מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2023 התשפ"ד 2023. 62 חברי כנסת תמכו בהצעה לעומת 53 שהתנגדו והיא תועבר לוועדת הכספים.
ההצעה מבקשת לאשר חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2023. הצעת חוק התקציב הנוסף תשקלל הן את הגדלת מסגרת התקציב לשנת 2023 בעקבות הצרכים הצבאיים והאזרחיים שהתעוררו בעקבות מבצע "חרבות ברזל", והן את הצורך בשינוי בתעדוף הוצאות הממשלה לעומת התקציב המקורי לנוכח אותן נסיבות. כל אלה יבואו לידי ביטוי בתקציב הנוסף שיבוא חלף חוק התקציב המקורי.
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי תקציב המדינה משקף את סדרי העדיפויות המתוכננים של הממשלה, ומתייחס לצרכים שהיא רואה לנגד עיניה במועד גיבוש התקציב ועל פי מיטב התחזיות שבידי הממשלה באותו מועד. התקציב מגובש מתוך ידיעה שתחזיות אלה לא ישקפו בהכרח את ביצועי המשק בפועל וכן את צורכי המדינה המשתנים, ומתוך הבנה שאין כוונה לשתק את יכולתה של הממשלה להמשיך לקבל החלטות ולקבוע מדיניות במהלך השנה – גם אם הם משפיעים על התקציב.
ביום ד' בסיוון התשפ"ג (24 במאי) 2023 התקבל בכנסת חוק התקציב לשנת הכספים 2023. ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) החלה מתקפת טרור רצחני שבעקבותיה החליט הקבינט המדיני ־ ביטחוני על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, והוכרז בצה"ל על מבצע "חרבות ברזל.
לנוכח האמור נדרשת הממשלה להוציא סכומים ניכרים, הן בשל הלחימה עצמה והן להוצאות אזרחיות הנובעות ממנה, אשר לא נצפו בעת גיבוש חוק התקציב המקורי ואישורו. סכומי הוצאות אלה מחייבים הן את הגדלת מסגרת התקציב והן שינוי בתעדוף ההוצאה הממשלתית אשר נקבע בחוק המקורי, בהתאם לשינוי הנסיבות כאמור.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג את ההצעה ואמר: "הכנו תקציב שלום שלא לקח בחשבון את המלחמה שנכפתה עלינו. אני קיבלתי החלטה על מדיניות כלכלית מרחיבה, זה נכון לכלכלה ונכון מבחינה לאומית, הקמת חומת ביצורים כלכלית ורשת ביטחון לכל הסקטורים במשק.
בהצעת החוק הזו יש תוספת של 30.5 מיליארד ₪ מתוכן 17 מיליארד לצרכי הצבא, והשאר לצרכים האזרחיים של המלחמה. יש כאן עוד 4 מיליארד ש"ח מתוך התקציב שאושר בכנסת במאי, שמוסטים לצרכים אחרים להתייעלות פנימית.
התקציב הזה משקף מדיניות כלכלית נכונה ומאוזנת. אזרחי ישראל יודעים שיש מדינה בשעת צרה שעומדת מאחוריך, ומצד שני איזונים, לא פופוליזם. אין ארוחות חינם ומה שאנחנו נוציא היום נשלם עליו עם ריבית בשנים הבאות.
תקציב מסכם סולם עדיפויות ערכי של חברה ובחברה דמוקרטית באופן טבעי ערכים נמצאים במחלוקת. ביקשתי להימנע עכשיו מהמחלוקת הזו מכיוון שאנחנו במלחמה. לא הכנסתי את סדר העדיפויות שלי אישית כשר אוצר, קבענו קריטריונים קשיחים טכניים לחלוטין."
ח"כ נעמה לזימי: "כולנו יודעים מה זה עוגה תקציבית. גם כשמגדילים אותה, בטח נוכח מלחמה שמחייבת הוצאות נוספות לעורף, למאמץ המלחמתי – צריך קודם כול לדבר על המיצוי התקציבי בתוך המשרדים. לצערי, לא נעשה מספיק, בלשון המעטה, מול המשרדים הפיקטיביים, מול הכספים הקואליציוניים, ולכן מגיע אלינו גם תקציב קיצוצים."
ח"כ יולי אדלשטיין יו"ר ועדת חוץ וביטחון: "נעשתה כאן טעות חמורה. פרט לצורכי הלחימה נכנסו לתוספת התקציב הזה כל מיני דברים חלקם, מאוד קרובים ללבי דרך אגב, שלא קשורים ללחימה. עוד לא מאוחר לתקן. התקציב ירד עכשיו לוועדת הכספים להכנה לקריאה שנייה ושלישית, צריך להגיש שם הסתייגות שמורידה ממנו את כל ההוצאות שלא קשורות ללחימה, לטיפול במפונים, בחטופים ובכל הדברים המידיים. ההסתייגות יכולה להיות ממשלתית ויכולה להיות של ועדת כספים. ואז אם זה יקרה אני סמוך ובטוח שבשבוע הבא לא נראה פה מחזה של ויכוחים, ונראה כאן רוב של יותר מ-100 חברי כנסת שתומכים בתקציב הזה."
ח"כ אלעזר שטרן: "למה ראש הממשלה מביא לנו באמצע מלחמה 3.7 מיליון לשלם לעמותות שמקדמות פטור משירות בצה"ל? האחדות היא מרכיב בחוסן הלאומי תמיד, במצב הנוכחי אחדות היא אמצעי לחימה, היא רובה והיא שכפ"ץ. אבל האחדות מתחילה להתפורר, ליתר דיוק הממשלה מתחילה לפורר אותה, כמעט בכוח. היא מפוררת אותה בתקציב שמוגש פה".
