טור זועם: הקונספציה ביו"ש עלולה להתפוצץ לנו בפנים

יש גבול. או שבעצם אין. אין גבול להזיה.

כבר 27 ימים שמדינת ישראל נמצאת בלחימה עזה מול האויב הנאצי בגבול הדרום – חמאס, אבל בישראל ממשיכים להתעסק בנדמה לי. ממשיכים להתעסק במה שנדמה – להם – שהחזית היא אחת או לכל היותר שתיים. בדרום ואולי בצפון. אבל האמת היא שהחזית הלא ממש שקטה, זו שהולכת ומתחממת ביתר שאת, היא דווקא בתחומי יהודה ושומרון.

את מספר הפיגועים השקטים, כבר הפסקנו לספור. עכשיו זה כבר מגיע לפיגועים אלימים וקולניים. מסיקים תמימים שהופכים עד מהרה לזירת פיגוע קשה, משפחות יהודיות שמותקפות בידי רוצחים שפלים, נאצים מהגדה שמהללים ומשבחים את רבי המרצחים, נשבעים להיות מאנשיו של מוחמד דף וחבריו, מדברים שוב ושוב על הצורך בחיסול ישראל.

אבל בישראל כמו בישראל, נמצאים עוד באופוריה שאחרי מלחמת ששת הימים, לא מבינים שבעוד רגע, מחדל יום הכיפורים עלול חלילה להגיע ל-"גדה".

אתם יודעים מה? סליחה! נלחמים. אוהו נלחמים. נלחמים בחייל צה"ל שהגן על עצמו ועל משפחתו וירה למוות במחבל שמשפחתו לא מהססת להצהיר על תמיכתה בחמאס, כשהאבן עוד נותרה בידו הדוממת. נלחמים בפעיל ימין מוכר, שמאז תחילת המלחמה עסק בפעילות בחמ"ל מודיעין אזרחי והיה אחראי על ניטור רשתות והעברת מידע מודיעיני לכוחות הביטחון בזמן אמת. אם לא די במעצר שהגיע בפתע פתאום, מוציאים עבורו גם צו מעצר מנהלי לארבעה חודשים.

כן, נלחמים באנשי כיתות הכוננות שמסרבים לשתף מידע עם השב"כ, מחרימים נשקים למגינים היחידים שעל הגבעות, גם אם זה בניגוד לעמדת צה"ל והיד עוד נטויה. כן, נלחמים במפקד מחלקה במילואים שהודח מתפקידו לאחר שאחד מחייליו דרך נשק על מחבלים שביצעו לעברם ירי זיקוקים בכינון ישיר. נלחמים בקצינים וחיילים שמעזים לכבול את עשרות המחבלים ולהשפיל אותם, הדבר היחיד שבאמת גורם למחבלים לחשוב פעמיים. שורת מפקדים הועברו מתפקידם מאז תחילת הלחימה כולל מפקד הפלוגה בשל פעילות התקפית נגד טרור מקומי. הפעילות של הפלוגה הוגדרה על ידי הפיקוד הבכיר כ"נחישות יתר" ועל כן הודחו באמצע מלחמה".

האמת היא שיש עוד רשימה ארוכה של מקרים, אבל מספיק. הבנו את העניין. מי שלא הבין אלו דווקא ראשי הצבא, אלו ראשי זרועות הביטחון ששבויים עדיין באותה תפיסה שהובילה אותם לדמיין על השקט בעזה פינת סינגפור. אלו ראשי המערכת הביטחונית ששבויים באותה תפיסה הזויה ששוקלת להעניק כספים של דמי אבטלה לפלסטיניים שלא יכולים להיכנס לעבוד בישראל, רק כדי ש"הזירה לא תתחמם". אלו אותם ראשי מערכות שמתריעים מכך ש"עליית החשדנות בין יהודים וערבים בישראל מסכנת את היציבות בארץ".

בשבעה באוקטובר 2023, יום שבת קודש של שמחת תורה תשפ"ד, התנפצה האשליה בעזה עם למעלה מאלף וחמש מאות הרוגים, עם מאות שבויים ועם אלפי פצועים שפונו לבתי החולים. מה עוד צריך לקרות כדי שהמערכת הישראלית תפנים ותבין שדי. תבין שיש גבול למשחקים בחיי האזרחים היהודים ואין גבול ללחימה בטרור גם אם לשם כך צריך להשפיל, להילחם ולהביס את הטרור בשפה הערבית. בשפה שהערבים מבינים?!