כשהיתה בת 11 היא התייתמה, אבל את הקשיים החלה לחוות הרבה קודם לכן. מיכל שמיסיאן גדלה בבית קשה. היא הילדה השמינית והצעירה, אביה היה מרוויח מעט מאוד והצליח בקושי לממן של הלחם שרכשו מדי בוקר כדי לשלוח את הילדים לגנים ולבתי הספר עם כריכים.
אמה הצדקת היתה עובדת, משברת את עצמותיה בעבודה כדי לפרנס את המשפחה. אבל אז היא חלתה ומטה לחמם נשבר. כשנפטרה, המשפחה החלה להתפרק. האחים עזבו את הישיבות והלכו לעבוד כי לא היה מי שיממן להם את הכביסה של הבגדים ואת דמי הכיס המינימליים ההכרחיים לבחור ישיבה. גם לא היה מי שידחך אותם לישיבות ויעודד אותם להתמיד בלימודים.
באותה תקופה, מיכל בת ה-11 די נזנחה. "הייתי חוזרת לבית ריק מאדם", היא מתארת במכתב הקשה שכתבה בימים האחרונים, "אפילו אוכל לאכול לא היה. רוב הימים הייתי נשארת ללא ארוחת צהרים…".
בצר לה היתה הולכת לחברה, אבל הבית שם לא היה בית בריא מבחינה רוחנית. מכשיר הטלוויזיה דלק בכל עת, והפגעים הרוחניים והחינוכיים לא בישרו טובות.
מלווים עכשיו את הכלה מיכל לחופה>>>
אחותה הגדולה, היחידה שהספיקה להינשא לפני פטירת האם, החליטה לעשות הכל כדי להציל אותה. היא טרחה ולקחה אותה לאשת מקצוע שאבחנה את מצוקתה והסבירה שמיכל חייבת לקבל 'דמות אם' חיובית, אחרת היא תמשיך ללכת לבתים שבהם יש אמא, גם אם האמא ההיא אינה טובה לרוחניות שלה.
כך היא הועברה לידיה של משפחה אומנת ביבניאל, משפחה של יראת שמים, אנשים צדיקים טובים, אבל לא התברכו באמצעים כלכליים מרובים. הם גידלו אותה באהבה ובמסירות, מיכל אסירת תודה, אבל עכשיו כשהיא מתחתנת, היא לא יכולה לבקש מהם עזרה, כי אין להם אפשרות לעזור לה.
"והנה הגיעה העת שבה אני עומדת לפני נשואי", היא כותב במכתב האישי והמטלטל, "ולרש אין כל!".
"על כן יהודים יקרים רחמנים בני רחמנים, הנני פונה אליכם בבקשת סיוע ועזרה בהוצאות הרבות, שעומדות לפנינו כעת, והרי נאמר "כל המשמח את שלי אני משמח את שלו" ועוד נאמר "כל המשמח חתן וכלה זוכה לחמישה קולות".
"הקב"ה יברך את כל הנותנים יד והתורמים היקרים בכל הברכות שבתורה הקדושה, בני חיי ומזוני רוויחי! שתזכו להיות תמיד מהנותנים, ושלא יחסר לכם דבר ותזכו לשפע כפול ומכופל ברוחניות ובגשמיות ולכל ההשפעות הטובות, בברכת יישר כח גדול והערכה רבה. מיכל".
אין מילים! אין מה להוסיף אחרי המכתב המזעזע שכותבת הכלה ימים ספורים לפני חתונה שבקרן העזרה והסיוע שהוקמה עבורה, עדיין ריקה! אין לה כלום, אפס יכולת לממן את החתונה, וזאת ההזדמנות של כל אחד ואחד מאתנו לבוא ולשמח את הכלה היתומה, להעניק לה מתנת יד רחבה, כדי שכשהיא תעמוד מתחת לחופה, היא תוכל לשמוח, ולא תהיה שקועה במחשבות על כל הדברים שלא הצליחה להשיג ולשלם לפני החתונה.
מלווים עכשיו את הכלה מיכל לחופה>>>
