היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, פנה לנציב שירות המדינה בעקבות מכתבו של שר המשפטים אמיר אוחנה שטען כי הוא אינו יכול להחליף גם את ממלא מקום פרקליט המדינה.
"מדובר בפתרון ביניים, שיושם כבר בעבר – בפרק הזמן שארך כחודש וחצי בין סיום כהונתו של פרקליט המדינה הקודם, עו"ד שי ניצן, לבין מינויו של עו"ד דן אלדד לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה", כתב מנדלבליט.
לדבריו, "פתרון ביניים זה נובע מכך שסמכויותיו של פרקליט המדינה, להוציא מספר מצומצם, נשאבות מסמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה אשר אצל אותן אליו, ולכן בהעדרו של פרקליט מדינה קבוע או ממלא מקום לפרקליט המדינה – חוזרות סמכויות אלו באופן אוטומטי לידי היועץ המשפטי לממשלה. אין מדובר בשום פנים ואופן במינוי לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה ע"י היועץ המשפטי לממשלה, והצגת הדברים בצורה כזו היא שגויה".
מנדלבליט מתייחס גם לדברי שר המשפטים בנוגע למתן הסמכויות למ"מ מנכ"ל משרדו. "אין באמור לעיל כדי לגרוע כהוא זה מסמכויותיה של ממלאת מקום מנכ"ל משרד המשפטים, אשר פועלת בשיתוף פעולה מלא עם הנהלת פרקליטות המדינה לצורך קידום הנושאים הניהוליים הקשורים לפרקליטות. כך היה תמיד וכך ימשיך להיות".
מוקדם יותר שלח שר המשפטים אמיר אוחנה מכתב לנציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, בו הוא כופר בסמכותו של היועמ"ש למנות את עצמו כממלא מקום פרקליט המדינה.
הוא מציין כי לאור הנסיבות שנוצרו, מ"מ מנכ"ל משרד המשפטים, סיגל יעקבי, תישא באחריות הניהולית לכל גופי משרד המשפטים.
"אני כופר בסמכותו הנטענת של היועץ המשפטי לממשלה (להלן: היועץ), כפי שעולה במכתב ששלח היום להנהלת הפרקליטות, למנות את עצמו למ"מ פרקליט המדינה, ולשאת "באחריות הניהולית והמקצועית הכוללת לעבודת פרקליטות המדינה", מכתב שהוציא היועץ מבלי שנועץ ואף מבלי שיידע את הח"מ. היועץ איננו יכול לקחת לעצמו את תפקיד פרקליט המדינה, בהיעדר כל מקור חוקי לכך", טוען אוחנה.
לדבריו, "אנחנו עדיין חיים במדינת חוק. ריכוז סמכויות כזה, שנטל לעצמו אדם שלא פועל מכוח חוק (כזכור: אין חוק המעניק ומגדר את סמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה, ולא בכדי) אינו עומד בהלימה עם אף עיקרון העומד בבסיס שיטתנו המשפטית. הוא אף מעיב על האפשרות של בירור האמת בדבר נושאים הקשורים במה שמכונה "פרשת הרפז", שכעולה מדיווחים שונים בתקשורת, בין היתר ע"י העיתונאית איילה חסון – החל בעת האחרונה".
