ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ יולי אדלשטיין, התכנסה לדיון בעקבות הצעה לדיון מהיר בנושא: "הקמת כיתות כוננות בעוטף יהודה ושומרון". את ההצעה הגישו חברי הכנסת מאיר כהן, אוהד טל, מתן כהנא, יצחק פינדרוס ואברהם בצלאל.
בדברי ההסבר כותבים המציעים: "מאז אירועי ה7.10 תושבים בישובים רבים הצמודים לקו התפר, מעלים חשש כי יותקפו בדומה לאירועי ה7.10. אנו עדים לכך שכיתות הכוננות הצילו חיים. לאחרונה מגיעות עדויות רבות של תושבים בעוטף הקו הירוק על רעשי חפירה, בחלק מהישובים, הצבא נמצא, אך יעזוב ב18.1. ישנו חשש בין התושבים כי יישארו ללא הגנה ביום שישוחרר הצבא ששומר עליהם. בשאר הישובים שבהם אין נוכחות צבאית לא קיים רב"ש, לא קיימים גדרות בישובים ואין שום גורם ביטחוני המגן על אזרחיהם.
כמו כן, מתחילת המלחמה, כיתות הכוננות בעוטף עזה תוגברו בכוחות מילואים, ציוד שנתרם וציוד ממשרד הביטחון בנוסף לאימונים של צה"ל. בסיור שערך מבקר המדינה, מתניהו אגלמן, בתאריך 6.12.2023 הצהיר כי "חייבים לוודא כשירות מלאה של הגדר ולבחון את הקונספציה והאפקטיביות של המכשול", לבנתים אנו חייבים למצוא פתרון שיאפשר לתושבים לישון בשקט ובביטחון. על מנת להביא לפתרון מיגון על ישובים אלו ולהסיר דאגה מלבם של תושבינו אשר נמצאים בסכנה, עלינו לספק להם מימון וציוד עבור כיתות כוננות שיישארו גם כאשר המילואימניקים ישוחררו."
יו"ר הוועדה ח"כ יולי אדלשטיין: "כיתות הכוננות ויחידות ההגמ"ר הן חלק מהותי ובלתי נפרד ממערך ההגנה של יישובי ישראל. צה"ל פועל בצורה מצוינת וגם ביום שאחרי המלחמה – ייתן את ההגנה על ישראל וגבולותיה. עם זאת, אי אפשר להמעיט בערך המבצעי של אדם המגן על ביתו. הוא מכיר כל שביל וכל שעל, הוא מכיר את היתרונות ואת נקודות התורפה של הישוב. הפגיעה במעמדם וביכולתם של הרבש"צים הייתה טעות קשה, ואנחנו נתקן אותה. מדינת ישראל צריכה להשקיע ולחזק את מערכי ההגנה האזרחיים והמקומיים על מדינת ישראל בכלל ויישובי קו התפר בפרט."
אמרי כוכבי, ראש עיריית הוד השרון: "כיתות הכוננות לא רק משרות ביטחון, הם מראות מחויבות למשימה ולמטרה. אנחנו נמצאים בנקודת זמן שבה כיתות הכוננות נמצאות על אדי הדלקת האחרונים ולקראת סיום ההפעלה שלהן. עם כל החוסרים בציוד והפערים בשיטת ההפעלה, אנחנו כאן כדי להגיד שזה נושא מהותי וטוב שיישאר תחת צה"ל. זה פתרון הרבה יותר טוב מהחלופות ולבטל את כיתות הכוננות זו תהיה טעות קשה."
רפי סער, ראש עיריית כפר סבא: "האירוע של ה7.10 היכה אותנו בצור ה דרמטית. המרחק בין כפר סבא לקלקיליה הוא בין 600 מטר לק"מ. זה אומר שאם ב7.10 הם היו מחליטים לתקוף אותנו, לא היה אף אחד שיכול לעצור אותם. התפיסה צריכה להיות שכיתות הכוננות צריכות להישאר מעכשיו ואילך. האיומים מקלקיליה, שכם, ג'נין וטול כרם יישארו וביום שהצבא יצא החוצה מהגזרה, מה שנותר זה כיתות הכוננות. המשמעות של כיתות הכוננות הרחבתן וקיבוען הוא חשוב מאוד מאוד."
יובל ארד, ראש המועצה המקומית כוכב יאיר צור יגאל: "הרגע שבו יוחלט להפנות את הקנים אלינו יכול להיות מאוד מהיר. אנחנו הבטן הרכה של מדינת ישראל, אם יעברו אותנו שום דבר לא יעצור אותם בדרך ללב מדינת ישראל."
תא"ל במיל' איציק בר, סגן ראש המל"ל ללוט"ר: "מה7.10 מדינת ישראל הייתה תחת התראה של חשש לחוליות רדומות בתוך שטח מדינת ישראל ולכן הייתה התארגנות מהירה בהקשרים של כיתות כוננות בפרויקט שנקרא בני המקום. הוא לקח אנשי מילואים שלא גויסו והקים את כיתות הכוננות בכלל שטחי הבט"פ. במקביל סוכם על הקמה של כיתות כוננות ע"י משטרת ישראל כמענה לשגרה.
כיתות כוננות שמבוססות על בני המקום זה על בסיס הערכות מצב של שר הביטחון והם אמורים להתחלף על ידי משטרת ישראל. בני המקום זה מענה זמני. שר הביטחון סיכם שהמנגנון של בני המקום שהוקם, יהיה חלק מהיערכות צה"ל ליום פקודה במצב של מלחמה עתידית.
נדרשת דיפרנציאליות, אי אפשר לתת לכולם אותו דבר. לא דומה יישוב א' ליישוב ב'. מבחינת תחומי האחריות, יש גבולות גזרה ברורים בין צה"ל למשטרת ישראל. אפשר לעשות דיון על לפתוח את גבולות הגזרה.
הסיפור של היישובים היו מכוונים בעיקר באיום של ירי תמ"ס שעדיין קיים. נעשו הרבה דברים בעניין הזה וזה איום ממשי. הסיפור של פשיטה וחדירה הוא לפתחנו וצריכה להיעשות עבודת מטה יחד עם השלטון המקומי ומשרד הפנים ולעשות הסטות תקציב במקומות שיש פערים."
שרית נסים מהמשרד לביטחון לאומי: "המשרד בנה אחרי ה7.10 מודל להקמת כיתות כוננות לפי קריטריונים ברורים. הוקמו 900 כיתות כוננות, רק ביישובי קו התפר הוקמו למעלה מ-200 כיתות כוננות והיד עוד נטויה. כחלק מהעבודה המשותפת אנחנו מקיימים תהליכי שיתוף ציבור, וזה היה גם עם היישובים שבהם הוקמו כיתות הכוננות כדי לבחון את הפערים."
סנ"צ ניר כרמלי, ראש מנהלת כיתות הכוננות במשטרת ישראל: "טוב שהדיון מתקיים כי זה מאפס אותנו ומדייק אותנו. משטרת ישראל בהגדרה הייתה שיטור קלאסי שמתמודד בעיקר עם פשיעה ועכשיו אנחנו במציאות שאנחנו בוחנים את כל תרחישי הייחוס. פיקוד המשטרה קיבל החלטה להקים כיתות כוננות, זה תהליך שהיה כמו חומה ומגדל. היו 70 כיתות והקמנו 860 כיתות נוספות, כאשר אנחנו רוצים להגיע ללמעלה מ-1200.
בלי עבודת מטה אי אפשר כי צריך להחזיק את הדבר הזה, כולל תקציבים לדבר הזה. קיבלנו 60 מיליון ואנחנו צריכים 200 מיליון למרכיבי ביטחון. תהליכי רכש הם ארוכים. אין אחד שמקבל נשק שהוא ללא הכשרה וללא שרשרת פיקוד כדי שלא יהיו פה מליציות.
תא"ל (מיל') רלי מרגלית, סגן ראש אמ"צ: "צה"ל אחראי על הישובים שבגבולות הגזרה שלו והמענה להגנת הישובים הוא באמצעות גדודי ההגמ"ר והכוחות המרחביים. אנחנו עושים עבודה משמעותית ביותר במסגרת תוכנית ׳משיב הרוח׳ תוך הפקה ומימוש לקחים רבים מהתקופה האחרונה. צה"ל פועל במספר חזיתות בהפעלת מספר רב של כוחות סדירים ומילואים ובמגוון רחב של משימות חשובות."
יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, אמר בסיכום הדיון כי הוועדה תמשיך לעקוב אחר הנושא ותקיים דיונים נוספים בין אם במליאת הוועדה ובין אם בוועדות המשנה.
