בעקבות שאלות רבות שהגיעו אל שולחנו של מרן הראשון לציון הגרש"מ עמאר כיצד ינהגו משפחות שפונו מבתיהם עקב המלחמה ושהים בבתי מלון האם ידליקו נרות חנוכה בברכה.
על כך פסק הראשון לציון במכתב שמיוחד שנשלח למפונים כי יש להם להדליק בברכה בבתי המלון.
בפתח מכתבו כותב הראשון לציון: "לשאלת רבים מאחינו בני ישראל מדרום הארץ ומצפונה, שלרגל המצב אשר שבט יהודה בדוחק ובצער, מפני חמת המציקים אויבי ה' ומשנאיו, הקמים על בניו אהוביו במרד ובמעל באכזריות נוראה, ומצהירים השכם והערב לאמר, לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד ח"ו, עפ"ל וחרבם תבא בלבם וקשתותם תשברנה, ויהיו כמוץ לפני רוח, ומלאך ה' דוחה, יהי דרכם חשך וחלקלקות ומלאך ה' רודפם, ויפלו ולא יוסיפו קום.
ולעת עתה שקלו כל האחראים על ביטחון העם, להעבירם מהמקומות הסמוכים לסכנה ולהביאם למקומות שקטים יותר, ובאורח ארעי הם שוכנים בבתי מלון וכיוצ"ב, הקב"ה ירחם על עמו ועל נחלתו וישיב בנים לגבולם.
והנה חנוכה הגיע ושואלים כדת מה לעשות בהדלקת נרות חנוכה. למעשה אין כאן דין אכסנאי שבדרך כלל באו שמה משפחות שלמות איש וביתו באו.
והנה אם ניתן ע"י המלון היתר להדליק בחדרים במשך חצי שעה, ויבקשו מהם שזה יהיה בנוכחות המשפחה שישהו בחדר חצי שעה, ולא יצאו עד שיכבו את הנרות, מה טוב וגם נעים.
ואם יאסרו מחשש של שריפות ח"ו, יש לבקש מההנהלה שיכינו כמה מקומות בחדר האוכל, ולכל משפחה תהיה חנוכיה, וטוב שיהיה עם שמן זית להידור, וכל ראש משפחה יעמוד עם משפחתו ליד החנוכיה שלו ויברך כל הברכות וידליק איש וביתו.
במכתבו מוסיף פוסק הדור: "עוד יבקשו לשים חנוכיה בבית הכנסת שבמלון, וכל צבור שמתפללים שם, יכבדו אחד מהם שידליק בשביל כולם עם ברכות, וההדלקה תהיה בין מנחה לערבית, ולא יעזבו את המקום עד שיכבו את הנרות אחר חצי שעה. ואם א"א להם להמתין זמן רב, יכבו אחר סיום תפילת ערבית".
בדבריו קרא פוסק הדור, "אני מבקש מכב' הצבור הקדוש שבשעה שמדליקים יכוונו בדעתם גם על החטופים והשבויים, שהקב"ה יאיר אורם ויוציאם מאפלה לאורה ומשעבוד לגאולה, ויקיים בהם דברי הנביא ישעיהו ע"ה: ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם. ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה. וכן יתפללו על כל עם ישראל ובפרט על החיילים שהקב"ה יגן עליהם, ויפרוש סוכת שלומו על ראשם, וְיַדְבֵּר שונאינו תחתיהם, ויתן רפואה שלמה לכל הפצועים עם כל חולי עמו ישראל, ונתבשר בשורות טובות מארבע כנפות הארץ ונאמר אמן". בברכת התורה המצפה לישועת ה' ה' על עמו ועל נחלתו בשובה ונחת בב"א". מסיים הראשון לציון את מכתבו.
