דווח על וידאו זה
אלפים השתתפו בעצרת תפילה וזעקה ואמירת סליחות בהיכל בית המדרש 'דברי שיר' ברחוב זכריה בבני ברק בראשות המרא דאתרא הגאון הגדול רבי יהודה אריה דינר שליט"א שעבר לפני התיבה בבכי מר, במעמד מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א שהגיע להשתתף במעמד ובעקבות הצפיפות נשאר ברכבו בין האלפים שעמדו ברחבת בית הכנסת לכל אורך רחוב זכריה פינת ר"ע, האלפים זעקו בתפילה במעמד הסליחות, עין לא נותרה יבשה.
לאחר אמירת הסליחות המרא דאתרא הגאון הגדול רבי יהודה אריה דינר שליט"א נשא דברי חיזוק , בדבריו אמר: "אחרי מלחמת עולם הראשונה, סיפר מרן המשגיח רבי חצק'ל זצ"ל, שהחפץ חיים אמר שעכשיו נגמרה המלחמה הקטנה, עוד מעט יהיה מלחמה גדולה, כך ר' חצקל אמר בשם מרן הח"ח, ישב שם הרה"צ ר' שלום שבדרון זצ"ל, והוא שאל את המשגיח מה החפץ חיים רצה וכי הוא רצה להפחיד אותנו, אנחנו יודעים מה שהם עברו במלחמת העולם הראשונה, הח"ח סתם רוצה להפחיד אותנו?
אמר המשגיח רבי חצקל זצ"ל אתם לא מבינים מה החפץ חיים רצה, הוא רצה להגיד אחרי שהיה מלחמת עולם הראשונה, אנחנו יודעים כמה יהודים ה' ירחם, מה עבר שמה, התחילו להגיד שחלילה איפה ההנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל, התחילו כל מיני ניסיונות.
הסביר רבי חצקל פשט בחפץ חיים, שלכן הח"ח רצה להגיד לנו עכשיו מתחיל המלחמה חלילה נגד אמונת השם, עכשיו צריכים להתחזק באמונת השם לדעת שהכל מלמעלה, אין אדם מרים ידו למטה עד שמכריזים עליו מלמעלה שכל מה שקורה לנו זה הכל בציווי מתוקתק מלמעלה, אדרבא צריכים עכשיו להתחזק באמונת השם."
"לפני כמה שבועות שמעתי סיפור וזה ממש מתאים לזה, שראש ישיבת קול תורה ר' יונה מרצבך זצ"ל, פעם הוא יצא מהבית בבוקר, היה שמש והוא הלך לישיבה ואמר שיעור, אחרי מנחה הוא יורד וגשם בירושלים, פתאום באמצע קיץ גשם גשם, מחכה מחכה, אולי יש איזה טרמפ מישהו יקח אותו, והוא מחכה, פתאום מגיע אוטו ושואל אותו ראש ישיבה רוצה ללכת הביתה, הוא אומר כן כן.
אז הוא נכנס לאוטו ואברך אומר לראש הישיבה, איזה השגחה פרטית כאן, בכלל לא כיוונתי לבוא לפה, עברתי פה ברחוב הזה בטעות, טעיתי, ואני רואה שמן השמיים, איזה השגחה פרטית יש לראש הישיבה, שאני באתי פה בלי כוונה, ועל ידי זה הצלתי את הראש ישיבה מכל הגשם, אמר לו הראש ישיבה ר' יונה מרצבך, אתה רוצה לשמוע עוד סיפור של השגחה פרטית?, כן כן ראש הישיבה.
אני יספר לך בדיוק לפני שבוע אותו דבר באתי לישיבה להגיד שיעור בבוקר היה שמש, אחרי מנחה אני יורד יורד גשם ומחכה ואף רכב לא עבר, רצתי לתחנת אוטובוס כדי לפחות לחכות תחת הגגון של האוטובוס נגד הגשם, הגגון היה מפוצץ, לא היה שייך להכנס תחת הגגון, עמדתי בחוץ סחוט סחוט.
ולא רק זה בדיוק באותו יום האוטובוס הגיע רבע שעה מאוחר, אז אני מחכה תוך הגשם ככה חצי שעה סה"כ, הייתי סחוט סחוט, באתי הביתה סחוט סחוט, עד כאן הסיפור.
אמר לו האברך ראש הישיבה לא היה רכב, איפה יש כאן השגחה פרטית, אמר לו ראש הישיבה: אתה לא מבין?, למעלה היה כתוב שאני חייב להיות רטוב תוך תוכו, הקב"ה הביא גשם, הקב"ה הביא שאף רכב לא יבוא, והקב"ה הביא שהתחנת אוטובוס תיהיה מלאה שאני לא יוכל להכנס לתחנת אוטובוס, והקב"ה הביא את האוטובוס רבע שעה מאוחר כדי שאני אהיה רטוב, גם זה השגחה פרטית.
אז אמר לו אנחנו חושבים השגחה פרטית הכל פיקס, איזה בעל מופת הצלתי הרווחתי זה השגחה פרטית, אם קורה משהו לא טוב כנראה חסר, אדרבא, אנחנו יודעים זה החיזוק, קראנו כולם היום בבוקר בפסוקי דזמרה ה' איש מלחמה, וקראנו את אז ישיר, הקב"ה אתה יכול, אתה יכול לקחת כל המצרים תוך היום, נו הקב"ה אתה לא יכול לעשות לכל הערבוצ'ים האלו,,, בטח הקב"ה יכול לעשות, הוא לא רצה, זה בדיוק."
"אנחנו מצטערים, אנחנו בוכים עם אחינו בני ישראל מאות מאות ה' ירחם, ואלפים פצועים, אנחנו בוכים, אבל לדעת שכאן הכל הכל, לא כאילו אין לנו, זה בדיוק, זה היה הכוונה מה שקרה בדיוק מה שהקב"ה רצה, זה בדיוק מה שקרה, רק מה זה נוגע לנו?, לנו זה נוגע.
קל וחומר, אומרת הגמ' ביבמות אין הקב"ה מביא פורענות לאומות העולם, אלא בשביל ישראל, אם אנחנו רואים שגויים קורה משהו זה רק שאנחנו מתעוררים.
על אחת כמה וכמה שאחינו בני ישראל באמצע שמחת תורה, באמצע החג שעל זה כתוב קשה עלי פרידתכם, שכביכול אנחנו נמצאים בחדר יחוד עם הקב"ה רק הוא ועם ישראל, בתוך היום טוב הזה שמענו כזה בשורה, הכוונה בשבילנו."
"לא משנה מי נהרג, הוא יהודי, הוא מחלל שבת לא מחלל שבת זה לא נוגע לנו, אולי הוא תינוק שנשבה, זה חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם, אני חייב, הקב"ה רוצה משהו ממני, לא מראובן לא משמעון לא מלוי, ממני.
מה לעשות? כל היום שואלים מה להתחזק, כל אחד בעצמו מקבל משהו במשהו, אנחנו יודעים שכל חיזוק ברוחניות זה מליונים, אפילו רק אנחנו פה, כל אחד מתחזק או בלשון הרע או בכוונה בברכה, לבוא מוקדם לתפילה, או לומר מילה טובה לשני, לא חסר מה להתחזק, משהו קטנצ'יק, רק אני והקב"ה יודע. כל אחד בינו לבין הקב"ה, כמו היחוד שהיה לנו אתמול אני והקב"ה, כולנו מקבלים משהו קטן קטנצ'יק.
וה' יעזור, ה' יראה שאנחנו רוצים להיות טוב, רוצים להתחזק, ובעזר ה' יתברך כולנו נזכה בראשית השנה הזה, עכשיו זה פרשת בראשית, הוא ברא את העולם וכל מי שאמר לעולמו די, גם יאמר לצרותינו די ונזכה כולנו בקרוב ממש לעלות לירושלים הבנויה ברחמים גדולים, אמן."
צילום: דוד קשת וקול הלשון
אנו צריכים להתחזק באמונה שאין עוד מלבדו