עניו הענווים: הצצה ראשונה לדמותו של ראש הישיבה הטרי

עשרות רבבות המוני בית ישראל צעדו אחר המיטה דוויים ואבלים. רק לפני שעות אחדות עוד התפללו שהנר לא יכבה, שמרן הגרי"ג יצלח את המשבר וישוב להנהיג את הדור היתום, אבל הגזירה נגזרה ומרן רבנו זצ"ל השיב את נשמתו בטהרה, בעיצומו של שיעור כללי שיימסר בישיבה של מעלה.

בעיצומו של מסע הלוויה, כשהאבדה שאין לה תמורה עוד הייתה בהישג יד, כשקירות בית המדרש של ישיבת פוניבז' מקום משכנו של אותו גאון וצדיק, היו עטופים בכאב ויגון על מי שלא עזב אותם ימים ולילות, בחורף ובקיץ, בשרב או בגשם, החלה לזרוח שמשו של הגאון הגדול רבי דוד לוי שיבדלחט"א.

עוד במסע ההספדים הוזמן החתן הגאון לשאת את דברי ההספד יחד עם ראשי הישיבה, וכבר בשבת השבעה הודיע נשיא ישיבת פוניבז' הגאון רבי אליעזר כהנמן לתלמידי הישיבה כי הגאון רבי דוד לוי (76) ימסור 'שיעור כללי' כל שבוע. מאז, החל שמו של הגר"ד להתפרסם כשם הגדולים, כשתלמידיו של חמיו הגדול, מתנחמים ב'ממשיך' שהותיר להם לפליטה.

לרגל חג הסוכות, 'המחדש' התחקה אחר ראש הישיבה הטרי, שוחח עם תלמידיו הקרובים שמספקים לראשונה הצצה קטנה לדמותו העילאית של שריד לדור דעה.

הגאון הגדול רבי דוד לוי, 74 נולד במושב בני ראם, למד בישיבת פוניבז' לצעירים, ובהמשך בישיבת פוניבז' הגדולה שם הפך עד מהרה לתלמידו המובהק של רבי שמואל רוזובסקי.

שמו של העילוי נפוץ למרחקים ועד מהרה הוא היה הבחור המבוקש בפנקסי השדכנים של העיר בני ברק שם צמחו תלמידי חכמים מיקירי אורייתא שהיו ממקימי היישוב הישן. הוא נישא לבתו הגדולה של רבי גרשון אדלשטיין – ששימש אז כר"מ בישיבת פוניבז'.

לאחר ששקד על תלמודו בכולל פוניבז' הוא נקרא באחד הימים לביתו של הרב ברלין שמינה אותו לר"מ בישיבת רבנו חיים עוזר, בשנת תשע"א נקרא על ידי הרב אליעזר כהנמן נשיא ישיבת פוניבז' לר"מ לבני שיעור א' בישיבת פוניבז'. מעט יותר מעשור לאחר מכן, נסגר המעגל כשהוא החל למסור את השיעור הכללי, עם פטירת מרן מנהיג הדור.

לקראת תום ימי השלושים למרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין זצוק"ל התכנסו אלפי תלמידי ישיבת פוניבז' ואברכי הכולל יחד עם רבני הישיבה והכולל, לשיעור כללי הראשון של ראש הישיבה החדש הגאון רבי דוד לוי שליט"א שמונה לראשות הישיבה על ידי נשיא הישיבה הגאון רבי אליעזר כהנמן שליט"א לאחר התייעצות עם מרן ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי שליט"א ורבני הישיבה.

"רבי דוד לוי זה עניו הענווים שלא היה כמותו – ולא ראינו אף פעם", מספר לנו אחד התלמידים ששקוע בריתחא דאורייתא והתפנה למספר רגעים כדי להרחיב על דמותו. "הוא לא מחשיב את עצמו כל וכלל", הוא אומר ומסביר, "הוא לא מבזה את עצמו, הוא לא איזה נוברדוק שיושב ואומר שהוא גארנישט, פשוט לא מעניין אותו מעצמו, כלום, הוא עניו שאין לתאר". מכאן כל הסיפורים עליו שתקראו בהמשך די מתחברים לנו לפאזל אחד גדול.  

אחד התלמידים החשובים מרחיב בשיחה ל'המחדש' על מידת הענווה שלו שהפכה לשם דבר: "מאות פעמים, ללא שום גוזמא, הוא נתפס בצידי הכביש עוזר למישהו להחליף גלגל או לתקן את המנוע, לא סתם עזרה של ידידים, הוא מומחה, בכל דבר שהוא נוגע הוא מבין באותו הרגע איך לתקן אותו, אנשים מביאים אליו מוצרי חשמל לתקן – והוא מתקן בשמחה".

באחת מן הפעמים תלמידים ראו מתחת לבית שלו אופנוע ים, ותמהו בליבם, מה קרה הפעם? או אז התברר למפרע שיהודי בעיר סיפר לרבי דוד לוי שאופנוע הים שלו נשבר, אז הוא אמר "תביא לי אותו – ואני אתקן לך", כמובן, שהוא מעולם לא ראה לפני זה אופנוע ים, אבל הוא תיקן את זה ברחוב שהוא גר (סמטת מנשה) מרחק דקה מהישיבה וממש על גן ורשא. תתאר לעצמך שכל בני ברק רואים את זקן הר"מים בפוניבז' מתקן אופנוע ים אבל זה ממש לא בדיוק מפריע לו".

מעשה נוסף שהיה מרחיב את היריעה על גודלו של ענק התורה שעמל מבוקר עד ליל בלימוד התורה וגם לא שוכח להרבות במעשי חסד. בתקופתו כר"מ ישיבת ר' חיים עוזר הגיע לשם יום אחד יהודי וחיפש את "דוד לוי". הבחורים אמרו לו שאין בחור בשם דוד לוי. אמר להם "אני לא מחפש בחור, אני מחפש את דוד לוי מהמכונות כביסה. מצאתי ברחוב מכונת כביסה, ואיש אחד עם זקן קטן כזה ראה אותי ואמר לי שאם אני אצטרך עזרה בתיקון שאני אבוא לפה ואבקש את דוד לוי…"

בפעם אחרת היה בחור שעלה אליו לבקש ברכה לפני טסט, אמר לו הרב "תיזהר שיש כיכר עם שתי נתיבים, אם אתה צריך שמאלה, קח את הנתיב השמאלי". בתחילה, הבחור לא הבין מה הרב רוצה, וזאת משום שהוא בחיים לא נתקל בכזה כיכר, אבל במהלך הטסט, פתאום הוא ראה למולו כיכר עם שתי נתיבים וה'טסטר' אומר לו "שמאלה!" מייד נזכר הבחור בדברי הרב עבר לנתיב השמאלי ועבר את הטסט בהצלחה. ויהי לפלא.

אחד הסיפורים הכי מפורסמים עליו בגבעת הישיבה הוא הסיפור הבא: בליל תשעה באב עבר הרב בקרבת חבורת בחורים "מחבלים", ואחד הבחורים צעק לרב "גזירת הגיוס" "תפסיקו לגייס", נענה הרב ואמר למקורביו "נראה לי שהבחור הזה ממש רוצה ללכת לצבא". לא עברו ימים רבים והתפרסמה השמועה שהבחור אכן עזב את ה"ישיבה" והתגייס לצבא, אחרי תקופה קצרה גם התראיין לתקשורת על זה וסיפר כמה שהוא לבד בבית לחיילים בודדים וכמה שהוא מוסר נפש להתגייס וכמה שהוא אוהב את הצבא.

בחור נוסף מספר על תקופת המבחנים לישיבה. "כשנבחנתי לפוניבז' באתי אליו הביתה עם קבוצת בחורים למבחן, היה בחוץ קרוב ל-40 מעלות חום, והוא יושב בבית ולומד והמזגן מכובה… אחד הבחורים אמר לו שאולי אפשר להדליק את המזגן, אז הוא אמר "מה חם? לא אחזתי" ומיד הדליק את זה על שיא הקור ושאל אם מספיק "קר לנו" והביא מים קרים, הוא לא הבין שחם בכלל אבל אם הבחורים אומרים הוא יעשה את החדר קור אימים למרות שהיה לו נח עם הטמפרטורה עד עכשיו.

בברית של א' הנינים של רבי גרשון שאלוהו להכריע מי יהיה סנדק. רה"י אמר לקחת את הצדיק הכי גדול. הנכד ר' מוטי פלאי שאל אותו מי הוא הצדיק הכי גדול, והוא ענה אחר מחשבה, הגר"ד לנדו שליט"א. אלא שהואיל והיה זה בשלהי תקופת הקורונה, ועדיין לא חזר הגרד"ל לשמש כסנדק, שאלו את ראש הישיבה שוב במי לבחור ושוב שקע במחשבה, עד שענה: "ר' יעקב זצ"ל אמר שר' דוד לוי שליט"א הוא צדיק גדול. שייקחו אותו לסנדק".

אחד מתלמידיו ששוחח עם 'המחדש' שיגר תמונה שבה נראית קבוצה גדולה של בחורים שהגיעו כדרכם ללמוד איתו פעם בשבוע. אל הבית הם כמובן נכנסים בלי לדפוק, צועדים היישר לחדר, והגר"ד יושב ולומד. הבחורים מאחוריו עושים רעש, והוא כלל לא שם לב, הצדיק שקוע בגמרא שלו, זה בדיוק רבי דוד לוי. קלאסי.

הגר"ד למד בישיבת פונביז' לצעירים ובישיבת פוניבז', שם קיבל תורה מרבותיו, הגאונים רבי שמואל רוזובסקי, רבי דוד פוברסקי ומרן הגרא"מ שך מהם ינק את אהבת התורה.

לפני יותר מעשור פונה לבית החולים תל השומר לאחר שחש בליבו. האירוע התרחש בסביבות השעה שמונה וחצי בערב, עת שכלל ישראל היו שקועים בסעודת השבת. בשעה זו התלונן הרב על כאבים, צוות רפואי שהגיע למקום איבחן כי הרב חווה התקף לב ופינה אותו לבית החולים תל השומר. מאז התאושש, ושומר על כללי הבריאות כפי שהנחה אותו מרן הגר"ג אדלשטיין זצוק"ל.

התלמידים מדברים עליו במונחים של "עילוי של עולם הישיבות", וגם סבורים שינהיג בעתיד את עולם התורה. הסיפורים הנדירים והבלעדיים שנתפרסמו כאן רק מאששים את ההשערה ועד שלא שקעה שמשו של מרן רבנו גרשון אדלשטיין זצ"ל, זרחה שמשו של רבי דוד.