על חבר כנסת מצופה להתנהג בהתאם למעמדו: לכבד את הכנסת, את סביבתו ולהתנהג בהתאם. מה קורה כאשר זה לא כך? למשל, חבר כנסת השתמש בביטויים בזויים, איים מילולית או פיזית על אדם, או סתם מזלזל בעבודת הכנסת ולא מגיע להצבעות.
כדי לענות לצרכים האלו, הוקמה בשנת 1984 ועדת האתיקה. במסמך בן 95 עמודים מפורטים במאות סעיפים ותתי-סעיפים כללי אתיקה שונים שעל חברי הכנסת לעמוד בהם. במקרה של הפרה, יש סמכות לוועדת האתיקה להתכנס, ולערוך מעין משפט לח"כ המפר, וביכולתה להטיל עליו סנקציות שונות, כגון נזיפה, הרחקה מישיבות הכנסת, שלילת רשות דיבור במליאה או בוועדות, איסור הגשת הצעות חוק, ובמקרים חריגים – שלילת שכר.
בשונה מוועדות אחרות, בוועדת האתיקה חייבים לכהן בכל רגע נתון שני חברי כנסת מהאופוזיציה. כך, בזמן ממשלת בנט-לפיד, התפטרו שני חברי הכנסת מהאופוזיציה (כיום הקואליציה) מחברותם בוועדה, ובעקבות כך הוועדה לא יכלה להתכנס או לקבל החלטות.
החלטות בולטות של ועדת האתיקה בעת האחרונה:
- החליטה לפני כשבוע להרחיק את ח"כ עופר כסיף מהכנסת ל–45 ימים ולשלול את שכרו ל–14 ימים, משום שהתבטא "באופן המקשר בין עולמות התוכן של השואה למדיניות הממשלה בעת מלחמה".
- הטילה בחודש מרץ עונש על ח"כ טלי גוטליב, לאחר שהאשימה את נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בפיגוע בירושלים בתחילת השנה. על גוטליב נאסר לדבר במליאה במשך שתי ישיבות, ובוועדות במשך שלוש ישיבות.
