כבר 20 ימים חלפו מאז שהחלה מתקפת הפתע של חמאס, זו שהובילה לרצח של למעלה מאלף וחמש מאות בני אדם, בהם חיילים, גברים, נשים, ילדים ותינוקות שאפילו אינם בני יומם. 20 יום שמתקפת הפתע, פערה פצע שלא בטוח שיוכל להגליד אי פעם.
באולפני התקשורת נערכים דיונים רבים בשאלת לקיחת האחריות. האם על ראש הממשלה להתפטר מתפקידו, או שמא דווקא על בעלי התפקידים הביטחוניים להרים ידיים. ליתר דיוק להניח את המפתחות. אבל לא רק אשמים יש כאן, אלא גם אנשים שהגיע הזמן לבקש מהם סליחה.
באירוע ציבורי שנערך באפריל 2016, יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן סיפק את אחת הכותרות שמזוהות איתו יותר מכל. "אם אני שר הביטחון, אני נותן לאדון הנייה 48 שעות: או שאתה מחזיר את הגופות (של החיילים) ואזרחים או שאתה מת". מאז חלפו הרבה מים בנהר, ליברמן היה שר ביטחון, חלפו לא מעט 48 שעות אבל נאדה. ליברמן לא חיסל את הנייה.
הגיחוכים על ליברמן היו רבים. היו? עד היום ליתר דיוק. בכל פעם שליברמן או אנשיו "מטיפים" כיצד יש להתנהל בעזה, כמעט כולם מזכירים להם שדיבורים לחוד ומעשים לחוד וה-48 שעות של הנייה יוכיחו זאת.
כשליברמן פרש ב-2018 ממשרד הביטחון, הוא הפנה אצבע מאשימה לנתניהו שנכנע לטרור לאחר שהסכים לתהליך ההסדרה מול החמאס. ליברמן הזהיר כבר אז: "אנחנו קונים שקט לטווח קצר, במחיר של פגיעה בביטחון הלאומי לטווח הארוך". שר הביטחון הפורש הצביע על הכסף הקטארי, שהיום מתברר כאחד המנועים בחימוש וארגון חבורת הנאצים מעזה.
האמת היא, שבאותם רגעים, היה נדמה שמדובר באיזו שירת ברבור של מי שלא הצליח לחסל את הנייה, אבל היום בדיעבד נראה שהגיע הזמן לבקש ממנו על כך סליחה. את תוצאות הלחימה בעזה, אנחנו לא יודעים עדיין וסביר להניח שייקח עוד זמן רב, אבל דבר אחד ברור: נתניהו, שהתהדר במשך שנים בתואר מר ביטחון, מתברר כמי שלא הבין כיצד מתנהל המקום תחת השמש. נתניהו מתברר כמי שלא הפנים כיצד מתנהלת המלחמה בטרור, למרות הספר שחיבר בשם הזה . מתברר כמי שהעדיף לשמוע לגנרלים שהגיעו מז'אנר אחיד, עם קונספציה ברורה.
על נתניהו והמלחמה שלו – שלנו – בטרור, יהיה עוד זמן רב לדבר. לנתח, לשאול על המחדלים שהובילו לשואת תשפ"ד, אבל עכשיו כבר אפשר להודות שכל מי שחשב אחרת וביקש להביע עמדה שאינה תואמת לגנרלים, הובס והושפל. זה היה עם ליברמן והנייה, זה קרה עם בן גביר והאסירים הביטחוניים וכך היה גם עם כל מי שהעז להשמיע דעה אחרת.
היום, אפשר גם לפרסם פרטים שנבדקו על ידי במשך תקופה ארוכה: ליברמן לא רק דיבר על חיסול הנייה, אלא אפילו אישר. על פי המידע שבידי, ליברמן אישר פעמיים את חיסולו של הנייה, אבל נתניהו מנע זאת.
אז, באותם ימים של ההתפטרות זה היה נראה מגוחך עד בלתי אמין בעליל לדבר על כך, אבל היום, במבט לאחור, כשמבינים את הקו הביטחוני של ממשלות ישראל בשנים האחרונות – שברובן עמד נתניהו בראשן – אפשר להאמין לכך בקלות והגיע הזמן לבקש סליחה מליברמן.
סליחה על כך שגיחכנו, סליחה שלא האמנו.
ואפרופו סליחות, עכשיו נותר רק לקוות שגם ליברמן יבקש סליחה על האמירה הכל כך קשה נגד החרדים והרצון להשליכם למזבלה במריצות.
מילה בסלע
מסכימה!!!
ותודה שאומרים את זה סוף סוף!!!!!!
יוחאי דנינו.
קודם כל אני נהנה מאד מכל הראיונות שלך. אתה 10.
אבל בחחית-עכשיו לא הזמן לדבר על נתניהו. לא הזמן לבקר. כי רק באחדות ננצח.
חוצמזה, לא מספיק הבנתי את בקשת הסליחה מליברמן
ולא היה פרפורציה בין בקשת הסליחה מליברמן שהיוותה משקל רב בפוסט הזה, לעומת כך שהוא זה שצריך לבקש סליחה, ועוד סליחה על התעמרותו בחרדים
בדיוק עכשיו זה הזמן. הנהגה לא מתפקדת חייבים להחליף עבר עכשיו.
זה לא הזמן לחפש אשמים – אמרו האשמים
עם כל הכבוד למר לברמן, לחסל את הנייה לבד לא היה תורם כלום, לא החזרת שבויים ולא חיסול החמס, אדרבא אולי היה גורם לעוד פיגוע או מטח רקטות.
נתניהו הביתה. נמאס כבר מהשפן הפחדן ומוג הלב הזה.