אחרי שני פרקים של ראיון ארוך בשלל נושאים שעומדים על הפרק, אנחנו מגיעים לשלב הסיום. האמת היא שאי אפשר בימים אלו לקיים ראיון עומק שכזה, מבלי להתייחס לאחת הסוגיות הנפיצות ביותר: הקרע בחברה הישראלית. השנאה ההדדית, הקיטוב, השסע והפילוג, מעולם לא היו בוטים כל כך ואיתם גם הקריאות לסרבנות, שכמו רבים, מדאיגות גם את בן שבת.
"מדינת ישראל ניצבת כיום בפני אתגר, מהקשים שידעה במישור הפנימי. הקרע בין חלקי החברה – עמוק ורחב. הוא פתח פצעים שלא הגלידו, נגע בעצבים רגישים, הסב נזקים קשים לתיקון ויכול חלילה עוד להידרדר ולהסלים" הוא אומר בראיון ל'יום ליום'.
"המחלוקת חצתה מזמן את השדה הפוליטי היא נוכחת בכל מערכות החיים. היא ניפצה את המעטפת שגוננה על צה"ל וגופי-הביטחון, שהיו מעוזי הממלכתיות. היא פוגעת אפילו במערכת-הבריאות –שמייצגת את המכנה המשותף הרחב ביותר של כולנו".
"השיח הציבורי מידרדר לכיוונים של שנאה עיוורת ונעדר סימנים של הקשבה. כל מחנה בטוח בצדקת דרכו ומתחפר בעמדותיו" הוא מזהיר ומוסיף כי "העיסוק בשאלות מי אשם ומי צודק – לא יחלץ אותנו מהמבוי הסתום שבו אנו נמצאים. במקום להוכיח את צדקת עמדותינו. כולנו חייבים לגלות אחריות: לשלמות החברה, לביטחונה ולחוסנה של המדינה".
חברים שלך, שהגיעו לתפקידים בכירים ביותר, הפכו לסרבנים. שרי ביטחון, ראשי ממשלה ובכירים במיל' קוראים לסרבנות. איך זה קורה?
בן שבת: "אני לא רוצה להיכנס לפלפולים סביב ההגדרות. גם בלי זאת, ברור שהשימוש שנעשה בצה"ל ובמערכת הביטחון במשבר הזה, גובה מחירים יקרים מאוד. המחיר הראשון הוא הכנסת הפוליטיקה לתוך המערכות הללו. המחיר השני הוא התקדים – פעם שקבוצה מסויימת השתמשה במערכות הללו כמנוף לחץ לקידם מטרותיה, בעתיד קבוצה אחרת תעשה שימוש דומה למטרות האחרות שלה. המחיר השלישי – הוא הקרע הפנימי בתוך הצבא, יצירת הבדלי מעמדות בין קבוצות שונות, הכנסת מחלוקת לתוך יחידות וצוותים שאמורים לפעול מתוך אחווה ורעות".
ראש המל"ל לשעבר ממשיך ופורס את הנזקים מההתנהלות הקלוקלת. "המחיר הרביעי הוא הפגיעה באמון של הציבור במערכות הללו והמחיר החמישי הוא הפגיעה בכשירות. כל אחת מההשלכות מייצרת אתגר לא פשוט לדרג המדיני ולראשי מערכות הביטחון. קל להרוס. קשה לבנות מחדש".
עד כמה מדובר באיום אמיתי על שלימותה של המדינה?, האויבים שלנו מסביב רואים את מה שקורה ומוחאים כפיים. אפילו מציינים שישראל במשבר שמעולם לא ידעה כמותו ומזכירים דברים שביטחוניסטים לשעבר אומרים. איך אתה חי עם זה?
"נצראללה מאמין באמת ובתמים שהחברה הישראלית כיום היא חלשה מאחר שהיא מסוכסכת, מפולגת ונעדרת חוסן ויכולת עמידה מול מאבקים חיצוניים שישחקו אותה. כבר בשנת 2000, בנאום המפורסם שנשא בעיירה בינת-ג'בל בלבנון, הוא דימה את חוסנה של ישראל לחוזק של קורי עכביש. כך הוא אמר אז (ציטוט): 'ישראל הזו, שבבעלותה נשק גרעיני ומטוסי המלחמה החזקים ביותר באזור, היא למעשה חלשה יותר מרשת קורי עכביש…'
ישראל נראית חזקה מבחוץ, אך קלה להרס והכנעה, כמו קורי עכביש. …החברה הישראלית לא תעמוד בעוד מתקפות טרור, פיגועים וקטיושות. החברה הישראלית עייפה ממלחמות ואין לה האיתנות והחוסן לעמוד במאבק דמים ולספוג נפגעים' .
אין ספק שכיום הוא שואב עידוד מהקרע הפנימי ומהמשבר שאנו חווים. במיוחד מכך שהמשבר הזה נוגע גם במערכת הביטחון ובמערכות חיוניות של ישראל. זה מחזק אצלו את תפיסת "קורי העכביש" ונוסך בו תקווה שישראל תקרוס מבפנים".
יהיה אפשר להכניס לבקבוק את השד חזרה?
"בשום אופן אין להתייאש. חג הסוכות, שאנחנו בערבו, מחייב אותנו לזכור מאיפה התחלנו את המסע כעם – "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל". אנחנו אומה השבויה בידי ההיסטוריה שלה. כל מה שנדמה לנו שאנחנו מחדשים, כבר היה בהוויתנו הלאומית. בספרי ההיסטוריה שלנו רשומות מלחמות פנימיות מרות. צלקות הריבים הללו נישאות בגוף האומה, פצעו את נפשה. ואחרי כל זאת – עם ישראל חי. ידענו למצוא את השימוש החיובי שבמחלוקת. הודות לתכונות שניטעו בנו משחר היותנו לעם, מצאנו את הדרכים לקיים אחדות מתוך מחלוקת. רובו המוחלט של הציבור מודאג מהמצב שנוצר, הוא מעוניין לשמר את האחדות. זהו בסיס איתן לאופטימיות. אסור להתייאש ואין לחסוך במאמצים".
רגע לפני סיום, אנחנו גם משחילים שאלה אחת בדבר ההתנהלות הישראלית בנוגע ללחימה הרצחנית על אדמת אוקראינה.
מנקודת מבטך על אוקראינה, ישראל נוהגת בחכמה בכל הקשור ללחימה שם?
"אני סבור שהמדיניות הישראלית מאוזנת ונכונה" הוא אומר בקצרה.
ממשיך לתרום
מתי נראה אותך בפוליטיקה?
בן שבת: "מה שחשוב לי הוא להמשיך לתרום למדינה, לחברה, לחינוך, לחיזוק הערכים והעוצמה הרוחנית".
מסר לסיום?
"מייק פנס – סגן נשיא ארה"ב לשעבר אמר על ישראל לפני כשנתיים (ציטוט): 'בכל כך הרבה מובנים ישראל היא הנס הזה, הנווה שצמח במדבר. אני מאמין שזו תוצאה של העשייה והתבונה של עם ישראל, אבל אני גם מאמין בכל ליבי שזוהי עדות לחסדו של אלוקים, שלפני אלפי שנים הבטיח שיחזיר את עמו לארץ הזאת ושהעם ישגשג בה'. על כך אין לי אלא להוסיף – נֵצַח יִשְׂרָאֵל, לֹא יְשַׁקֵּר".
