אחדות? אחיי מימין, תפסיקו להתלהב – בשמאל מוכרים לוקשים

כשבחוץ הכל סוער, אני רוצה לדבר איתכם על שנאה, פילוג, מלחמת אחים וכל מה שרע בינתיים. אם תרצו, אפשר לכנות את זה גם אחדות. אחדות נוסח שמאל.

עם פרוץ הלחימה העזה (תרתי משמע) לפני כחודש ימים, ישראל עצרה את ליבה, כולם הבינו שאי אפשר עוד ומה שהיה לפני השביעי באוקטובר 2023, הוא לא מה שאחרי.

הטרגדיה הכתה בנו ופילחה את ליבנו כחץ, השבר הגדול פקד את כולנו והציפייה הייתה שיהיה פה רק טוב. שהשבויים יחזרו, שהנעדרים יגידו 'היי, הנה אנחנו' ושבכלל מישהו יעיר אותנו ויאמר לנו שהכל היה רק חלום רע.

המציאות כמובן התנפצה לנו בפרצוף, אבל לא רק החלום הזה התנפץ, אלא גם חלומו של הימין. הימין שחלם על אחדות, הימין שמאמין בצדקת דרכו הפוליטית אבל הבין בבגרות ואחריות, שעכשיו הזמן להרכין ראש ולהתאחד עם כל עם ישראל, שוב נפל שבי עם מילת הקסם אחדות.

עזבו לרגע את כתבות ההלל והשבח על גיבורים שמסרו נפשם ביום הטבח להציל עוד נפש יהודי, כמו יאיר גולן ונועם תיבון, בזמן שאת אלמוג כהן מעוצמה יהודית שכחו. עזבו את זה, אני מדבר על הרבה מעבר לכך.

השבוע, בישיבת הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, אירע מקרה חמור. יושב ראש הוועדה בהווה ויו"ר הכנסת בעבר מיקי לוי, תקף בברוטליות את חברי פורום קהלת בכך שהם אשמים בפרוץ המלחמה. הוא אפילו התהדר בכך שהוא לא ירשה להם לדבר בוועדה שבראשותו וציין שכך ראוי גם ביתר הוועדות.

כן, לא טעיתם. מיקי לוי, הבריון השכונתי שהרס ניפץ וחילל את כבודה של הכנסת בתפקידו כיו"ר, האיש ששבועיים אחרי שהפך לחכפ"ש איים על חבר מפלגתו בבקבוק לראש, האיש שבהיותו יו"ר כנסת רמס את כל מי שרק אפשר, מצא את האשמים בפרוץ המלחמה: פורום קהלת. אני לא בא להגן עליהם או לחוות את דעתי על הפורום הזה, אלא על הבריון שניהל את הדיון ושנאת הימין בקעה ממנו גם אם ניסה להסוות אותה.

לוי הוא לא היחיד. בזמן שאלפי חיילי מילואים המתגוררים ביו"ש מוכנים למסור את נפשם ולא מעט מהם חוזרים הביתה רק בארונות, האלוף במיל' ישראל זיו (אחד הכוכבים מהכתבות המפנקות שהזכרנו) איש שמאל מובהק מצא גם הוא את האשמים: המתיישבים.

השבוע הגיע גם תורם של "הכספים הקואליציוניים לחרדים" לעמוד על המוקד. המילה הגסה הזו של כספים קואליציוניים בטח עם תוספת המילה חרדים מרעידה את לבבות הציבור החילוני. כן, זה נשמע מפחיד, אבל אפשר לתרגם את זה גם אחרת: תשלום למורים ומורות שהחלו ללמד השנה על דעת הסכם שכר חדש שנחתם איתם ועכשיו בחסות המלחמה, יש בתקשורת מי שמנצל את הימים הרגישים כדי להשפיל את הציבור החרדי, לרמוס אותו עוד ואם צריך, אז שהמורות והמורים החרדיים ישלמו את המחיר.

אפילו גנץ הממלכתי, גילה את קלונו בציבור כשמיהר להודיע כי יתנגד לתשלום הזה, רק כדי לזכות בעוד מחיאות כפיים. עכשיו רק תדמיינו לרגע מה היה קורה כאן אם המדינה לא הייתה מעבירה כסף למורים ומורות מהמגזר הכללי בגלל שיש מלחמה. כן, כן. דווקא בזמנים רגישים של לחימה, מצב של אי ודאות, בשם ה"אחדות" בתקשורת החלו לחגוג על הסחטנות החרדית.

אני בטוח שכולכם גולשים וצופים רק ב'המחדש' אבל מי שהאזין לכלי תקשורת אחרים, יכול היה לשמוע בצל הדאגה לאחדות, את השנאה הנוטפת כלפי הממשלה. כתבה אחרי כתבה עם המשפחות השכולות או המפונות, שמספרות על הממשלה הרעה והקיצונית, על משרדים מיותרים, מדינה שכדאי לעזוב וממשלה שלא מתפקדת. ממש אחדות ולתפארת התקשורת בישראל.

אני יכול לתת עוד דוגמאות רבות על רדיפה תקשורתית בשם האחדות, אני יכול לדבר על שר האוצר שמוכפש באופן שיטתי רק בגלל זהותו הפוליטית ועל עוד אלף ואחת הזדמנויות לדבר על אחדות ובאותה נשימה להסית כלפי הימין.

אתם מבינים לבד שאם ראשי ועדות הכנסת גפני ואייכלר, או השרים החרדיים מיכאלי ומרגי, או השרים בן גביר ווסרלאוף שלא נחים לרגע ועושים הכל כדי להעביר כספים למי שצריך ולטפל במי שזקוק, היו מגיעים מזהות פוליטית אחרת, המחמאות להתנהלותם היו מופיעות בכל כלי תקשורת, אבל בשם האחדות המזוייפת הזו, אנחנו שומעים רק שנאה תהומית שלא מסוגלת להישמר למועד אחר.

ועכשיו מילה אחרונה: בתקשורת הכללית יש מי שמדבר על המהפך ביחס של העולם מאהדה לישראל לאהדת חמאס. הם באמת ובתמים לא מבינים איך זה יכול להיות והאמת שהם צודקים, אבל כדאי רק שיביטו במראה וישאלו את עצמם איך יכול להיות שמדיבורים על אחדות, עברו להסתה, שיסוי, שנאה ופילוג.

ואתם אחיי מימין, כדאי שתפסיקו להתלהב ולהרכין ראש כל פעם שמדברים על אחדות. לפעמים זו רק סיסמא שמאחוריה לא עומד דבר.