הוועדה המיוחדת לעובדים זרים בראשות חבר הכנסת אליהו רביבו קיימה היום (ב') דיון מיוחד על תמונת מצב ומדיניות לעניין העסקת עובדים פלשתינאים בישראל. היו"ר רביבו פתח את הדיון ואמר: "מדינת ישראל חייבת להחליט האם היא מסתייעת בידיים פלסטינאיות או לא. העיקרון שמוביל אותנו הוא התקשרות עם מדינות זרות בהסכמים בילטרליים. הוחלט על סגר באזור איו"ש מאז המלחמה ועדיין לא התקבלה שלא יכנסו פועלים מעזה, מאיו"ש לא רק שאין החלטה שלא אלא בפועל נכנסים עובדים ורוב אלה שנכנסים מגיעים לאזורי חיכוך ולבתי חולים ולבתי מלון וצריך להחליט מה המדיניות כדי להעירך ליותר ידיים זרות מחו"ל. מדינת ישראל עודדה חסימת ידיים זרות לקבלנים קטנים בכך שהטילה הגבלות וסרבלה תהליך וזה הכל מכוון, זאת סיבה ותוצאה. כל עוד לא ניתנו פתרונות המדינה עדיין תלויה בעובדים הפלסטינאיים. הממשלה גוררת רגליים בנושא זה".
ח"כ משה אבוטבול סגן שר החקלאות אמר: "צריכה להיות החלטה ברורה בנושא הזה. אסור שיהיה מצב של מחסור בפועלים בענפי החקלאות, הבנייה, הסיעוד או כל ענף אחר. כשרואים את כל הפירות על העצים וכמה אפשר לבקש את המתנדבים? צריך לחשוב על כניסה למהלך תקין ובריא אבל הם צריכים את אותם עובדים זרים. יצרנו הסכמים וצריך שיהיה עודף של עובדים זרים מאשר מחסור. בקונסטלציה הנוכחית שנוצרה להכניס פלסטינאים לישראל אני לא בטוח שיש לנו הכלה לנושא הזה". היו"ר ביקש להבין מה מדיניות המשרד וח"כ אבוטבול השיב: "אנחנו צריכים עובדים זרים נקודה".
ח"כ יצחק קרויזר טען כי: "החקלאים הם מילואימניקים ושומרים על הביטחון התזונתי של המדינה. אחרי השביעי באוקטובר נפל האסימון למדינת ישראל להפסיק להעסיק ידיים רוצחות ולא ידיים עובדות". היו"ר השיב: "לאף אחד לא נפל האסימון". ח"כ סימון דווידסון: "היו שמונה דיונים בנושא הזה. צריך לשנות את כל שיטת הבאת העובדים לישראל. לא יהיו עובדים פלסטינאים במדינת ישראל ועל הממשלה לשנות את המדיניות שלה. חלק מ-8000 שאושרו הגיעו לבתי מלונות של המפונים. נפלתם על הראש?״.
אלכס קוקוי ראש מדור במתפ"ש: "אנחנו כפופים להחלטות הדרג המדיני והקבינט שתהיה החרגה של 8000 פלסטינים לבריאות, מלונאות, תעשייה במערכים קריטיים. יש לנו נוהל מסודר מול רשות החירום הלאומית. ביהודה ושומרון הסמכות היא ברשות אלוף פיקוד המרכז". ח"כ גלעד קריב: "לא היה דיון ביטחוני. זאת הכרעה פוליטית בממשלה שלא רצו להצהיר על כמות ספציפית של עובדים. הופעלו לחצים פוליטיים על ראש הממשלה לא להיענות לעמדת מערכת הביטחון שאפשר להגדיל את כמות הפלסטינים שנכנסים לישראל". ח"כ משה סעדה: "הכנסת ה-8000 פועלים לשטחי ישראל הוא כשל. הכמות צריכה להיות אפס".
ניצן צוק ראש ענף במל"ל: "לפני המלחמה נכנסו 160 אלף פלסטינים. מאז המלחמה סגר על איו"ש ואושרו חריגים למפעלים חיוניים. המל"ל התבקש להגיד איך אפשר כן לאפשר או אם ניתן לאפשר. לא כל גופי הביטחון נתנו את תמיכתם להכניס פועלים. בתוך המתווה בנינו תבחינים חדשים ושונים ממה שהיה ב-6 לאוקטובר והופכים את הפוטנציאל ל-80 אלף פלסטינאים". יו"ר הוועדה: בוחנים לפי צורך מעסיק או כמות שתיכנס. כל משרד הציג את הפערים הקריטיים איך לתת מענה מיידי עד שיגיעו עובדים זרים והצענו מדרגות בענפי החקלאות והבנייה כאשר השלב הראשון עמד על 13 אלף פלסטינים". ח"כ דווידסון: "למה לא הולכים על מהלך של עובדים זרים?".
ראול סרוגו נשיא התאחדות הקבלנים: "אנחנו במצוקה מאוד קשה. הענף נמצא בקיפאון מוחלט והוא בתפוקה של 30% בלבד. 50 אחוז מהאתרים מושבתים ויש השפעה על כלכלת ישראל ושוק הדיור. הכנסות המדינה ממיסי הנדל"ן בשנת 2022 עמדו על 80 מיליארד שקל זה 20% מתקציב המדינה ולא נגיע לזה השנה ולא שנה הבאה אם לא נתעורר דווקא בזמן שהמדינה צריכה את ההכנסות הללו וזה משפיע על מיליון אנשים ישירים במדינה שלא לדבר על ענפים עקיפים. המדינה פה נמצאת בחשיפה של תביעה נזיקית אל מול כל האזרחים שנפגעו. לא נמצאת חלופה כאן ועכשיו. המדינה הרגילה אותנו לעובדים פלסטינאים ובלמה מכסות לעובדים זרים. מצדנו תביאו עובדים מהירח".
ח"כ עידן רול: "נאמר שהמשק הישראלי תלוי בפלסטינים להישרדותו. כראש ממשלה רוה"מ יכל להגיד אני גומל את המשק מפועלים פלסטינים. מדינת ישראל מנחה את המל"ל איך אפשר להחליף את העובדים הפלסטינים מבחינת השלכות ביטחוניות ומבחינת השלכות כלכליות ברש"פ? צריכה להתקבל החלטה בקבינט שבחר לא להצביע על סוגייה לאומית, ביטחונית ואסטרטגית. כל יום שהתהליך לא מתחיל אנחנו הולכים לתוך אסון".
שלום בן משה ראש עיריית ראש העין: "צריך שהאסימון ירד. צריך להביא הרבה עובדים זרים גם בחקלאות וגם בבניין. עשינו דיון בטחוני אצלנו על כניסת עובדים פלסטינאים ודיברנו מה הדרישות מבחינת כיתות כוננות ונשקים ואם הדרישות לא ייענו לא נכניס עובדים פלסטינאים ואתם צריכים להחליט ובהקדם". ח"כ דווידסון: "למה אתם אומרים כדי ואולי? תהיו החלטיים ותגידו לא."
שרה ליבמן מנכ"לית מועצת יש"ע: "השביעי באוקטובר צריך לשנות משהו בתפיסת העולם של כל גורמי המקצוע שיושבים כאן. צריך להטיל ספק בכל מה שהיה ברור לנו עד אותו יום. התבחינים צריכים להשתנות כי מה שהיה הוא לא שיהיה. צריך לשים את כל הג'חנון הזה על השולחן ולדון בו. לישובים במועצת ישע לא נכנסים פלסטינאים ולאזורי התעשייה הם נכנסים למורת רוחנו". ח"כ קריב: "השר הנוסף סמוטריץ הוא האחראי על היתרי העבודה. נוח שהפועלים הפלסטינים יהיו באזורי התעשייה ביהודה ושומרון כדי שהמפעלים לא יקרסו אבל בתוך הארץ לא. צבועים".
אסף גבע מנהל במשרד האוצר סיכם: "חישבנו מה יהיה תהיה הפגיעה הכלכלית אם פלסטינאים לא נכנסים לעבוד בהשלכות ישירות וזאת מוערכת בכ-3 מיליארד שקלים לחודש".
