גבאים רבים מרחבי הארץ התחבטו האם לערוך בשבת הקרובה 'קידושא רבא' לחתן בראשית, שלחו את השאלה למרן עמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין שליט"א, אשר השיב כי אפשר לערוך, אך לפני הקידוש ולאחריו יאמרו כל הקהל פרקי תהילים לישועת כלל ישראל
מתקפת הפתע הנוראית שנפלה עלינו ביום שמחת תורה, אשר זוועותיה עדיין לא נתפסים בשכל אנוש, הביאה עמה גם שאלה הלכתית-השקפתית, שכן כידוע המנהג הוא שהעולה לתורה בשמחת תורה לתחילת ספר 'בראשית' עורך קידושא רבא בשבת לאחר שמחת תורה – פרשת בראשית.
עשרות גבאים מרחבי הארץ, שהתחבטו בשאלה לנוכח המצב הקשה, והמלחמה המתחוללת בארצנו, האם ראוי לערוך את הקידוש בשבת הקרובה או שמא לא ראוי לשמוח ולעלוז בימים קשים אלה, כאשר אחינו בצרה ובשביה ובשדה הקרב.
השאלה שוגרה למרן עמוד ההוראה הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, אשר בימים טרופים אלה נדרש לענות מדי יום על עשרות שאלות קשות ומורכבות, עמוד ההוראה השיב, וכפי שהובא על ידי נכדו הרב חיים מלין בקו 'שיח יצחק', כי ניתן לקיים את מנהג ישראל ולערוך את הקידוש, אך בתנאי שלפני הקידוש ולאחריו יאמרו כל הקהל כמה פרקי תהילים, לישועת השבויים ולרפואת כל הפצועים ולישועת עם ישראל.
מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א הטעים את הדבר, כי בקידושא רבא רגיל מתוך האכילה והשתיה עלולים לבוא לפעמים לידי ליצנות וקלות ראש, וזהו דבר שאינו מתאים כלל וכלל בימים אלו, ולכן את עצם השמחה על גמרה של תורה ותחילת ספר בראשית ניתן לקיים, אך על ידי אמירת התהילים בסוף תפילת מוסף – לפני הקידוש, וכן לאחר הקידוש, המעמד מקבל תוקף רציני, וזכות התורה הקדושה, והשמחה בסיומה ובתחילתה, תגן בעד עם ישראל, אמר מרן הרב זילברשטיין.
לאור הפסק, ניתן לראות בלוחות המודעות ברחבי בתי הכנסת בארץ, בתחתית ההזמנה לקידוש על ידי 'חתן בראשית', שורה המודיעה כי לאור תשובתו של מרן הרב זילברשטיין יאמרו הקהל פרקי תהילים לפני ואחרי הקידוש לישועת הפצועים והשבויים.
