אברום בלטי בראיון מיוחד ל'המחדש' לרגל ל"ג בעומר

אברומי בלטי, אחד מגדולי נגני הקלרינט בדורינו, מנגן כבר למעלה מעשור בהילולת התנא ר' שמעון בר יוחאי במירון, כעת בראיון מיוחד ל'המחדש'

מה הביא אותך ללמוד נגינה על קלרינט?

תמיד אהבתי מוזיקה, ממש מגיל קטן, אך כששמעתי את הקלרינט זה שבה את ליבי והבנתי שבשורש אני שייך לכלי הזה.

האם אתה מנגן על עוד כלים?

כן, אך כמובן שזה לא מגיע לרמה לא מקצועית ולא ריגשית כמו שאני מחובר לקלרינט.

מה המקור של הקלרינט?

לא ידוע בדיוק, זה גם עבר תהליך של התפתחות מסוג של חליל,
מוזכר בגמרא במסכת סוכה (החליל חמישה וששה) שכבר בזמן בית המקדש היה חליל מיוחד שאיתו ניגנו הלווים בבית המקדש, והרבה מדמים את זה לקלרינט של ימינו שהוא מאד דומיננטי ומביע רגשות בצורה מעוררת השתאות.

באיזה שלב אתה יוצא לאירועים?

פעם ראשונה שנגעתי בקלרינט של חבר היה בגיל 13
ובגיל 14.5 קניתי קלרינט, ובאותה תקופה למדתי בישיבה קטנה של חסידות דאראג ובלג בעומר כבר ניגנתי שם במעמד ההדלקה, כשבמקביל ידידי היקר ר' אברהם לייב בורשטיין היה מעודד ומכוון אותי להכיר את ניגוני הכלייזמר ומירון העתיקים.

איך הגעת להחלטה שאתה הולך לנגן במירון?

שנה לאחר מכן נסענו ביחד כל החסידות למירון, ואני נמשכתי מיד לצלילי הקלרינט ונעמדתי ליד בימת התזמורת, ובשעת נעילה נוצר מצב שלא היה נגן קלרינט מקצועי, עליתי לנגן, ומשם הכל היסטוריה…
שנה לאחר מכן כבר קבעו לי זמן שזה יהיה השעה שלי, ולאחר מכן כבר עם התזמורת שלי וזה נהפך לחזקה מידי שנה בשנה.

מה היתה התחושה שלך בפעם הראשונה שאתה עולה על הבמה במירון בל"ג בעומר?

כבר אז הרגשתי שזה משהוא רוחני, זה לא כמו לנגן בכל מקום אחר.

כמה שעות ניגנת ברציפות הכי הרבה במירון?

בשנים האחרונות, למעט עצירה להתפלל ולטעום משהוא, הקלרינט לא יצא מהפה שלי.

בכמה הדלקות אתה מנגן היום?

התחלתי את הילולה אצל ההדלקה המסורתית של חסידות בויאן ומשם אני מדלג בערך לעוד 8 הדלקות, אבל גולת הכותרת, זה חצר הציון.

באיזו הדלקה אתה הכי נהנה לנגן?

כל הדלקה במירון יש לה את השעה, הזמן, האור והחן שמיוחד רק לה, כך שקשה לבחור איזו הדלקה הכי מהנה. אבל אפשר לומר שבויאן זה ההדלקה הכי גדולה, וגם הראשונה שפותחת את היום.

איזה ניגון מירון אתה הכי אוהב?

ניגון כרמל
כך הכינוי שדבק לניגון.
כידוע יש המון ניגונים בלי שמות, ולכן הרבה פעמים הם קיבלו שמות על שם מזמין הניגון.
בימים של לפני 50 שנה אחורה ויותר, בחצר הציון היו קלרינט אקורדיון ותוף ואחד, והקהל היה מזמין ניגון ואפילו משלם כמה גרושים לנגנים כל אחד בתורו. וכך נדבקו שמות לניגונים על שם אנשים שהזמינו או על שם מקום הולדתם.
כדוגמת ניגון ר' יוחנן הסנדלר.

Embed

Copy and paste this HTML code into your webpage to embed.

איך התחושה השנה שההר הולך להיות ריק מאדם?

רגשות מעורבים…
מצד אחד שמחה על הזכות שנפלה בחלקי מתוך קומץ אנשים להיות אצל רשב"י ביום ההילולא,
מצד שני כואב וקשה שנבצר מכל עם ישראל להגיע.
שמעתי נקודה יפה. הרבה מכירים את הווארט של כדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק,
אבל עוד יש עוד ווארט מר' שמעון שנוגע לתקופה ואולי יתן חיזוק לאנשים, מתוך בבלי פסחים

"כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בפניו ושלא בפניו"

יש לכם כתבת מוזיקה מעניינת, נושא מוזיקלי מעניין, או סתם סרטון שקשור למוזיקה?
אתם מוזמנים לכתוב לנו ב- yr44022@gmail.com