ימים מאתגרים אלה מעלים אצל כולנו לחץ, חרדה ודאגה, גם אצל ילדינו. לעיתים אנחנו לא מספיק ערים מה וכמה הילדים שלנו קולטים מהמידע ששומעים בבית ומחוצה לו וכיצד הם מפרשים אותו.
ילדים שומעים הכל, גם אם לא מגיבים בצורה הנראית לעין. הם קולטים מעבר למילים, את טון הדיבור, את שפת הגוף, את הדאגה והלחץ בו נמצאים ההורים ומבינים שיש מצב חירומי גם אם לא בהכרח מבינים אותו לעומקו. אז מה עושים?
דמות ההורה כמקור לחיקוי והשפעה
כמו בשגרה, כך גם במצב חירום, להתנהגות ולתגובות של הורים בכל זמן יש השפעה גדולה מאוד על ילדיהם. הם צופים בהוריהם ורואים בהם דמות משמעותית, עוגן של בטחון ויציבות. חשוב שתהוו עבור ילדיכם דמויות מרגיעות, יציבות ובעלי שליטה במצב.
כשאנו כהורים מרגישים חוסר אונים ובהלה, אין אנו מסוגלים לספק לילדינו את הביטחון הדרוש להם ואפילו עלולים להחריף את החרדה בה הם מצויים. חשוב שנעביר מסר שמולם עומד מבוגר אחראי ואכפתי, שיכול לשמש כתובת עבורם להתייעצות, הרגעה וסיוע.
חיזוק יכולות התמודדות טבעיות של הילד
לילדים יש באופן טבעי יכולות התמודדות: סקרנות , צורך במשחק, דמיון וצורך להזדהות עם גיבורים, במובן מסוים, "לקחת חלק במלחמה".. למרבית הילדים, במיוחד לצעירים שבהם, גם אין זיכרונות טראומטיים שעלולים להפחיד אותם ולשתק אותם מפעילות והתמודדות במצב הנוכחי. לכן יש לגייסם, להפעילם ולשתפם, לתת להם תפקידים ומשימות בבית בהתאם לגילם ויכולותיהם.
חשיפה מבוקרת לאמצעי התקשורת
ערוצי הטלוויזיה, תחנות הרדיו ואתרי האינטרנט מספקים לנו אינפורמציה מידית וחשובה. יחד עם זאת רצוי למנן ולאזן את צריכת המידע, לדוגמה, באמצעות צפייה בתכניות המיועדות לילדים ומפיגות מתח. יש להקטין את החשיפה של ילדים בעיקר צעירים למראות קשים המשודרים בתקשורת.
שימור השיגרה
ככל שנוכל לסייע לילדים לשמור על שיגרה רגילה, כך נחזק את יכולת הילד לגייס כוחות התמודדות. יש לנסות במידת האפשר ליצור הזדמנויות לילדיכם להיפגש, לשחק ולדבר עם חבריהם. ובביתכם צרו אוירה נעימה, המעיטו את הצפיה בחדשות והרבו במשחקים משותפים.
הכרה בצורות שונות של התמודדות
אנשים שונים מגיבים בצורות שונות בשעת חירום. חשוב להכיר את אופני ההתמודדות של כל אחד ולשאוף להרחיב את מגוון התגובות. שימוש באופני התמודדות מגוונים (כגון: לדבר על המצב, לצייר מה מרגישים, להתעלם ולהתנהג 'כרגיל', להיות עם חברים, לבכות, לעסוק בפעילות גופנית ועוד) תורם ליכולת ההתמודדות.
שנו את הפרשנות
צבע אדום הוא הגנה ולא סכנה. הבנה זו אמנם לא מונעת את הבהלה לרעש האזעקה אבל היא יכולה לעזור להירגע מהר יותר. הסבירו לילידכם כי צבע אדום שומר מפגיעה כפי שרמזור אדום מונע תאונה.
תרגלו נשימות עם ילדיכם
"נשימה" ו"נשמה" הן בעלות אותו שורש, ונאמר כי הנשימה מבטאת את מרכז הבריאה.
תרגול נשימות עמוקות היא שיטה מוכרת ומוכחת של הרפיה עבור ילדים ומבוגרים. תרגלו עם הילדים לשאוף ולנשוף בקצב איטי כפי שמתואר מטה ושמשו דוגמא אישית.
נשימה איטית הינה נשימה נינוחה ונעימה אך איטית יותר מאשר קצב הנשימה הרגיל שלנו. קצב נשימה רגיל נע בין 12-18 נשימות בדקה. בתרגיל זה ננסה לנשום בקצב של 6-8 נשימות בדקה:
- קחו לכם ולילדיכם קשית,
- החזיקו את הקשית בפה, הכניסו אויר דרך האף והוציאו אותו דרך הקשית, הכנסת אויר לא מאומצת והוצאת אויר איטית ורציפה.
- פשוט תנו לאוויר להיכנס בעזרת נשימה מעט עמוקה יותר מהרגיל.
- הניחו שתי ידיים על הבטן, ושימו לב כי בזמן הכנסת האוויר הבטן מתרוממת ולא בית החזה.
- הוציאו את האוויר באיטיות, משך זמן הוצאת האוויר יהיה בערך כפול ממשך הכנסת האויר.
תרגלו יחד נשימה זו כחמש דקות. בתום התירגול שימו לב לתחושות בגוף, האם אתם יותר נינוחים? יותר רגועים? שתפו את בני משפחתכם בתחושותיכם.
הרבו בגילויי חיבה , קירבה והנאה משותפת
חיוך, ליטוף, חיבוק, מילה טובה מרגיעים ומקנים לילדים תחושת שייכות. דווקא במצבי דחק, חשוב לצחוק וליהנות יחד. כוחנו באחדותנו, המשאב המשפחתי-חברתי הינו זמין ויעיל לרווחת כל בני המשפחה. הקפידו על ארוחות משותפות, תפילה משותפת ובמשחקי חברה שונים.
העניקו חום ורוגע לילדיכם אך אל תזלזלו בתחושותיהם. חשוב שהמסר יהיה "אנו כהורים התגברנו על מצבים כאלה בעבר, וגם עכשיו-ביחד "נתגבר".
שימו לב כי ילדים מבטאים את תחושותיהם בצורות שונות. יש לקבל שוני זה ולדעת להגיב בהתאם. תחושות ותגובות אלה הן לרוב בריאות ונורמליות למציאות הלא נורמלית.
יחד עם זאת, לעיתים ילדים מראים תגובות חריגות מתמשכות וקיצוניות. במקרים כאלה מומלץ לשקול פניה לסיוע של אנשי מקצוע.
הכותבת הינה עובדת סוציאלית ראשית בקופת חולים מאוחדת