הוועדה לביקורת המדינה קיימה היום דיון במצב מלאי החירום של מדינת ישראל בעת מלחמה. הוועדה בדקה האם שונו הכללים מאז דו"ח המבקר בנושא שקבע כי בידי משרדי הממשלה סמכויות מצומצמות בנוגע להיערכות למצב חירום ולתפקוד במצב חירום, היעדר אסדרה מתאימה בנוגע להיערכות לשעת חירום, פערים בין רמת המוכנות של המפעלים החיוניים לרמה הנדרשת והתאמת המלאים לגידול האוכלוסייה.
יו"ר הוועדה דרש שיכונס בהקדם שולחן עגול שיוודא שיש בידיו תמונת מצב מלאה בהיערכות כעת למצב, "משרד החקלאות ופיתוח הכפר בשיתוף עם משרד הכלכלה והתאחדות התעשיינים צריכים להקים שולחן עגול ולדון בסוגיות שעלו בישיבה. אנחנו בוועדת המשנה לביטחון נעקוב ונקיים דיונים בממצאים ובנתונים".
.
שר החקלאות לשעבר, ח"כ עודד פורר אמר בדיון: "נדרשתי לנושא סביב המלחמה בין רוסיה לאוקראינה משום שנוצרה מצוקה של חיטה. 90% מהגרעינים של ישראל הם ייבוא. יש זכור שלא מודבר רק בחיטת מאכל, אלא גם ב וכל של הפרות, התרנגולות ועוד שמגיעים מייבוא. אנו לא יודעים מה תהיה יכולת השתילה בעוטף ובצפון, והמדינה צריכה להיות ערוכה לייבוא וייצוא. מבדיקה שערכתי אתמול חקלאי העוטף קיבלו כבר 100% מהפיצויים. המספרים נקבעו בראשית שנות ה- 60 מבחינת המלאי הדרוש בארץ. כדי להכין תערובות המזון של בע"ח יש צורך בשמן תערובת והוא לא מוגדר כמלאי חירום".
ח"כ טלי גוטליב: "אנו נמצאים במלחמת קיום קשה מאוד של להיות או לחדול. בהערכה אדירה לחיילנו שעושים עבודה בלתי רגילה. יש להיזהר בכבודה של המדינה בזמן מלחמה. הדבר היחיד שמעניין את כולנו זה טובת המדינה, וחובתנו לבדוק כל הזמן האם יש מלאי מוכן לתרחיש רב-זירתי".
ח"כ יסמין פרידמן "יש פער בין מה שהמדינה אומרת לבין מה שאנו שומעים שעולה מהשטח. אנו מסתמכים על 90% חיטה מיובאת וצריך לחשוב על כך. המדינה צריכה להסתמך על עתודות שלה במזון".
יובל ליפקין, משנה למנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר "מלאי חירום שונה ממלאי שוטף והוא עומד בפני עצמו. הנושא עומד בראש סדר העדיפויות של המשרד. יש לנו הרבה תכניות רגולטוריות כדי לקדם את הנושא. בדוח המבקר לא ניתן למצוא דברים חסויים. במכרז עצמו יש גם נתונים שלא כולם חשופים להם".
אבי רמר"ז, ראש אגף בכיר ביטחון חירום וסייבר במשרד החקלאות "היתה עבודה של חשכ"ל שהוגשה בחודש מרץ, ומאז אנו מוציאים תכניות להשלמת פערים. בתרחיש הייחוס של מלחמה כמות החיטה היא מעל למה שאנו נדרשים, במספוא יש פער".
אבינועם ברוכים, ר' חטיבת מלאים אסטרטגיים ברח"ל "בכל 5 שנים אנו מפרסמים תרחיש ייחוס עדכני, ומעדכנים רמות מלאי לישראל. בשנת 2021 היה הדוח האחרון שיצא, אנו מחשבים בתוכו את גידול האוכלוסייה ושיקולים נוספים. יש לנו את כל החישובים ועושים עבודת עומק מול משרדי הממשלה תוך ניתוח עם יועצים. נוכח המלחמה הנוכחית קבענו תרחיש ייחוס עדכני רב זירתי, אתמול היינו במשרד אוצר במטרה לקדם את הגדלת המלאים. אנו מובלים יחד עם הגופים הרלוונטיים ומתעדפים הכנסת גרעינים. מלאי אסטרטגי לא נספר כמלאי תפעולי, אנו בודקים כל הזמן שמלאי אסטרגי קיים. לא נפתח מלאי זה ללא אישור 3 שרים. הבקשות מועברות וכל בקשה נבדקת, וממליצים לצה"ל לשחרר נהגי מיכליות קמח. בסמכות רח"ל להנחות את משרדי הממשלה להחזיק מלאי אסטרגי (מוצרי מזון חיוניים, גרעינים ומוצרים רופאיים), אנו לא מחזיקים ביצים, עוף ובשר. זה לא מתפקידנו. אנו במצב טוב מאוד ברמת מלאי המזון. כל יום אני מנטר את כל רמות המלאי במדינה, ואני מפרסם את הנתונים בדוח סודי לשר הביטחון והשרים הרלוונטיים".
בועז תורגמן, בעלים ומנכ"ל משותף בטחנות הקמח שטיבל: "יש לוודא כמה שיותר שחיטת החירום תאוחסן צמוד לתחנות קמח. נכון להיום היא מאוחסנת במקומות מרוחקים. וכן הקמח צריך להיות צמוד למאפיות. אנשים רגישים לגלוטן – סדר גודל של חצי אחוז מאוכלוסייה ויש להם פתרונות של קמחים עבורם. כיום המכרז להחזקת מלאי חירום מבוסס על חיטה מקומית, היא מאוחסנת ברובה מחוץ לתחנות הקמח. צריך לצאת מהקונספציה שמבוסס על חיטה מקומית. חיטה מקומית היא טובה כשהיא מיומנת עפ"י סוגים שונים. אך אם צריך לייצר לחם רק מחיטה מקומית, תהיה בעיה. אנו נדרשים לבדוק את כל היבול מחדש בעת הוצאת החיטה לתחנות. כמו כן אוניות חוששות להתקרב לישראל בעת מלחמה, יש לנו בעיות עם כך ומבקשים את עזרת הממשלה. גם בתחום יבואני מספוא יש לנו את אותה בעיה. הרבה נהגים התגייסו בצו 8, הנהגים הם ייעודים ויודעים להפעיל את הכלים. נבקש שבשעת חירום הנהגים שלנו יהיו מרותקים לתחנות הקמח".
