מרן ראש הישיבה הגרמ"ה הירש שליט"א, מסר שיחת חיזוק לבחורי ישיבת נר זרח – עוצם ואמר כי "חובתנו בעת הזו – להתחזק בתורה, תפילה וביטחון בד' יתברך".
מרן שליט"א עורר במשאו על כך שחובה עלינו להתחזק בתורה, בתפילה וביטחון בד' יתברך שכל הקורה מגיע ממנו – המלחמה הפחדים והישועה, וצריך לדעת להתפלל בצורה פשוטה לקדוש ברוך הוא שיציל אותנו מאויבינו. כמו כן בדבריו הדגיש שכדי שהתורה תגן ותציל צריך לכבד את התורה ולא לזלזל בלימודה.
'המחדש' עם המשא המלא:
אנחנו באמצע מלחמה, אנחנו בני תורה צריכים לדעת כמה דברים, איך אנחנו צריכים לגשת לכל העניינים, מה לחשוב, מה לעשות, ר’ אייזיק שר זכרונו לברכה אמר כשהיה המלחמה בתש"ח, עת כזאת כשאנו עומדים ומתפללים לקדוש ברוך הוא ומקווים לישועתו, אנו צריכים לדעת מה הם הכוחות האמיתיים.
אנחנו צריכים כל הזמן שיהיה בדעתינו לחשוב מה הכוחות האמיתיים אשר בזכותם ינצלו כל העולם, זה כח הביטחון הכרה שלימה להתחזק שודאי הקב"ה יעשה מה שצריך לעשות, כח התפילה וכח התורה, זה שלושת הדברים האמיתיים שזה יגרום לניצחון. הביטחון שלנו, התפילה שלנו והתורה שלנו.
א. ביטחון. אומר רבינו יונה, שידע לבבו, אנחנו צריכים לדעת שהכל בידי שמיים בידו לשנות עתידים הקב"ה יכול לעשות הכל, לשנות הכל. הקב"ה ישועתך קרובה לבוא, לעשות שיהיה ישועה, ויבטח בד’ יתברך, אנחנו צריכים לבטוח בהקב"ה בכל עת צרה וחשיכה, לידע באמת וישועה כהרף עין, בכל מקרה אנחנו צריכים לדעת שהכל תלוי בהקב"ה שהכל עשה הקב"ה, הכל בא מכח הקב"ה וכל הבעיות והחזית שיש לנו זה הכל מהקב"ה, זה הכל, הקב"ה עושה שבתוך הפחד אנחנו נזכור שזה ממנו, לא מהאויב, ממנו. ונבטח בהקב"ה בכל עת צרה וחשיכה ולידע באמת שהוא רב להושיע מכל צרה וישועתו כהרף עין ועל כן נצפה לישועתו, זה הגדר של הביטחון, אנחנו צריכים לדעת שהכל זה הקב"ה, דבר רע חס ושלום זה מהקב"ה אני לא יודע אבל זה איך שהוא טוב לנו וזה לטובתינו, הוא אב הרחמן עלינו אף על פי שלפעמים לא רואים את זה, זה ביטחון, הביטחון עצמו גורם לפעמים לישועה, זה הדבר הראשון, ביטחון.
ב. תפילה. אדם צריך לדעת בשעת התפילה לכוון ולדבר לקב"ה, בבחינת כמה שאפשר להתקשר ברגש שהוא מדבר להקב"ה, כך להתפלל, ברגש שהוא מדבר להקב"ה, כלומר אפילו אדם מכוון בתפילה כל מיני פירושים אז כמו שמישהו אמר זה ללמוד תפילה, בתפילה צריך לדבר, להרגיש שאתה מדבר למלך, שאתה מבקש ממנו, כך אדם צריך לעשות את התפילה שלו, כך להרגיש שמדבר להקב"ה.
ג. תורה. תורה מגנא ומצלא, אנחנו צועקים תורה מגנא ומצלא, הגמרא מספרת ששאול היה רודף אחרי דוד המלך, בשעת הרדיפה היה מצב שדוד היה יכול בקלות להרוג את שאול, במקום להרוג אותו הוא חתך מהמעיל כדי להראות לו שהוא לא הרג אותו, היה יכול להרוג אותו, הוא חתך מהמעיל, אומרת הגמרא בזבחים המלך דוד זקן בא בימים ויכסוהו בבגדים ולא יחם לו, היה קר,כיסו אותו בבגדים ולא עזרו, הגמרא אומרת אומר ר’ יוסי בר חנינא כל מבזה את הבגדים סופו שאין נהנה מהם שנאמר והמלך דוד זקן בא בימים ויכסוהו בבגדים ולא יחם לו, אותו סיבה שהוא ביזה את הבגדים אז הבגד לא יחם לו, אומר ר’ איצ’לה מפטרבורג שכמו שבגדים מחממים כך תורה מגנא ומצלא, במה דברים אמורים, כשמכבדים את התורה, אבל אם מזלזלים בתורה כמו שדוד המלך זלזל בבגדים ולא יחם לו אז אצלינו גם כן, אם אנחנו מזלזלים בתורה אז הכח של התורה שאנחנו אמרנו שתורה מגנא ומצלא, זה כשלא מזלזלים בתורה, אם מזלזלים בתורה זה לא יציל, וזה בשבילנו דבר גדול מאוד, אנחנו סומכים על התורה שתורה מגנא ומצלא אבל זה תלוי בנו, צריך לדעת שאם בחור לא מכבד את התורה התורה שלו לא תגן עליו כבר. מה הפירוש לכבד תורה? שבחור מזלזל בסדרים או מאחר לסדר ומבטל בשעת הסדר הוא מזלזל בתורה.
אם ירצה ד’ בסיעתא דשמיא אתם הולכים עוד פעם למקום שלכם, לבית שלכם, לישיבה בעוצם, ואתם צריכים שם שמירה.
צריך לזכור שצריך את הביטחון, התפילה והתורה, התורה מגנא ומצלא, כל אחד צריך לדעת להיות מאוד מאוד חזק, לא לזלזל ולעשות דברים נגד הרצון של הקב"ה, חס ושלום. וזה דברים שקשה יותר קל לא ללמוד בזמן הזה, יש משהו חדשות שמאוד מעניינים, בחור רוצה לשמוע קצת את החדשות, צריך לדעת שזה יכול להיות קצת זלזול בתורה.
ר’ ישראל סלנטר אומר על עבודת ד’ הלא נודע שאדם לעמל יולד, ילחום מלחמת מצווה והחובה עליו להתייגע בעבודת ד’, לא רק לשמור מה שיצרו מניחו, ומה שקצת קשה לו הוא מזניח, מי שחי כך ולומד ומתפלל כך אין נקרא הוא עובד ד’ והוא נקרא חלילה פורק עול, וזה יסוד בעבודת ד’ יתברך לשמור ולעשות את מה שאין ליבו חפץ, מה שכל אחד צריך לדעת שעכשיו צריך את הזכויות שלנו, את המגנא ומצלא, צריך ללמוד גם כשאין ליבו כל כך ללמוד, גם אם קשה ללמוד ויש רצון לעשות משהו אחר, זה העבודה שלנו, ואז תהא התורה מגנא ומצלא בעזרת ד’.
(נכתב ע"י א' השומעים)
