"מיד כשנכנסו לעיר חטפנו מכת אש ושני לוחמים נפצעו אנוש"

רב פקד יהב סימן, מפקד יס"מ לכיש, משחזר בראיון מיוחד ליוחאי דנינו ב'המחדש' את הרגעים הראשוניים של מתקפת הפתע של חמאס, במהלך שמחת תורה. "הרבה מהחברים שלי נהרגו" הוא אומר בפתח הדברים ומבקש להעביר תנחומים לבני המשפחות של חבריו והנפגעים הנוספים.

לאחר מכן, הוא משחזר את ההקפצה והרגעים שקדמו לה: בשעה 06:30 בבוקר, כתושב העוטף, התעוררנו מירי תלול מסלול בצורה מסיבית ולא שגרתית. הכנסתי את הבנות לממ"ד וכאחראי על יחידה מבצעית במרחב לכיש, הכנסתי את השוטרים לכוננות מיידית. כששמענו את היקף הירי, הבנו שזה משהו שונה ולא שגרתי ואכן בתוך דקות אחדות ממש קיבלתי ממפקד המרחב את הפקודה של חדירת מחבלים וכך הקפצתי את כל היחידה לאשקלון".

רפ"ק סימן, מספר על הרגעים בהם נפרד מהמשפחה, למרות שלא ידע אם ישוב עוד לביתו. "נפרדתי מהמשפחה, הבטחתי לשמור על עצמי למרות שלא יכולתי להבטיח דבר כזה ויצאתי לדרך חמוש באקדח בלבד. לאורך כל הזמן הזה אני עדיין לא מבין לאן אני הולך. לא דמיינתי שאנחנו נכנסים לאירוע בסדר גודל כזה.

יצאתי מנתיבות על ציר 34 לכיוון יכיני. בצד הדרך ראיתי רכבים שעברו ירי, שמשות מנופצות, גופות על הכביש, ואני מתחיל להבין באותו הרגע, שזה אירוע בסדר גודל אחר. נסעתי לאט לכיוון שדרות, כשמאחוריי היו רכבים של אזרחים שסימנתי להם לנסוע לאט יחד איתי. תוך כדי שאנחנו מתקרבים לצומת, זיהינו דמות שמסמנת לנו להתקרב, אבל שמרתי על מרחק, ואז עלה לי החשד שאנחנו באירוע חמור יותר ממה שאנחנו מכירים.

הדמות נכנסה לשדרות ואני חלפתי לכיוון היחידה לנקודת מפגש לקבל ציוד ומשימות. ליד יד מרדכי, שם הייתה נקודת המפגש, התנהל קרב מטורף, כשבדיעבד אני מבין שהמחבלים ניסו לכבוש את הקיבוץ והבסיס. תוך כדי, אני שומע בקשר את תחנת שדרות צועקת לעזרה. מפקד התחנה והשוטרים והייתי חייב לחבור לכוחות להתגבש כיחידה ולהציל אותם.

בצומת יד מרדכי, מחבלים פתחו לעברנו באש וירו טיל RPG. הכוח שהיה שם ניהל את הקרב מולם ואנחנו טסנו לשדרות לעזור לחברים שלנו. חוליית מחבלים חיכתה לנו בתחנת הרכבת בעיר ומיד כשנכנסו לכיכר הראשונה, חטפנו מכת אש. חילצנו לאחור, גיבשנו תמונת מצב וכוחות לא אורגניים חברו אלינו.

"התחלנו לנהל לחימה, כאשר 4 מתוך 8 מחבלים חוסלו ולצערי 2 לוחמים מיחידה מיוחדת מאוד נפצעו אנושות ולאחר זמן שילמו בחייהם. ניהלנו שם קרב שבסופו חיסלנו כמעט את כל המחבלים. היו שמונה, חוסלו שישה ושניים נעלמו במתחם הרכבת, כאשר מידי פעם הם משחררים צרורות ירי לעבר הכוחות ולא ידענו מהיכן.

במשך כל הזמן הזה תחנת שדרות תחת כיבוש ועשרות מחבלים בתוך העיר, כך שלא הצלחנו להגיע אליהם. קיבלנו החלטה להתחיל בסריקות ומיד ביציאה לשטח גילינו וסט עם כיתוב בערבית, כך שהבנו שייתכן והמחבלים נמצאים בקרבת מקום חילקנו את הכוח, לקחתי איתי שלושה לוחמים ושלחתי עוד זוג לאגף מלמעלה. סרקנו את השטח ואחרי 150 מטר נפתחה עלינו אש, מאחד השיחים הקרובים אלינו. במכת אש הזו, 2 לוחמים מתוך הארבעה נפצעים. ניהלנו לחימה, כשבמהלכה נזרקים לעברנו רימונים, אבל בסופו של דבר הצלחנו לחסל אותם ולחלץ את הפצועים".

רפ"ק סימן לא סיים את המטלות שלו בכך. "אחרי שחיסלנו את האירוע וניקינו את השטח, כוח ימ"מ כבר השתלט על המעטפת של התחנה ואני קיבלתי משימה נוספת: להיות אחראי על העיר ולסרוק אחר מחבלים נוספים. תוך כדי, נתקלנו במחזות מזעזעים, אזרחים ירויים בצדי הדרך, שוטרים על מדים מוטלים גם כן. היו עשרות אירועים שנתקלנו בהם, עד שכוח ימ"מ הצליח להשתלט על התחנה. רק לאחר שהשגנו שליטה על העיר, הגבנו על כל האירועים והתחלנו להחזיר אותה לשגרה מסויימת. צה"ל הגיע לכאן יממה וחצי אחרי הקרבות וכעת הם מתרכזים מחוץ לעיר".

אירוע חדירת מחבלים, אינו זר למפקד יס"מ לכיש, אבל להיקף כזה, איש לא ציפה. "נערכנו בהכנות ובאימונים לתרחיש חדירת מחבלים. זה משהו שידענו שיכול לקרות והתאמנו עליו, אבל ההיקף של האירוע הנוכחי, לא נתפס. כמויות המחבלים, התכנון, ההיקף של הדרך שהם עברו, מיישובי אשכול עד לקיבוץ יד מרדכי. התכניות שלהם שהיו עם מפות וציוד לשהייה ארוכה. כשהם חדרו ליישוב, הם השאירו תמיד עקב בקרקע, באופן שישתק את כוחות הביטחון מלהגיע אליהם. הם הביאו איתם מנות דם וציוד רפואי, באו מוכנים ממש ולהיקף הזה, פחות התכוננו. אבל בסוף, משטרת ישראל שילמה. יש לנו למעלה מ-56 הרוגים ומשטרת ישראל מנעה בגוף שלה אסון שיכול להיות גדול הרבה יותר" הוא אומר בעיניים מצועפות.

במהלך הלחימה בשטח, האדרנלין היה גבוה, אבל שעות לאחר מכן, הוא הבין שרק בחסדי שמיים, הוא צלח את ההיתקלויות והקרבות, שחבריו לנשק לא צלחו. "ברמה האישית אתה לא חושב באותה השעה על רגשות. היו בשטח מפקדים בכירים ביותר כמו ממ"ז ומפקד מרחב, כך שהרוח הייתה חזקה, אבל כשהשמש שוקעת, אתה מבין שהיה לך מזל גם בציר הנסיעה שהיה טבח, וגם בהיתקלויות ליד הרכבת. האירוע התחיל בשבת בבוקר, אנחנו חזרנו הביתה רק בראשון בערב. כשאתה מגיע ופוגש את הבנות והאישה, אתה מבין שהיה לך מזל" הוא מחדד את הסייעתא דשמיא לה זכה.

אחרי שהלחימה בתוככי היישובים שככה, לרפ"ק יהב סימן, יש מטרה: "אנחנו עושים הכל כדי לתת גב לתושבי האזור, ועושים הכל כדי שהצבא ישלים את המשימות שלו. אנחנו כאן, כדי שכל אזרח שצריך משהו, יקבל את המענה הנכון ואנחנו מגיבים להכל. עוזרים לחברת חשמל, לטכנאי בזק, לאנשים מבוגרים, והכל כדי שמי שבעורף יהיה לו למי לפנות וירגיש מוגן.

ככל שהמערכה תתרחב או שלא, אנחנו נהיה שם בשביל התושבים" הוא מבטיח בסיום דבריו.