סוללים את הדרך לאלפי יחידות דיור נוספות לדרוזים

ועדת הפנים והגנת הסביבה אישרה מספר תיקוני אכרזה על שטחים משמורות הטבע מכתשים עין יהב, נחל שיזף ועשוש. השטחים שנגרעו משמורות הטבע מיועדים לשימוש חקלאי של יישובי הערבה. כ4160 דונם נגרעו משמורת הטבע מכתשים עין יהב, 250 דונם משמורת טבע נחל שיזף ו-3370 דונם משמורת הטבע עשוש. "בהתאם לסיכום שהושג בליווי משרד החקלאות, השטחים שנגרעו משלוש השמורות נבררו מכלל השטחים לצורך הכשרה חקלאית", הסבירה יסמין טלמון ממנהל התכנון.

עוד נמסר בוועדה כי בהתאם להסכמות עם הגורמים המקצועיים בכל המשרדים הרלוונטיים ועם המועצות האזוריות ערבה תיכונה ותמר, לאחר אישור גריעת השטחים כאמור ע"י ועדת הפנים, תקודם במינהל התכנון הכרזה על שטחים חדשים נרחבים כשמורות טבע חדשות בערבה. כך מתוכננת הכרזה של 24,000 דונם לשמורת טבע חדשה "עין עופרים" וכן הכרזה של כ- 100,000 דונם לשמורת טבע "רכס מנוחה". "ההכרזה על שטחים חדשים כשמורת טבע טעונה אישור של שר הביטחון, שר המורשת, והשרה להגנת הסביבה. הגורמים המקצועיים במשרדים אישרו בעבר באופן עקרוני את הכרזת השטחים האמורים, ואנחנו מקווים שההכרזה על השמורות החדשות תקודם במהרה", אמרה עו"ד לירון אדלר מינקה מהייעוץ המשפטי של ועדת הפנים.

עוד אישרה הוועדה גריעת שטח קטן מגן לאומי צור- נתן שתאפשר את קידום תכנית ההרחבה ביישוב. ראש המועצה האזורית דרום השרון אושרת גני גונן, עדכנה שהתב"ע ליישוב צור נתן אושרה כבר בשנת 2008 ולא מומשה במשך 16 שנה. "החסם האחרון צריך להיפתר היום בוועדת הפנים, ומדובר בגריעה קטנה של כ-1.4 דונם שנמצאים בין הבתים האחרונים של ההרחבה המתוכננת אל תוך הגן הלאומי הנמצא בסמוך ליישוב", הסבירה גני גונן.

הוועדה אישרה בנוסף תיקון אכרזה הגורע ארבעה שטחים בסך כולל של כ-11 דונם משמורת הטבע הר מירון – בשטחי השמורה הגובלים ביישוב פקיעין. תיקון האכרזה נעשה כדי לאפשר את אישורה של תכנית כוללנית ליישוב פקיעין. תכנית זו מסדירה ומרחיבה את תחומי הבינוי ביישוב, וכן מציעה תכנון כולל לישוב שיאפשר את פיתוחו בשנים הבאות. בדיון נמסר כי התוכנית הכוללנית של היישוב תאפשר בנייה של כ-4000 יחידות דיור ביישוב.

ראש המועצה המקומית פקיעין ד"ר סויד סויד, אמר בדיון כי כל הקרקעות שנגרעו הן קרקעות פרטיות ומעובדות שהוכרזו בעבר כשמורות טבע. לדבריו, מעבר לקו הכחול של היישוב יש עוד שני בתים שהמועצה מבקשת לגרוע. יו"ר הוועדה ח"כ אשר אמר כי ינסה לסייע בפתרון הבעיה מול מינהל התכנון.

לדברי ח"כ חאמד עמר, "ביישובים הדרוזיים יש קושי עם פיתוח על קרקעות שהן קרקעות פרטיות. לחלק קטן מהתושבים ביישוב יש קרקע פרטית. מי שיש לו קרקע פרטית לא מוכר לאחרים, ולמי שאין קרקע זאת צרה צרורה למצוא פתרונות מגורים ביישוב. אנחנו צריכים לעבוד קשה על פיתוח היישובים ומתן חלקות לחיילים משוחררים. אני רוצה שבן אדם יגור ביישוב שלו. לכן צריך למצוא פתרונות גם על קרקעות מדינה".
אסף זנזורי מהחברה להגנת הטבע: "יש לנו בעיה משמעותית בהסתמכות על קרקעות מדינה כי רוב הקרקעות המדינה הן על שמורות טבע ויערות. צריך למצוא פתרון לבניה בקרקע הפרטית".

עו"ד רוסלאן עותמן ממשרד המשפטים ציין כי הבעלות על הקרקעות הפרטיות בישובים הדרוזים מהווה חסם לפיתוח היישובים. "מי שמחזיק בקרקעות הפרטיות היא קבוצה מאוד מאוד קטנה. אחד הדברים ששר הפנים ביקש לבדוק הוא איפה יש קרקעות מדינה צמודות ליישובים על מנת שיפותחו ושיהיה אפשר לשווק אותם לכאלה שאין להם קרקעות".