"אין מנוס מלהכריז על ביטול עילת הסבירות". היועמ"שית הבהירה עוד "התיקון נועל את שערי בתי המשפט בפני כל אדם או קבוצה, שנפגעו מכך שהממשלה או מי משריה פעלו מולם בחוסר סבירות קיצוני, בכל הקשר שהוא".

לדבריה, "בשל פגיעתו הקשה של התיקון בציבור והשלכותיו החמורות על הפרדת הרשויות, שלטון החוק וזכויות הפרט, מדובר במצב חריג שבחריגים שבו התיקון פוגע פגיעה אנושה ביסודות המשטר הדמוקרטי".

לדברי היועמ"שית, "לראשונה בתולדות מדינת ישראל נשללה סמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק לדון ולהושיט סעד לפרט ולציבור, בהתאם לשיקול דעתו השיפוטי העצמאי; וזאת דווקא בהקשר רגיש וחיוני מאין כמותו של הביקורת השיפוטית על פעולותיהם של העומדים בראש הרשות המבצעת". מיארה הוסיפה לנמק בעמדתה כי בעקבות התיקון, לשיטתה, "נלקח מהציבור אמצעי חשוב ביותר להתגונן מפני הפעלת כח שלטוני בשרירות ושלא לטובת הציבור".

מנגד, בתשובת הממשלה בידי עו"ד בומבך נכתב בחריפות כי "עמדת ממשלת ישראל היא כי בית המשפט הנכבד מנוע מליתן סעד בדבר תוקפו של חוק יסוד או של תיקון לחוק יסוד כמבוקש בעתירות. עמדתה זו של ממשלת ישראל נשענת על עקרון ריבונות העם; עקרון שלטון החוק; עקרון הפרדת הרשויות; ועל המדרג הנורמטיבי של החקיקה בישראל, שהוכר גם בידי בית המשפט הנכבד עצמו".

"היא נסמכת גם על כך שאין בקרב מדינות המערב המתוקנות ביקורת שיפוטית על תיקוני חוקה ללא הרשאה מפורשת בחוקה עצמה; על כך שביקורת שיפוטית על קודקוד ההכרעה הדמוקרטית איננה "משפט", שהרי אין דין שמכוחו ניתן לפסוק, והיא עלולה להוביל לאנרכיה; על שלילת הנחת העותרים שלפיה בית המשפט הוא שליט כל – יכול הנהנה מעליונות על חוק היסוד שהסמיך אותו; ועל שלילת הנחתם שלעולם הצדק והמוסר המוחלטים יעמדו בצדה של הרשות השופטת לבדה".

"ממשלת ישראל סבורה שאין בכוחו של בית המשפט הנכבד לשים עצמו עליון על הריבון בישראל ולנכס לעצמו סמכות ביקורת על חוקי היסוד, שהם קודקודה של הפירמידה הנורמטיבית במערכת המשפט הישראלית". נכתב.

בתגובה אף מציינת הממשלה כי היא סבורה ש-"הואיל ומדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, הסמכות של מוסדות השלטון ומקורה נתונים לריבון, הלא הוא העם – אזרחי ישראל. אזרחי ישראל מיוצגים בכנסת, בדרך שנקבעה בחוק – יסוד ובחוק, ועל כן הסמכות ומקורה הם בכללים שקובעת הכנסת, בחוקי היסוד, ואין מעליהם דבר. ממשלת ישראל סבורה כי הואיל ומדינת ישראל היא מדינת שלטון – חוק, אין מוסד ואין איש העומד מעל החוק. ואם החוק, לפי התורה שפיתח בית המשפט הנכבד, כפוף לחוקי – היסוד, הרי שאין מוסד ואין איש העומד מעל לחוקי – היסוד".

"אלו הם אבני היסוד של המשטר בישראל, כפי שמחייב משטר דמוקרטי וכפי שציין, וחזר וציין, גם בית המשפט הנכבד. אשר על כן, ממשלת ישראל סבורה שהפרתם או שינויים אינם בסמכות בית המשפט הנכבד, הפועל מכוחן של הסמכויות הנרחבות שהעניק לו הריבון בחוק – יסוד ובחקיקה ובגדרן של סמכויות אלו בלבד".

הממשלה הוסיפה בתשובתה לבג"ץ כי "עניינו של ההליך דנן הוא שאלת גבולות סמכותה של הרשות השופטת ושל בית המשפט הנכבד. סמכותה של הכנסת לחוקק חוקי יסוד אינה נתונה במחלוקת. על העותרים, במסגרת הליך זה, להרים את הנטל להראות כי אין גבול לסמכויותיו של בית המשפט הנכבד, וכי זכות המילה האחרונה נתונה לו לעולם, גם על החלטות הריבון העקרוניות ביותר. הממשלה סבורה כי במדינה דמוקרטית לא תיתכן שלילה כזו של ריבונות העם".

"בהעדר החלטה של הריבון או נציגיו, להעניק סמכות לבית המשפט הנכבד להיות עליון גם על החלטותיו העליונות ביותר של הריבון עצמו, סבורה הממשלה כי אין בכוחו של בית המשפט הנכבד לברוא לו מקור סמכות כזה בעצמו. סמכויותיו של בית המשפט הנכבד, לרבות אלו הקבועות בסעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה, לא ניתנו לו מעצמו אלא מן הריבון, בחוק היסוד. אין בכוחו של בית המשפט הנכבד לדון בתוקפן של נורמות מן המדרג שממנו הוא עצמו יונק את מקור סמכותו, כלומר חוקי היסוד; קל וחומר, בעת שמדובר על חוק יסוד: השפיטה, שהוא – הוא מקור סמכותו; וביתר שאת כשהתיקון דנן עניינו בהיקף סמכות השיפוט של בית ה משפט הנכבד".

ביחס לחוק עצמו, נכתב בתגובת הממשלה כי "גם לגופו של תיקון מספר 3 לחוק יסוד: השפיטה, המגביל את השימוש השיפוטי ב"עילת הסבירות", ממשלת ישראל סבורה כי טענות העותרים ולפיהן דינו בטלות – הן דוגמה נאה לשימוש אבסורדי שעלול להיעשות בדוקטרינות הביקורת שהעותרים מבקשים לקדם. העותרים מפצירים בבית המשפט הנכבד להרחיב את גבולות סמכותו – שלו בניגוד לקביעות הריבון, כביכול כדי למנוע מקרים קיצוניים של חקיקת יסוד המזעזעת את אמות הסיפים ושוללת מישראל את או פייה הדמוקרטי. כאמור, ממשלת ישראל מתנגדת לדוקטרינה זו שהעותרים מבקשים לברוא. אולם ממשלת ישראל תבקש להדגים כיצד ההבטחה לשמירת הדוקטרינה למקרים קיצוניים בלבד מופרת כבר במקרה הראשון שעומד לפתחה. צמצום עילת הסבירות אינו מתקרב לסטנדרט ה"קיצוני" המובטח.".

גם היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, סבורה כעמדת הממשלה בעובדה שאין לפסול את הצעת החוק המדוברת ומציינת בתשובתה כי הליך כינון חוק היסוד המתקן שהתאפיין במחלוקת פוליטית, ציבורית ומשפטית וכן בדיונים ארוכים, בהשתתפות גורמים ממערך הייעוץ המשפטי לממשלה, מומחים מהאקדמיה וכן נציגי ציבור וחברה אזרחית. כן מוצגת השתתפותם של חברי כנסת רבים, כאשר חלקם הביעו התנגדות עזה לנוסח הצעת החוק ולהליך הכינון, וזאת לצד רוב חברי הכנסת שתמכו בנוסח חוק היסוד כפי שהתקבל בוועדה ובמליאה.

היועצת המשפטית אפק כותבת כי על אף שלעמדתה ההסדר כפי שכונן בחוק היסוד המתוקן, מעורר שאלות שונות ומורכבות רבה שלא תמיד קיבלה מענה שלם בנוסח הנוכחי, אין מקום לפסול את החוק ולהתערבותו של בית המשפט העליון.

'המחדש' בעדכונים שוטפים

17:00| עו"ד שרגא פנה לשופטים: "יש כאן ניסיון להיפטר מהיועמ"שית, להחזיר את דרעי לממשלה, לא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. תכלית האירוע היא להפוך את בית המשפט העליון למוזיאון"

16:20| השופט סולברג: עילת הסבירות הייתה במצע של אחת המפלגות, הציונות הדתית. איפה שומרי הסף למה לא אמרתם להם דבר על כך שבמצע שלה יש רכיב שפוגע באופי הדמוקרטי של המדינה?

הלמן : זה טיעון אינטלגנטי ויפה. יש הבדל בין מצע בחירות, בזכות הדמוקרטית לבחור ולהבחר לבין חוק שעוהר, אבל בית המשפט אמר יש עוד זכויות צריך לאזן אותן.

שופט סולברג: שקלתם את זה? שיש מפלגה שזה היה במצעה?

הלמן: אין דין מצע כדין ביטול העילה בחוק יסוד.

16:07 | הנשיאה חיות שואלת את נציג היועמ"שית: "יש פגיעה בדמוקרטיה שמצדיקה פסילת חוק יסוד?" הוא השיב: "הפגיעה בשלטון החוק – דרמטית".

16:04 | השופט כשר: אדוני מצליח לשכנע שהמצב אחרי התיקון פחות טוב מהמצב לפניו. אבל, אם הייתי מבקש מאדוני לפני שנה רשימה של עקרונות היסוד, אני מנחש שהיה אומר בחירות שוויוניות, רשות שיפוטית עצמאית, הפרדת רשויות. שאדוני ישכנע אותי שהיה מישהו שהיה רושם ברשימה את ביטול עילת הסבירות

16:02 | ענר הלמן טוען "מה יהיה אם הממשלה תקבל החלטה שבוע לפני בחירות?"

16:00 | הלמן: יש עילה אחת 40 שנה – בא מישהו אמר הברקסים חזקים מדי צריך ד את הברקסים. אבל במקום לעדן את הברקסים- לוקחים אותם. המכונית שנסעה 40 שנה תסע מהר ותתהפך

15:40 | רמז לפסיקה? הערות מעניינות של וילנר ושטיין לנציג היועמשית. השופטים וילנר ושטיין רומזים שהם יכולים לפרש את המונח סבירות כך שהחוק מבטל את הסבירות הרחבה של השנים האחרונות אבל הסבירות של המופרכות והעילה האנגלית המקורית תישאר קיימת. וילנר: לא עדיף לעשות פרשנות כזאת מאשר לבטל את החוק

15:20 | הלמן: לדעתנו כבר עכשיו נגרמה פגיעה בגרעין הדמוקרטי. סולברג: כלומר אנחנו לא חיים בדמוקרטיה? ביום הזה ממש? חיות: זו צריכה להיות פגיעה אנושה. לא נבטל כל שני וחמישי חוקי יסוד. הלמן: התיקון יוצר חור שחור נורמטיבי בשיטה.

‏ 15:00 | נציג היועמ"שית: בית המשפט הוא תמיד המילה האחרונה

השופט מינץ מניד ראשו בשלילה

‏השופט סולברג: אם בית המשפט יתן פסק דין על פי מגילת העצמאות אבל נטעה בפסיקתנו, איזו תקנה תהיה לציבור?

13:53 | הנשיאה חיות: במצב כיום, החובה של איש ציבור לפעול בסבירות אינה כתובה בשום חוק – מה שיש לנו זה רק שבית המשפט לא יכול לדון; השופט סולברג מעולם לא הציע לאסור בחוק על בית המשפט לדון בסבירות.

13:44 | הנשיאה חיות: עילת הסבירות קיימת עשרות שנים. לפחות ארבעים שנה במתכונת הזאת, ועכשיו אתם חוסמים את כל בתי המשפט מלתת סעד לאזרחים בגין העילה הזו.

13:26 עו"ד בומבך בבג"צ: "ומה יהיה אם עוד עשרים שנה יבוא בהמ"ש אחר וינסה להדיח ראש ממשלה בעזרת נבצרות? לא שמישהו צופה תרחיש קיצוני שכזה.."

12:58 | השופט עמית- אני מזה כמה ימים שואל את עצמי שאלה פשוטה? למה? למה היה צריך את התיקון הזה? אני רואה את הסטטיסטיקה- 1.6 החלטות בשנה, בית המשפט המרוסן ביותר בשנה. אז למה? למה היה צריך?

12:40 | ח"כ גוטליב צעקה במהלך הדיון: "הכנסת לא פוגעת בדמוקרטיה"; הנשיאה חיות: "גב' גוטליב גם עורכת דין והיא יודעת שבבית המשפט לא מתפרצים".

12:30 | השופט סולברג מותח ביקורת על חבריו השופטים: צריכים להיות נאמנים גם להיסטוריה, בן גוריון אמר במפורש שאין מכוחה של מגילת העצמאות לפסול חוקים.

12:20 בא כוח הממשלה אילן בומבך בבג״ץ: "37 אנשים שחתמו באופן חפוז על מגילת העצמאות אמורים לכבול את מי שיבואו אחריהם? הם לא נבחרו״.

12:00 | הדיון בבג"ץ התחדש, עו״ד אילן בומבך המייצג את הממשלה טוען כעת.

11:27 | ח"כ רוטמן סיים את דבריו והנשיאה חיות הודיעה על הפסקה רבע שעה

11:25 | השר וסרלאוף הגיע לדיון בבג״ץ.

11:15 | רוטמן הבהיר לשופטים: "לדעתי בית המשפט אינו מוסמך לדון בעניין סבירות של נבחרי ציבור. נאלצנו להעביר קו ברור באיזשהו מקום". השופט עמית נעלב ואמר: "הייתי רוצה שאדוני יסיים. דברים קשים".

11:00 | חיות לרוטמן שטען לניגוד עניינים של השופטים: אנחנו לא עוסקים בכבודינו ולא במעמדנו. אנחנו עוסקים בטובת הציבור באילו צעדים נוכל לתת לציבור סעד כשנפגעות זכויותיו. חבל שאדוני מדבר במונחים של כבוד.

10:48 | ח"כ שמחה רוטמן לשופטים: "העותרים מבקשים מכם לתכנן צינור שינקז את ציפור הנפש של הדמוקרטיה ואני דורש מכם שתשאלו למה. שלא תהיו "סנדלרים שעוסקים באטום". העותרים מבקשים מכם משפט ואני, בשם רוב העם שבחר בנו, דורש צדק".

10:15 | חיות לעו"ד ברט: האם העמדה של אדוני לא מזמינה אותנו לכתוב את החוק מחדש ולהתייחס לשאלות הפתוחות כמו האם זה חל ממשלות מעבר, או האם זה חל על נטילת סמכות של שרים?

09:30 | הנשיאה חיות מתייחסת לכך שהייעוץ המשפטי של הכנסת קבע שאת הצעת החוק הזאת ניתן היה להביא כהצעת חוק של הועדה- אך מעלה שאלות בנוגע להחלטה לקדם אותה כהצעת חוק של הוועדה – להבדיל מהצעת חוק ממשלתית.

09:25 | ראשון הטוענים בבג"צ הוא עו"ד יצחק ברט מהלשכה המשפטית של הכנסת. עו״ד ברט אומר כי נפלו פגמים בהליך החקיקה (למשל מומחים רלוונטיים לא נשמעו, או שההערות שנשמעו בוועדה לא השפיעו על החקיקה) אבל לא ברמה שמתקרבת לפסילת חוק. "ראוי היה שהדיון יתקיים זמן רב, ראוי היה לתת ביטוי לחלק מהערות שנשמעו בוועדה וראוי היה שיגיעו יותר מומחים לצד זאת עמדתנו המשפטית הלקויים בהליך החקיקה לא מתקרבים להוביל לפסילת חוק יסוד".

מנגד טען ברט: "אלה שמבקרים את עילת הסבירות טוענים שמדובר בעילה עמומה, שבית המשפט אינו מוסמך לבחון סבירות של החלטות מנהליות, שהוא מחליף את שיקול דעתם של השרים ושכל הבעיות האלה מתעצמות ככל שמדובר בגורם בכיר יותר. מרבית חברי הכנסת סברו שהשימוש שבתי המשפט עושים בעילת הסבירות הוא רחב מדי ועל כן הם החליטו להגביל את השימוש. הכנסת לא החליטה לבטל את הביקורת השיפוטית על הרשות המבצעת".